המשט לעזה בסכנת התנגשות צבאית: אניות מלחמה של ציי ספרד, איטליה וטורקיה מלוות כ-50 כלי שייט המתעקשים להכניס סיוע הומניטרי לפלסטינים בעזה חרף ההתעקשות של נתניהו על המשך המצור תוך חשש מעימות צבאי היסטורי עם כוח צבאי המשויך לנאט״ו אם כי העימות – אם יהיה – לא יהיה מול הברית הצבאית החשובה והחזקה בעולם.
זה קרה בעקבות מתקפות מל״טים ״מסתוריות בדרכו של המשט כשספינות ניזוקו ורכוש נפגע.
טורקיה, ספרד ואיטליה הודיעו שחרפת המרמרה לא תחזור על עצמה – אז נהרגו אזרחים טורקים בעימות מול לוחמי קומנדו של צה״ל שהשתלשלו על סיפון האוניה ממסוקים. בישראל כוננות כשברור שההתרחשויות ישודרו בעולם כולו ללא הצנזורה הישראלית המונעת סיקור חופשי של התקשורת על הנעשה ברצועה.
המשט הבינלאומי לעזה, הנע לכיוון מזרח הים התיכון וצפוי להגיע לקרבת החוף ביום הכיפורים, הכניס את ישראל לכוננות גבוהה – תוך התלבטות עזה וחשש מהתלקחות חמורה מול ציים חמושים וכוחות צבאיים של ספרד, איטליה וטורקיה. מה שברור הוא שהתרגילים הקטלניים בדגם עצירת המרמרה לא יחולו כאן. הטירוף שמוביל נתניהו ברצועה מקבל לקראת יום הכיפורים מימד חדש ומסוכן. טעות קטנה — ועלולה להתגלגל למשהו שאין לדעת לאן תוביל, במיוחד נוכח הצהרות לוחמניות של הממשלה.
מה שהחל כהצהרה הומניטרית של ארגוני חברה אזרחית מכל העולם הפך בימים האחרונים לאירוע חמור ומסוכן המאיים להצית עימות צבאי מול חופי ישראל. לאחר שספינות נפגעו בהתקפות מל״טים בלתי־מאוישים בעת שעגנו בתוניסיה ובאזור כרתים, הודיעו ספרד, איטליה וטורקיה כי הן שולחות לים התיכון ספינות מלחמה להגנה על אזרחיהן. המהלך מציב את ישראל בפני משבר בינלאומי חדש, בעוצמה שלא נראתה מאז פרשת המרמרה.
התקיפות במימי תוניסיה ויוון יצרו מפנה דרמטי. עדי ראייה סיפרו על מל״טים שהטילו רימוני הלם וחומרי בעירה על סיפוני שתי ספינות מרכזיות. הנזק היה כבד: גנרטורים, תרופות ומכולות מזון הושמדו חלקית, מספר פעילים בינלאומיים נפצעו קל, והדימוי של משט הומניטרי תמים התחלף במציאות של מלחמת צללים מתוחכמת. המארגנים פנו בזעם למוסדות המשפט הבינלאומי, והאשימו את ישראל בהפעלת כוח חשאי – בעוד ירושלים מכחישה כל קשר.
המספרים חושפים את גודל האירוע: קרוב לחמישים כלי שיט אזרחיים משתתפים במשט הנוכחי, חלקם יאכטות וספינות קטנות, ועליהם מאות פעילים מרחבי העולם. בין הבולטים כארבעים אזרחים איטלקים ודמויות ציבוריות שהצטרפו כדי להעניק תהודה תקשורתית. המארגנים מתעקשים להגיע ישירות לחופי עזה, להוריד ציוד חיוני ולשבור בפועל את המצור. ישראל מצדה מתכננת לעצור את הספינות בלב ים ולהסיט אותן לנמל אחר, אך מבחינת הפעילים עצם העימות הוא ניצחון תודעתי.
מי מממן ומי עומד מאחורי המשט? מדובר בקואליציה בינלאומית רחבה: Freedom Flotilla Coalition, עמותות פרו פלסטיניות, גופי סיוע ואנשי דת. מימון נאסף מתרומות בינלאומיות, בעיקר מאירופה ומטורקיה. לא מעט עיניים מופנות שוב לארגון IHH הטורקי — שהיה מעורב במשט המרמרה ב-2010 — והוזכר בדיווחים כמי שמספק סיוע לוגיסטי. עצם השיוך הזה מדליק את המערכת הישראלית.
לצד ההצהרות על ציוד הומניטרי, יש כאן גם קרב תקשורתי מחושב היטב. בכל ספינה מותקנות מצלמות, רחפנים ואמצעי שידור חיים. המארגנים מכוונים לכך שכל מגע עם חיל הים יתועד ויופץ מייד ברשתות החברתיות — להפוך את ישראל לנאשמת בזירה הבינלאומית. בירושלים נערכים בדיוק לתסריט הזה: דובר צה״ל מכין חומרים, משרד החוץ מתדרך שגרירים, וחיל הים בכוננות שיא להשתלטות נקייה ומהירה – אך ברור לכל שאין דרך להימנע מההדף התקשורתי.
