הצגה כזו טרם נראתה מעולם בבית הלבן. טראמפ הצליח להזעיק אליו את מנהיגי אירופה שהוא חפץ ביקרם, יחד עם הנשיא זלנסקי שכנראה טרם החלים לחלוטין מהטראומה של הביקור הכושל הקודם שבו הושפל עד עפר וביחד הוצגה לעולם הופעה שנכנסת להיסטוריה.
טראמפ הזעיק אליו בהתראה קצרצרה את מנהיגי צרפת, גרמניה, איטליה, בריטניה ופינלנד (למה דווקא הוא? – חידה) בצד ראשי נאט״ו וכמובן זלנסקי. כל זאת אחרי הפגישה האישית עם פוטין באלסקה כשהמטרה ברורה והטקטיקה שלו רב־שלבית: לסיים את המלחמה באוקראינה גם כי זה אינטרס אמריקני וגם כי זה יעניק לו לדעתו פרס נובל לשלום ובכך יגשים חלום לחקות את אובמה.
המפגש אמש אמור לספר למתווך האמריקני תמונת מצב מדויקת ככל האפשר של המחלוקות ובעיקר ההסכמות באופן שניתן יהיה להעריך אל נכון האם השגת המטרה אפשרית: סיום המלחמה.
עתה מובנת התמונה הרבה יותר: פוטין מוכן לסיים את המלחמה והתנאים שלו דרקוניים: גזילת טריטוריה כזו שכבר השיג בשלוש שנות המלחמה כולל חצי האי קרים ואפילו כזו שצבאו לא מצליח להשיג.
אירופה לעומת זאת רוצה ערבויות שפוטין לא יוכל לזלול עוד ועוד שטחים ולאיים עליהם, וזלנסקי צריך לבלוע צפרדע בגודל של גורילה – ספק אם עמו יסכים לכך.
הפגישה האישית טראמפ–זלנסקי
טראמפ פתח את המפגש האישי עם זלנסקי בנימה מלטפת: “וולודימיר, אמריקה לצידך. אנחנו נביא שלום, לא נכנע לפחד.”
זלנסקי, שעדיין נסער מהשפלתו הקודמת בבית הלבן בפברואר, השיב בעדינות: “האוקראינים רוצים שלום, אבל לא יכולים להרשות לעצמם להפסיד את מולדתם.”
טראמפ הנהן, אך חזר ואמר: “צריך לדעת מתי לעצור. אני האיש שיכול לעצור את זה.”
המפגש היה קצר, אך נועד להראות לעולם שטראמפ מסוגל להניח יד מגוננת על נשיא מותש, ולו רק לצורך התמונה.
הישיבה המשותפת באגף הבית הלבן
מיד לאחר מכן עברו המשתתפים לאגף אחר בבית הלבן לישיבה רחבה עם מנהיגי אירופה וראשי נאט״ו. טראמפ ניהל את האירוע כמו מנחה תוכנית ריאליטי: לכל אחד נתן חמש דקות לסכם את דגשי עמדתו.
- מקרון, צרפת: דרש ערבויות בינלאומיות מחייבות, והזהיר כי “לא ייתכן שלום אם הוא נבנה על פחד.”
- מרץ, גרמניה: דיבר על אחריות כלכלית ושיקום אוקראינה כיעד שצריך להיות חלק מכל הסכם, והוסיף בדרישה ברורה: “יש לקבוע הפסקת אש מיידית, אחרת כל השיחות הן אשליה.”
טראמפ השיב לו בקור רוח: “הפסקת אש אינה הכרחית. בכל מקום שבו תיווכתי לסיום מלחמות – לא הייתה הפסקת אש. העיקר הוא להגיע להסכם, לא לעצור את האש באמצע.” - מלוני, איטליה: לחצה על שימור אחדות אירופה מול רוסיה והבהירה כי “המערב לא יכול להיראות מפוצל.”
- סטארמר, בריטניה: היה חד: “שלום כן, אבל לא על חשבון אוקראינה.”
