זהו תמה ההצגה. עכשיו בואו נחשוב מה היה לנו בעצם.האמת המדהימה היא ששייקספיר לאיכול היה לכתוב את הרפליקות של המחזה הביביסטי טוב יותר וריצ׳רד ברטון השחקן האגדי שגילם את המלט באופן האולטימטיבי גם הוא לא היה יכול להגיד את הנאום טוב יותר מהימין נתניהו השחקן האחד אין שני לו ובאנגלית צחה להפליא.
קיבלנו את ההצגה הגדולה שכל כולה לוליינות גאונית שהוגשה בידי פרופורמר מן המעלה הראשונה שכל תנועה, כל הגיייה, כל תנועת גוף וכל הבעת פנים אינה אלא מופע ששום שחקן שייקספירי רב תהילה לא היה מתבייש בו.
ענק הביבי הזה. פשוט ענק!
נתניהו בנה נאום גאוני מנוסח היטב מלא ליקוקים חסרי תקדים בחנפנותם – הלקוחים בשלמותם מן הלהג המזויף שמאפיין נאומי כניעה במשטרים דיקטטוריים אפלים לשליט שבחסותו הם חוסים – הפעם זה ביבי לדונאלד.
נתניהו שילב באופן מעורר השתאות תמהיל הזוי של מלל שכולו זרוע מילים מילים מילים כשהמאפיין העיקרי הוא זה: בין מחמאה לחנופה בין ליקוק לניפוח האגו המרקסיסטי של המארח השחיל נתניהו ללא כחל וסרק את נקודת המבט הקיצונית מיליטנטית שלו באופן הברור ביותר שעיקרו: אין שלום ואין בטיח. ממשיכים לדרוס את עזה עד אין קץ או לפחות עד ששלטונו יובטח לעד.
כותבי נאום נתניהו הונדסו את המלל כך שיצרו את האשליה ומייד פוררו אותה במשפט הבא המהווה את עמדתו האמיתית. גאוני. לא פחות מזה.
עכשיו בואו נפריד את מלל החנופה הקולוסאלית והאולטימטיבית שאינה אלא ניפוח מתמיד של האגו הטראמפיסטי הנרקיסיסטי שאינו יודע שובע לבין כל השאר. והשאר הוא התמצית הנקייה של נאומו ועיקרה: רק איגיטים יחגגו את הערב הזה כי שום דבר בעצם לא נגמר ואולי להיפך!

החנופה – מופע קולוסאלי חסר תקדים
נתניהו לא הסתפק בשבח אחד או שניים. הוא חזר והרעיף על טראמפ סופרלטיבים, כמעט בכל משפט שני:
״אדוני הנשיא, מעולם לא היה מנהיג אמריקני שעמד כך לצד ישראל, באומץ ובחזון.״
״העולם כולו רואה בך היום לא רק נשיא של ארה״ב אלא מנהיג עולמי שמביא תקווה היכן שאחרים נכשלו.״
״הדורות הבאים ילמדו על ההיסטוריה שנכתבת כאן היום תחת הנהגתך.״
״ללא נחישותך, עזה לא הייתה רואה את האור בקצה המנהרה.״
״אתה, דונלד טראמפ, הוכחת לעולם מהי ידידות אמת ומהי נאמנות אמיתית.״
היה זה מסע חנופה מתמשך, שנועד להאדיר את טראמפ וללטף את האגו הנרקיסיסטי שלו, עד כדי מבוכה גלויה בקרב צופים מסוימים.
התנאים שפוררים את האשליה
אבל לצד החנופה, נתניהו דאג לנסח את הקווים האדומים של ישראל. אלה היו הנקודות ההכרחיות מבחינתו לקיום העסקה:
שחרור כל החטופים – “בלי זה אין עסקה.”
פירוק מוחלט של היכולות הצבאיות של חמאס – לא רק הפסקת אש זמנית.
