ליברפול על סף קריסה: ארבעה הפסדים ברצף, יונייטד השפילה באנפילד – והליגה כולה רועדת
המשבר האדום הגדול ביותר בעידן שאחרי קלופ. כך קרה שהמועדון האגדי הפך למטוטלת של תבוסות, ספקות והחמצות – בזמן שהצמרת האנגלית כולה משנה צורה.
מאת רמי יצהר – עניין מרכזי
חדשות, ניתוחים וסקופים מאז 1999
ליברפול של עונת 2025־26 כבר לא מזכירה את המכונה הקטלנית של פעם. ארבעה הפסדים רצופים, כולל הפסד מביך 2:1 בבית למנצ’סטר יונייטד – והכותרות באנגליה מדברות על “מעבורת בלי קברניט”. באנפילד נעלמה האמונה, על הדשא נעלם הקילר אינסטינקט, וביציעים – אפילו שירי “You’ll Never Walk Alone” נשמעים עייפים.
באנגליה זה כבר לא משבר – זו תחילתה של בהלה.
הערב שבו נשברה האשליה
יום ראשון, אנפילד. המקדש של ליברפול. הכל מוכן לעוד ערב גאולה – והנה שוב אותה תחושת דה־ז’ה־וו מרה.
כבר בדקה השנייה זה קורה: בריאן אמבואמו מהשדים האדומים עוקף את וירג’יל ואן־דייק כאילו היה מתאמן בקיץ, ומכניס כדור שטוח לפינה. אנפילד שותק.
ליברפול ניסתה לחזור – החזיקה בכדור 60 אחוז, שלטה באמצע, בעטה 18 פעמים לשער. אבל זה לא זה.
כאילו הקבוצה שכחה איך להכאיב. רק בדקה ה־78 הצליח קודי גאקפו להשוות, אבל אז – בדקה ה־84 – הגיע הרגע ששבר את הקהל:
הרחקה רפה, קרן קצרה, ומי אם לא הארי מגווייר, זה שכל אנגליה אהבה לצחוק עליו, התרומם מעל כולם ונגח פנימה. יונייטד חוגגת, ליברפול קורסת.
ארבעה הפסדים רצופים. באנפילד, זה כבר כמעט חילול קודש.
אחרי קלופ – בלאגן טוטאלי
אחרי לכתו של יורגן קלופ, המועדון האדום מצא עצמו בחיפוש זהות. המאמן החדש, ארנה סלוט, שהגיע מפיינורד עם הבטחות לחדשנות וטקטיקה התקפית – מגלה שהפרמייר־ליג לא דומה לליגה ההולנדית.
מערך ההתקפה החדש לא מתואם, ההגנה מבולבלת, ומוחמד סלאח נראה אובד עצות.
על פי דיווח ב״טיימס״ הבריטי, רק 4.5 אחוז מהבעיטות לשער בשלושת המחזורים האחרונים הפכו לשערים. זהו נתון גרוע במיוחד לקבוצה שתמיד בנתה על יעילות רצחנית.
רוי קין, פרשן “סקיי ספורטס” ולא בדיוק ידוע ברכותו, סיכם זאת כך:
“כשאתה מפסיד שלושה משחקים ברצף, אתה מתחיל לשאול את עצמך אם שכחת איך לנצח. בליברפול, זה כבר נראה כמו פחד.”
450 מיליון ליש”ט על נייר – בלי נשמה
הקיץ האחרון היה מהיקרים בתולדות ליברפול.
אלכסנדר איזק, פלוריאן וירטץ, שורת שמות נוצצים – אבל אף אחד מהם לא הפך לבורג עובד באמת.
המערכת החדשה של סלוט נראית כאילו נבנתה במעבדה ולא על הדשא.
אין חיבור, אין שפה משותפת, ובעיקר – אין רוח.
“זו קבוצה שבנתה את עצמה מחדש, אבל שכחה מה גרם לה לנצח,” כתב העיתון “אינדיפנדנט”.
גם יורגן קלופ, בריאיון מאוחר יותר בגרמניה, הגיב בזהירות:
“ליברפול תמיד תמצא את הדרך חזרה – אבל זה דורש לב, לא רק טקטיקה.”
האשליה האדומה – מיתוס שהולך ונמוג
ליברפול הפכה את “אנפילד” לסמל של ניצחונות, של אמונה, של עוצמה רגשית.
אבל משהו נשבר. השחקנים כבר לא נראים רעבים, האוהדים כבר לא בטוחים שהם מאמינים, והמועדון כולו מתנדנד על התפר שבין מסורת מפוארת למציאות אפורה.
בבריטניה מזכירים שהפעם האחרונה שבה ליברפול הפסידה ארבעה משחקים ברצף הייתה ב־1987.
אז זה נגמר בהתפטרות מאמן.
האם גם הפעם ההיסטוריה תחזור על עצמה?
ומה עם שאר הליגה? הכאוס באנפילד משנה את כל הצמרת
בזמן שליברפול מאבדת גובה, המתחרות מזנקות קדימה:
- מנצ’סטר סיטי של גווארדיולה ממשיכה לדהור, עם קווין דה בריינה שחזר מהפציעה ונראה רעב מתמיד.
- ארסנל של ארטטה נראית בוגרת, מפוקסת – כאילו היא מבינה שהעונה הזו היא ההזדמנות שלה לקחת אליפות.
- טוטנהאם הפכה שוב לקבוצה מסוכנת, עם סון וקלוסבסקי שמזכירים למה אוהבים את הכדורגל.
- ואפילו ניוקאסל, עם כסף סעודי אינסופי, נראית כאילו היא מתכוונת להתערב בצמרת.
ליברפול? במקום השביעי, מתחת אפילו לווסטהאם. כן, זו אותה ווסטהאם שהייתה פעם בדיחה.
תחזית לעתיד: או שינוי, או התרסקות
בליברפול מדברים על “ריסטארט מנטלי”.
המאמן ארנה סלוט מבטיח שהקבוצה “תחזור מהר יותר משנדמה”, אבל גם אוהדיו הנאמנים ביותר כבר מבינים שהמילים האלה נשמעות חלולות.
בליגה שבה כל נקודה קובעת, הפסד נוסף עלול להפוך את הסיפור הזה ממשבר לסכנת קריסה של ממש.
אם ליברפול לא תתעשת בשבועיים הקרובים – היא עלולה למצוא את עצמה מחוץ למאבק על ליגת האלופות, וזה יהיה חור כלכלי ותדמיתי עצום.
“עניין מרכזי” – סיכום ביניים
- ארבעה הפסדים רצופים – שיא שלילי מאז שנות השמונים.
- הפסד ביתי 2:1 ליונייטד עם שערי אמבואמו ומגווייר.
- התקפה חסרת תיאום, הגנה פרוצה, סלאח בצל של עצמו.
- קיץ של השקעות שלא מניב דבר.
- ליגה סוערת שבה ארסנל וסיטי בורחות קדימה.
- ועננה כבדה מעל מועדון שפעם היה סמל לנצחיות.
ובשורה התחתונה
ליברפול של ימינו איננה רק קבוצה במשבר – היא משל על דור שלם שהתרגל להצלחה מיידית ושכח איך מתמודדים עם כישלון.
השדים האדומים אולי ניצחו על הדשא, אבל הנפילה של ליברפול עמוקה בהרבה: זו נפילה של אמונה, של זהות, ושל דור אוהדים שצריך להזכיר לעצמו מה פירוש המילים – You’ll Never Walk Alone.
רמי יצהר – “עניין מרכזי”
חדשות. סקופים. אמת בלי מסכות.
www.news-israel.net
