האזרח הקטן בתל אביב – והמקביל לו בג’באלייה – לא מבינים מה קורה. עסקת הפסקת אש ל־60 יום עומדת על הפרק, אבל רק חמאס אישר אותה. ישראל עדיין שוקלת. האם זה יציל חיי אדם, או שמא יימשך העימות הרסני לעוד דור?
מה קרה ביממה האחרונה
חמאס הודיע כי קיבל הצעה להפסקת אש בת 60 ימים המתווכת על‑ידי מצרים וקטאר, שכוללת שחרור חטופים ישראלים ושחרור אסירים פלסטינים. ההצעה כוללת גם נסיגה חלקית של כוחות ישראליים מהצפון והמזרח של עזה, ופתיחת צירים רחבים להעברת סיוע הומניטרי .
ישראל, לעומת זאת, טרם נענתה – וסביב השולחן נוצר מתח בלתי נראה. קברניטיה מבטיחים שאפשר להגיע לעסקה, אך דורשים תמורה מלאה: שחרור מלא של חטופים, פירוק חמאס ודמיליטריזציה שלו.
בפועל, נתניהו ממשיך בהצגה שלו: כלפי משפחות החטופים ורוב הישראלים הדורשים את סיום המלחמה הוא משחק אותה שהוא מעוניין בהסדר כזה או אחר אפילו עכשיו. אבל זה השקר הקבוע שלו. כל עוד השליט האמריקאי מאפשר לו זאת – ביבי ימשיך במלחמה לא כי היא תביא בשורה לישראל ולעולם אלא רק כי זו הדרך היחידה שלו שלרוד פוליטית. נתניהו לא רוצה לאבד את משרתו ורועד מהמחשבה שיורשע במשפטו וייפסל לעד מכהונתו. לכן לא איכפת לו שום דבר זולת הישרדו אישית. כל השאר – מסך עשן שחרחר המעיב על עתידה של מדינת ישראל ומערפל את ההווה שלה.
תגובת השטח — הכנות קריטיות לפלישה
במקביל, צה”ל ממשיך לצבור כוחות בסביבת עזה. טנקים וחי”ר נפרסים על־מנת לתקוף למשך זמן בלתי ידוע. אלפי תושבים כבר עוזבים את הגדה המרכזית בדרום הרצועה לאזורים פחות מסוכנים .
הפוליטיקה הפנימית — מלחמה בבית
בישראל הבית רותח: משפחות של חטופים מובילות מחאות בכיכר, הציבור גועש. מצד שני, בקואליציה הימנית מתעקשים: לא להפסיק עד הסרת האיום החמאסי – גם במחיר של פגיעה כלכלית עצומה .
הפן הבינלאומי — לחץ בשטח ותקווה באוויר
מצרים וקטאר עושות מאמץ אחרון לגשר על הפערים. האו”ם וארגוני זכויות אדם ברחבי העולם לחוצים על ישראל – ולאלצו לסכן פחות חיים. גורמים בממשל האמריקאי ובחברות בינלאומיות כבר מדברים על משלוח כוח שמירת שלום, אך כל זה תלוי בתמיכה הישראלית .
השורה התחתונה
עזה עומדת בשניה הקריטית ביותר מאז פרצת הסכסוך: חמאס אומר כן, ישראל לא אומרת לא – והכל נעול בין יאוש וקור רוח במזרח התיכון. האם זה שבוע שבו תיפסק האש – או השלב המכריע שיפתח את הדף האפרורי הבא בתולדות המזרח התיכון.
״עניין מרכזי״