- פינלנד: התמקדה בסכנה הישירה ממוסקבה ואמרה כי “החומה האחרונה מול רוסיה חייבת להישמר בכל מחיר.”
- מזכ״ל נאט״ו רוטה: ציין כי “כל הסכם חייב לכלול מנגנון פיקוח הדוק, אחרת פוטין יפר אותו ביום שאחרי.”
השלב הבא – שיחה עם פוטין
בשלב זה, טראמפ הודיע לעמיתיו כי בכוונתו להרים טלפון לפוטין בהקדם. “הגיע הזמן לדבר ישירות,” אמר. הוא לא הסתיר את רצונו להעמיד על הרגליים פסגה משולשת – טראמפ, פוטין וזלנסקי – שתסמן את תחילת הדרך להסכם שלום.
כאן התעוררה התנגדות אירופית: “גם אנחנו צריכים להיות חלק מהשולחן הזה,” קבעו מנהיגי גרמניה ומקרון כמעט פה אחד. טראמפ חייך, לא התחייב, ורמז כי “מי שצריך להיות בחדר – יהיה בחדר.”
השיחה עם הקרמלין – התנאים הדרקוניים על השולחן
לפי מקורות בבית הלבן, השיחה עם פוטין נפתחה בנוסח קריר אך חד. פוטין לא התפתה למחמאות של טראמפ, והניח מייד את תנאיו:
“רוסיה לא תיסוג מהשטחים שכבר בשליטתנו. קרים שלנו לנצח. דונבאס שלנו. וגם כל האזור שבדרך – יוכרז חלק מרוסיה. אם זה לא מקובל – אין על מה לדבר.”
טראמפ הקשיב, לא קטע, ואז השיב בטון חד: “ולדימיר, אני לא כאן כדי להטיף לך. אני כאן כדי לסגור עסקה. אם לא נסיים את המלחמה עכשיו – גם אתה, גם זלנסקי וגם אירופה תפסידו. אני היחיד שיכול להפוך את זה לניצחון של כולם.”
בקרמלין שמרו על עמימות. מצד אחד, העוזרים של פוטין הדגישו שזו הפעם הראשונה שהנשיא האמריקני מדבר על “הכרה בעובדות בשטח”. מצד שני, הם הבהירו כי “רוסיה לא נושאת ונותנת על גבולותיה.”
אירופה: לא מוכנה להיות סטטיסטית
הדיווחים על השיחה עוררו מייד סערה בחדרי ההנהגה האירופיים. מקרון אמר כי “פסגה משולשת היא מתכון לחוסר אמון. אירופה חייבת להיות שותפה מלאה.” מרץ היה נחרץ יותר: “אם נפקיר את אוקראינה בידיים של טראמפ ופוטין – זהו סופה של אירופה כפי שאנו מכירים אותה.”
זלנסקי עצמו נותר מהוסס. מקורביו מסרו כי הוא חשש שטראמפ מנסה לגלגל אותו לעסקה שבה אוקראינה תפסיד חלקים נרחבים משטחה אך תישאר עם “שלום על הנייר”.
הסיום – טראמפ הוא טראמפ
ראינו איפוא מהלכים מדהימים של טראמפ. מההבטחה לסיים את המלחמה “תוך יום” כשנכנס לבית הלבן לקדנציה השנייה ועד להצגה הגדולה אמש. טראמפ הוא שחקן ענק, אבל כדי לזכות בטבעת אליפות צריך לנצח. ועל מנת לזכות בפסל המוזהב בטקס האוסקר אתה חייב לקבל את הסכמת חברי האקדמיה.
כשמדובר במשחקי המכס שהוא מקיים עם העולם בתחום הכלכלי או במשחקי המלחמה באוקראינה, בתימן, באיראן ובעזה – התוצאה הסופית קובעת. והאמת? קשה לדעת מה יהיה. כי טראמפ הוא טראמפ. לטוב ולרע.
״עניין מרכזי״
