בעל דרכון אירופי (אזרח מדינה חברה באיחוד האירופי) יכול לעבוד בכל אחת מ-29 מדינות האיחוד האירופי (כולל 27 המדינות החברות הרגילות ועוד 2 המשתתפות במרחב שנגן, כמו נורווגיה ושווייץ, במסגרת הסכמים מיוחדים) ללא צורך בהיתר עבודה או ויזה, בזכות חופש התנועה והעבודה המובטחים על פי חוזה האיחוד האירופי (מאמר 45 לחוזה על תפקוד האיחוד האירופי). עם זאת, יש כמה ניואנסים והליכים שכדאי להכיר:
זכויות העבודה:
• חופש תעסוקה: אזרח אירופי רשאי לעבוד בשכר או כעצמאי בכל מדינה חברה ללא הגבלות, כולל גישה לתפקידים ציבוריים (בהתאם לחוק המקומי).
• שוויון זכויות: אתה זכאי לאותן תנאי עבודה, שכר והטבות כמו אזרחי המדינה המארחת (למשל, ביטוח לאומי, חופשות, פנסיה).
• משפחה: בני משפחה ישירים (בן/בת זוג, ילדים מתחת גיל 21 או תלויים) יכולים להצטרף, גם אם הם אינם אזרחים אירופיים, ולהגיש בקשה למעמד של “חבר משפחה של אזרח איחוד”.
ההליך הנחוץ:
1. הגעה למדינה:
• דרכון אירופי תקף מספיק. לא נדרשת ויזה, וניתן להיכנס עם תעודת זהות אירופית בלבד (תלוי במדינה).
• תקופת שהייה ראשונית של עד 3 חודשים לא דורשת רישום, כל עוד אתה מחפש עבודה או יש לך משאבים עצמאיים.
2. רישום למעלה מ-3 חודשים:
• אם אתה מתכנן לעבוד או להישאר מעל 3 חודשים, עליך להירשם אצל הרשויות המקומיות (לרוב במועצה המקומית או משרד ההגירה) תוך 3 חודשים מהכניסה.
• יש להציג:
• דרכון או תעודת זהות.
• הוכחת תעסוקה (חוזה עבודה, אישור ממעסיק, או רישום כעצמאי).
• ביטוח רפואי תקף (לרוב דרך המעסיק או ביטוח פרטי עד שתצטרף למערכת הבריאות המקומית).
• הוכחת אמצעים לכלכל את עצמך (אם רלוונטי לפני מציאת עבודה).
• לאחר הרישום, תקבל “תעודת רישום” או “אישור שהייה” (תלוי במדינה), שצריך לחדש כל 5 שנים בדרך כלל.
3. פתיחת עסק עצמאי:
• יש לרשום את העסק ברשויות המס המקומיות (למשל, כ”Freelancer” בגרמניה או “Auto-entrepreneur” בצרפת) ולקבל מספר זיהוי מס.
• דרוש ביטוח מקומי ובדרך כלל הצהרה על פעילות חוקית.
4. שירותים חברתיים:
• תוכל להשתמש בטופס E106/E109/S1 (דרך הביטוח הלאומי במדינת האזרחות) להעברת זכויות ביטוח לאומי, או להצטרף למערכת המקומית לאחר תחילת עבודה.
מגבלות והערות:
• תקופת הסתגלות: בחלק מהמדינות (למשל, גרמניה, אוסטריה) יש “תקופת הסתגלות” של עד 2 שנים עבור אזרחי מדינות שהצטרפו לאחרונה (כמו קפריסין או רומניה עד 2014), אבל זה לא רלוונטי לרוב המדינות הוותיקות.
• עבודה ציבורית: תפקידים מסוימים (למשל, שופטים או חיילים) דורשים אזרחות המדינה המארחת, אבל זה נדיר.
• מיסוי: תצטרך לשלם מיסים במדינת העבודה, וייתכן שתצטרך לדווח גם במדינת האזרחות (בהתאם לאמנות מס כפולה).
• שפה ורישוי: עבודות מסוימות (רפואה, חינוך) דורשות הכרה בהסמכה מקומית או ידע בשפה המקומית.
המלצות מעשיות (נכון לספטמבר 2025):
• בדוק את דרישות הרישום הספציפיות במדינה המארחת (למשל, בבלגיה זה דרך “Commune”, בצרפת דרך “Préfecture”).
• השתמש באתר האיחוד האירופי (europa.eu) או ב”מרכז מידע אירופי” המקומי למידע עדכני.
רמי יצהר Rami Yitzhar
• ״עניין מרכזי״
InyanMerkazi@gmail.com
