מלחמת המכסים של טראמפ: מהקופה בוולמארט ועד מסדרונות ה-BRICS השריף האמריקאי תולה את כוולם גבוה ויורה ללא אבחנה. טראמפ רצה טוב עבור אמריקה אבל לא לקח בחשבון שאם האמריקאים המליכו אותו מול כלומניקית נוסח קמילה האריס, זה לא אומר ששאר מנהיגי העולם ואזרחיו יעברו לסדר היום מול הביריונות התוקפנית חסרת המעצורים שלו.
בינתיים, טראמפ מובס בכל זירה. אף אחד לא שם עליו. הבטיח סיום המלחמה באוקראינה, ובעזה, וניצחון על הסינים והכנעת האירופים ומי לא בעצם? ומה קיבל בינתיים? אמריקנים זועמים, שפל בסקרים, תיירות מדשדשת, האמרת מחירים, טינה עולמית, אובדן ההגמוניה, איבוד מוחלט של האמון בארצות הברית ומחשבה מחודשת של מנהיגי העולם מתוך כוונה מוצהרת לייסד סדר חדש שבו לוקחים בחשבון שאמריקה נפלה בידי ״משוגע״ שאין לסמוך עליו. מאת: מערכת “עניין מרכזי” |
12 באוגוסט 2025
כשדונלד טראמפ חזר בינואר לבית הלבן והפעיל מחדש את סיסמת “אמריקה תחילה”, איש לא הופתע כשהוא שלף את הנשק הכלכלי המועדף עליו — המכסים. מה שנראה בתחילה כמהלך טקטי להגנה על היצרנים האמריקאים הפך במהירות למלחמת סחר כוללת שמרעידה שווקים, מחלקת בין מדינות ומחלחלת לכיסו של כל אזרח — מאמריקה ועד הודו, קנדה וישראל.
⸻
הקופה בוולמארט – איפה זה פוגש את האמריקאי הממוצע
בינתיים, דווקא האזרח הקטן מרגיש ראשון את ה”ירייה” הכלכלית. קארן ממינסוטה, אם לשניים, מגלגלת עגלה בוולמארט ומופתעת לראות פסטה ב־7.99 דולר:
“חשבתי שמדביקים תג מחיר לא נכון. עכשיו אני מבינה שזה המכס – עליי, לא עליהם.”
לפי גולדמן זאקס, עד שני שלישים מהעלות של המכסים החדשים יגולגלו לצרכן כבר בחודשים הקרובים. המשמעות: התייקרות במוצרי חשמל, רכב, הלבשה ומזון. ה-Core PCE, מדד האינפלציה המועדף על הפד, עלול לעלות ל־3.2% עד סוף השנה — רחוק מיעד ה־2%.
⸻
הגבול השקט עם קנדה – החרם התיירותי והכלכלי
בקנדה, התגובה הייתה חריפה. סטטיסטיקס קנדה דיווחה כי ביולי נרשמה ירידה של 36.9% במספר כלי הרכב עם לוחיות רישוי קנדיות שחצו את הגבול חזרה מקניות או טיול בארה״ב, וירידה של 25.8% במספר הנוסעים שחזרו בטיסות.
ראש ממשלת קנדה, מארק קרני, בחר להציג חזית רגועה:
“85% מהסחר עם ארה״ב נותר פטור ממכס במסגרת ההסכם, אבל אנחנו לא נקבל יחס חד־צדדי לאורך זמן.”
חנויות ובתי מלון בעיירות הגבול האמריקאיות כבר מרגישים את החסרון בקהל הקנדי — הקופות ריקות.
⸻
הודו: מודי נשבע, המושלים מזהירים
הודו קיבלה את המכה החדה ביותר — מכס של 50% על חלק מהיצוא לארה״ב. ראש הממשלה נרנדרה מודי הכריז מול חקלאים:
“לא אתפשר על הזכויות שלכם. גם אם נשלם מחיר כבד, נשמור על הכבוד הלאומי.”
אך ראג’ארם רג’אן, לשעבר נגיד הבנק המרכזי, הזהיר:
“קשה לנהל משא ומתן כשאקדח צמוד לרקה.”
במשרד הסחר בניו דלהי בוחנים אפשרות להקפיא עסקאות נשק עם ארה״ב כאמצעי לחץ.
⸻
ברזיל וה־BRICS: לולה אוסף את השבטים
נשיא ברזיל לולה דה־סילבה קרא בפומבי להקים חזית אחידה של מדינות BRICS:
“טראמפ מפרק את הרב־צדדיות ומחליף אותה בדו־צדדיות כוחנית. זה הזמן להתאחד.”
המהלך צפוי לכלול דיונים על מערכת תשלומים חלופית לדולר.
⸻
אירופה: עסקת 15% – רגיעה זמנית בלבד
אחרי שבועות של איומים הדדיים, וושינגטון ובריסל הגיעו לפשרה: מכס אחיד של 15% על היבוא מהאיחוד, למעט פלדה ואלומיניום. שרי הסחר האירופים מתארים זאת כ”פוליסת ביטוח” שמונעת התלקחות — אך גם מודים שהקרב הבא יגיע מתעשיית הרכב.
⸻
סין: 90 ימי חסד לפני המכה הבאה
במקביל, הוסכם על הארכת הפוגה של 90 יום עם סין, שמונעת קפיצה דרמטית של המכסים לשיעורים דו־ספרתיים גבוהים במיוחד. יבואני אלקטרוניקה וצעצועים בארה״ב נושמים לרווחה — עד נובמבר.
⸻
ישראל: בין הפטיש לסדן
ישראל, למרות קשריה הקרובים לוושינגטון, לא קיבלה פטור גורף. חלק מהיצוא הישראלי, בעיקר ציוד רפואי ותעשיות כימיות, יספוג מכסים של 15%–17%. ראש הממשלה נתניהו שוחח עם טראמפ בניסיון לרכך את הפגיעה, בעוד שר האוצר סמוטריץ’ מכין תוכנית להקלות על היצואנים.
המשמעות המיידית לצרכן הישראלי: התייקרות נקודתית בייבוא מארה״ב — ממכוניות פרימיום ועד מכשירי חשמל.
⸻
השווקים: רכבת הרים מתמשכת
מדדי וול סטריט חוו ירידות חדות עם פתיחת המלחמה, התאוששות חלקית בעקבות הפוגות, ושוב ירידות בכל פעם שמוזכרת המילה “הסלמה”. הזהב מתחזק, האג״ח תנודתיות, והדולר נע בין זינוקים לצניחות בהתאם לחדשות מהחזית הכלכלית.
⸻
הציטוטים שזוכרים
• לולה (ברזיל): “זה הזמן להתאחד נגד הכוחנות.”
• מודי (הודו): “לא אתפשר, גם במחיר כבד.”
• רג’אן (הודו): “משא ומתן עם אקדח לרקה הוא לא משא ומתן.”
• קרני (קנדה): “85% מהסחר נשאר פטור, אבל נצטרך הוגנות.”
• בכיר אירופי: “ה־15% הם רגיעה, לא שלום.”
⸻
השורה התחתונה
מה שנפתח כהצהרת כוח כלפי סין ומקסיקו התרחב למערכה רב־חזיתית. לכל מדינה סיפור משלה, לכל אזרח תג מחיר משלו. טראמפ מתנהל כמו שריף במערבון — מחליט מי “הטוב”, מי “הרע” ומי “המכוער” — ומותיר את העולם כולו להמר מי ימצא את עצמו על עמוד התלייה הכלכלי בסיבוב הבא.
⸻
״עניין מרכזי״