מדוע ספרד ואיטליה שולחות ספינות מלחמה? התשובה כפולה: ראשית, להגן על אזרחיהן הנמצאים פיזית על כלי המשט; ושנית, לסמן לאיחוד האירופי שהן לא יעמדו מנגד מול פגיעה חיצונית. גם טורקיה, שעדיין זוכרת את מות אזרחיה במרמרה, מתייצבת הפעם בנחרצות. אנקרה שלחה פריגטה חמושה וכלי טיס בלתי מאוישים כדי לעקוב אחר המשט מדרום כרתים, ואף סייעה בפינוי פעילים מספינה שניזוקה. המסר חד: לא תתאפשר חזרה על התמונות ההן. גרמניה וצרפת מנסות להרגיע וקוראות לנתיב חלופי דרך קפריסין, אולם נכון לעכשיו המארגנים דוחים כל פשרה.
העולם כולו עוקב בדריכות. בארצות הברית מנסים להישאר על הגדר, אך הבית הלבן מבין שכל פגיעה בנוסעים מערביים תגרור סערה פוליטית פנימית. מצרים חוששת מגל פליטים אפשרי לסיני, קפריסין מציעה את נמלה כתחליף, והאו״ם נערך לדיון חירום. ישראל מצידה מבינה שכל מהלך בים התיכון עלול להפוך לקרב משפטי בהאג – וגרוע מכך, להתנגשות עם ספינות מלחמה של נאט״ו.
התרחישים האפשריים נעים בין רגיעה להסלמה: בתרחיש אחד, חיל הים יעצור את המשט ויוביל את הספינות לנמל ישראלי — האירוע יסתיים ללא נפגעים אך עם סערה דיפלומטית. בתרחיש אחר, סירות קטנות ינסו לפרוץ לעבר חופי עזה תחת מצלמות חיות, מה שיוביל לעימות פיזי. ויש גם תסריט ביניים — פריקה של הסיוע בקפריסין והעברתו לרצועה תחת פיקוח בינלאומי. אך בשטח, האווירה מתוחה מתמיד: המל״טים כבר עשו שימוש, פריגטה טורקית משייטת מדרום כרתים, ספינות איטלקיות וספרדיות מתקרבות, וכולם מבינים שהפעם מדובר לא רק במשט — אלא במבחן של כבוד, ריבונות ותודעה.
ובינתיים השעון מתקתק: לפי ההערכות, המשט נמצא במרחק של כ־400 מייל ימי מעזה וצפוי להגיע בין ה־30 בספטמבר ל־1 באוקטובר, ממש סביב יום הכיפורים. התזמון הנפיץ הזה, על רקע קונפליקט צבאי פעיל ברצועה, הופך את האירוע ממבחן מדיני למשבר אזורי שעלול להבעיר את כל המזרח התיכון.
רמי יצהר Rami Yitzhar
״עניין מרכזי״
www.news-israel.net
חדשות וסקופים מאז 1999.
The Gaza Flotilla on the Brink of Military Clash: Warships from Spain, Italy and Turkey Escort Nearly 50 Vessels Toward a Direct Showdown
The international flotilla to Gaza, now sailing east across the Mediterranean and expected to approach the shoreline on Yom Kippur, has pushed Israel into a heightened state of alert. The presence of European and Turkish warships alongside dozens of civilian vessels raises the specter of an unprecedented confrontation between the Israeli navy and forces associated with NATO.
The escalation followed mysterious drone attacks that damaged several ships during stopovers in Tunisia and near Crete. Organizers reported incendiary devices and stun grenades dropped from unmanned aerial vehicles, causing injuries and destroying cargo including generators, food and medical supplies. Israel has officially denied involvement, but the accusations have already reached international courts and the court of global opinion.
Spain, Italy and Turkey have each dispatched naval frigates to “protect their citizens at sea.” Ankara, still haunted by the 2010 Mavi Marmara raid in which Turkish civilians were killed by Israeli commandos, declared that such a tragedy would not be repeated. Turkish warships and surveillance drones now patrol the waters south of Crete, a clear signal that this time, Ankara is directly engaged.
Nearly fifty civilian boats are part of the current mission, carrying hundreds of activists from around the world, among them about forty Italians and several high-profile public figures aiming to draw media attention. The organizers insist on reaching Gaza directly, defying Israel’s blockade. For them, even an interception at sea constitutes victory: the global images of Israeli soldiers confronting humanitarian vessels are their most powerful weapon.
The flotilla is backed by the Freedom Flotilla Coalition, pro-Palestinian NGOs, religious organizations and solidarity groups. Funding flows in mainly from Europe and Turkey. Israel points again to the IHH, the Turkish group that spearheaded the Mavi Marmara, as a central player.
Every vessel is equipped with cameras, drones and live-streaming gear. The plan is clear: turn any Israeli attempt to halt the flotilla into a global media spectacle. In Jerusalem, the navy and the cabinet prepare for fast and “clean” interdictions, while spokesmen are already rehearsing their talking points. Yet even in Israel’s own corridors of power, officials admit: the public-relations battle may be lost before the first boarding ladder hits the deck.
While Germany and France urge calm and propose rerouting aid through Cyprus, the activists reject compromise. The United States tries to stay quiet, but Washington knows that if Western citizens are harmed, domestic outrage will follow. Egypt fears an exodus of Palestinians toward Sinai. The United Nations is bracing for an emergency debate.
Possible scenarios range from a relatively calm interception and diversion to an Israeli port, to a violent confrontation if small boats break away and attempt to dash into Gaza under live broadcast. A compromise option — unloading aid in Cyprus under international supervision — remains unlikely.
For now, the tension builds: the flotilla is roughly 400 nautical miles from Gaza and could arrive between September 30 and October 1 — exactly over Yom Kippur. With European and Turkish warships on the horizon, drones already in use, and Israel’s navy standing by, the Mediterranean is set for a test of sovereignty, honor and global perception that could ignite the entire region.
Inyan Merkazi
www.news-israel.net
