בסיום פסגת אלסקה הדרמטית בין דונלד טראמפ לולדימיר פוטין יצאו שני המנהיגים למסיבת עיתונאים קצרה, שנמשכה דקות ספורות בלבד, וחתמה כמעט שלוש שעות של שיחות. המסקנה הברורה: אין הסכם. טראמפ הדגיש במילותיו המדויקות: “There’s no deal until there’s a deal”. כלומר – אין הסכם. שום התחייבות על אוקראינה, שום מתווה מוסכם להפסקת אש, רק הצהרה עמומה על “פגישה פרודוקטיבית” והתקדמות כללית. פוטין, מנגד, בחר בניסוח מלוטש על “כבוד הדדי” ו”שכנות גיאוגרפית קרובה”, בלי לתת דבר ממשי. התקשורת לא הורשתה לשאול שאלות – המסיבה הסתיימה באחת, כמו שנפתחה, והשניים התרחקו זה לצד זה באותה לִמוּזִינָה משותפת.
הפסגה נפתחה בקבלת פנים ראוותנית בבסיס הצבאי Joint Base Elmendorf–Richardson שבאנקורג’, עם מטוסי F-22 מעל, מפציץ B-2 נוצץ והצגת כוח שנועדה לייצר את הרושם שהפגישה הזו אינה עוד אירוע שגרתי. טראמפ חזר לבית הלבן לקדנציה שנייה ורצה להראות לעולם שהוא מביא את פוטין אליו – עד לשטח אמריקני רגיש במיוחד. פוטין מצדו קיבל במה סימבולית שמעניקה לו לגיטימציה בינלאומית, רגע לפני שהעולם מתמקד שוב במלחמה באוקראינה.
השיחות עצמן נמשכו קרוב לשלוש שעות וכללו גם את מזכיר המדינה האמריקני מארקו רוביו ואת שר החוץ הרוסי סרגיי לברוב. על פי הדיווחים, הן התנהלו באווירה “עניינית ופרודוקטיבית”, אך שום פריצת דרך לא נרשמה. טראמפ דיבר על “הרבה נקודות שבהן הסכמנו” אבל הוסיף במפורש: “יש כמה גדולות שעדיין לא התקדמנו בהן.” פוטין מצדו ניסה לעטוף את המפגש במילים היסטוריות: “We’re close neighbors… Alaska has to do with our common heritage, common history between Russia and the U.S.” – אמירה שנשמעה יותר כמו רמז פוליטי מאשר מחווה של פיוס.
למעשה, מה שנשאר לפסגה הזו הוא בעיקר התמונות: לחיצת יד ארוכה על השטיח האדום, חיוכים למצלמות, שיירות רכב נוצצות ומטוסים חגים בשמי אלסקה. התוכן – רזה. התוצאה – אפסית. אבל את התיאטרון הפוליטי טראמפ יודע לייצר, ופוטין יודע לנצל. השאלה היחידה שנותרה פתוחה היא האם מאחורי ההצגה הזו יש תשתית אמיתית לעסקה עתידית, או שזו עוד “show” שבסופו – כמו שאמר טראמפ בעצמו – אין עסקה עד שתהיה עסקה.
הפיסגה נועדה למטרה בלתי מוצהרת אחת אך מנוגדת לשני הצדדים: פוטין מנהל מלחמת מאסף ומתחנן על נפשו הכלכלה הרוסית בקריסה והמדינה מתקרבת לפשיטת רגל ואם לא די בכך שצבא רוסיה נוחל כבר כמעט שלוש שנים כשלונות צורבים, לפני הפסגה ממש הופצצו מטרות צבאיות וכלכליות בעורף הרוסי והוכיחו שאוקראינה יכולה עדיין לגרום נזקים אדירים לרוסיה כמובן באמצעות הנשק האמריקני והתמיכה האירופית.
טראמפ מצידו שחוטף מכל עבר בארצו על הבידוד הפתאומי שאליו הכניס את אמריקה בשל המכסים הכפויים שהניבו התרחקות של שליטי המדינות המרכזיות הללו אפילו לא התווכחו עם טראמפ ופשוט יצאו תוך ימים חלופות מהירות ובריתות מרחיקות לכת בהיקף של מאות מיליארדים מבלי להיכנס למלחמות מילוליות עם ״הביריון מהבית הלבן״.
טראמפ הבטיח סיום המלחמה בתוך יממה והיום המצב שם מסובך מתמיד עם זאת הוא אוחז באיום ממשי של החמרת הסנקציות נגד פוטין מה שיכול להביא לקריסת הכלכלה עד כדי איום חמור בהפיכה.
בסוף פוטין כנראה קיבל משהו מטראמפ ולא נתן שום דבר דונאלד נשאר דק ונפוח רק מעצמו ומהמבורגרים נשיא מוצלח הוא כבר לא יהיה לעולם עבור האמריקנים.
״עניין מרכזי״