סיום שלטון חמאס בעזה – לא עוד ממשל פוליטי עוין ליד גבול ישראל.
ערבויות ביטחוניות לכך שעזה לעולם לא תהווה שוב איום על ישראל.
והמשפט המכריע:
״אם חמאס ידחה או יפר – ישראל תשלים את המלאכה בעצמה. זה יכול להיעשות בדרך הקלה, או בדרך הקשה – אבל זה ייעשה.״
במשפטים אלה נתניהו בעצם פיזר את ערפל החגיגה. הוא אמר לטראמפ מה שהוא רצה לשמוע – ואז דאג להבהיר לציבור בישראל ולקואליציה: המלחמה נמשכת עד חיסול חמאס.
תגובות מהעולם
בעולם הערבי
איחוד האמירויות בירך על המהלך אך הזהיר: “שום נורמליזציה לא תתממש אם ישראל תמשיך בסיפוח בגדה.”
סעודיה מסרה: “הצעד מבורך אם יוביל למסלול ברור של שתי מדינות.”
הרשות הפלסטינית בירכה על מאמצי טראמפ אך ציינה כי “ישראל חייבת להוכיח במעשים שהיא אכן מוכנה לסיום הכיבוש.”
באירופה
צרפת: “זהו רגע חשוב, אך דרושים ערבויות ברורות לזכויות הפלסטינים.”
גרמניה: “אנו תומכים במאמצי הנשיא טראמפ אך מזהירים מפני אשליות – בלי פיקוח בינלאומי ההסכם יקרוס.”
בריטניה: “על ישראל וחמאס לגלות רצינות, אחרת כל זה יהפוך למופע ראווה בלבד.”
בארצות הברית
הבית הלבן הריע לטראמפ: “הנשיא מביא שלום היכן שאחרים נכשלו.”
מדיה ליברלית (ניו יורק טיימס, וושינגטון פוסט) התריעו: “נאום נתניהו היה בעיקר חנופה; בפועל הוא לא התחייב לשום שינוי מהותי.”
פוקס ניוז היללו: “טראמפ ונתניהו יצרו רגע היסטורי – ההזדמנות הגדולה לשלום.”
רוסיה
הקרמלין שיחרר הודעה צוננת: “ברכות על המאמץ, אך לא ניתן לקדם פתרון חד־צדדי המתעלם מהמשא ומתן הרחב.”
השורה התחתונה

נתניהו בנה נאום שמורכב משתי שכבות:
חגיגת חנופה לטראמפ – בלתי נגמרת, מופרזת, מהסוג שלא נראה כמותה.
מסר מיליטנטי ברור – “אנחנו נמשיך במלחמה עד הסוף, גם אם הערב הזה נראה כהיסטורי.”
ולכן, בסיום ההצגה הגדולה, התוצאה ברורה: רק תמימים יבחרו לחגוג. כל השאר מבינים שהאשליה התפוגגה עוד באותו ערב – על הבמה, מול המצלמות ונוכח פני העולם. דונאלד נשאר עם הבלון שניפח וביבי עם הקואליציה האימתנית שלו. אשר ליטופים החיים: שיירקבו במנהרות מה איכפת לו? הבן שלו והרי שורץ לו בביתו המאובטח על חשבוננו במיאמי.
המסך ירד, עשן הזיקוקים התפזר ועכשיו התפנתה הבמה למופע של חמאס אלא שלהם אין נואמים שייקספיריים, F35 , סייבר ופצצות מדימונה. להם יש 65,000 גופות ורבבות בתים הרוסים מהיסוד. ואת העולם, כך מסתבר זה מרשים, מזעזע ומתסיס הרבה יותר מכתבם הנאומים מרחוב עזה. טבעת החנק מתהדקת עליהם – אבל גם עלינו ואין מושיע.
רמי יצהר Rami Yitzhar
״עניין מרכזי״
חדשות וסקופים מאז 1999.
www.news-israel.net



