טראמפ הטיל סנקציות ישירות על רוזנפט ולוקויל: המסר לפוטין – ״הפסק־אש מיידי״. הכל החל כשפוטין הראה לעולם שהוא מצפצף על טראמפ, משפיל אותו ולמעשה לא רק שהוא מסרב להפסקת אש אלא שפתח במסע גיוס כפוי במסגרתו הוא מבקש לייצר הסלמה צבאית באוקראינה.
קריסת הפגישה בבודפשט – והרגע שבו טראמפ איבד סבלנות
מאחורי הקלעים, הסנקציות לא נולדו ביום אחד. הן התגבשו לאחר ביטול פתאומי של פסגת בודפשט, שהייתה אמורה לסמן פריצת דרך ביחסי ארצות הברית–רוסיה. טראמפ תכנן להיפגש עם פוטין במעמד חגיגי, בידיעה שכל העולם עוקב אחר כל לחיצה ולחישה ביניהם. אולם השיחות המקדימות שנוהלו על ידי השליח המיוחד לבית הלבן, ויטקוף, נתקלו בחומה קרה מצד מוסקבה.
השליח האמריקני דיווח כי נציגי הקרמלין “לא מוכנים לדון אפילו באפשרות של הפסקת אש באוקראינה, ודורשים הכרה אמריקנית דה־פקטו בשליטתם בשטחי דונייצק ולוהנסק”. טראמפ, שכבר הריח הישג דיפלומטי שיוכל להציג לבוחריו, רתח.
כמה שעות לאחר הדיווח הסופי מבודפשט – הפגישה בוטלה, ההכנות נעצרו, והמסר מרוסיה נחת על שולחנו של טראמפ בצורת התרסה: “המלחמה תימשך בתנאים שלנו”.
התגובה לא איחרה לבוא. טראמפ זימן את שרי האוצר, ההגנה והאנרגיה לישיבת חירום בבית הלבן. באותה פגישה נולדה החלטת הסנקציות: מהלך שכוון ישירות אל לב הכלכלה הרוסית – הנפט.
טראמפ שלף את הנשק הכלכלי – אך רומז שברשותו נשק אימה אמיתי
מי שמכיר את טראמפ יודע: הוא משחק בשחמט של איומים מדודים. לפי מקור בכיר בפנטגון, הנשיא האמריקני “שלף את הקלף הכלכלי כדי למנוע את הצורך בשימוש בנשק הצבאי”.
אולם ההודעה שהקריא בבית הלבן כללה משפט אחד שעורר רעד במוסקבה:
“אם רוסיה תמשיך להתגרות ולהכות בערים אוקראיניות – לנו יש עוד אמצעים, ולא רק כלכליים.”
הפרשנים הבינו מיד: טראמפ רומז לטילי הטומהוק – נשק האימה ששימש בעבר לפגיעה מדויקת במטרות סוריות ואיראניות. מדובר בטילים חכמים ארוכי טווח, בעלי דיוק של פחות ממטר, המסוגלים לחצות יבשות ולהכות בלב מערך אויב – גם מבלי להכניס חייל אמריקני אחד לשטח.
המסר ברור: אם פוטין לא יעצור, טראמפ לא יהסס להשתמש באפשרות הצבאית כדי “לסיים את המלחמה בכוח”, כהגדרתו. במוסקבה קלטו היטב את האיום, ובמשך הלילה דווח על תזוזות חריגות בבסיסי הגנה אווירית מערבית לרוסיה ועל הגברת הכוננות בבסיסי הים השחור.
בבודפשט התכוונו לצילום מחויך – ובמקום זה נולדה סערה עולמית
כמה שעות בלבד לפני הביטול הרשמי, כבר היו מוכנים סידורי הביטחון והצילום לקראת המפגש ההיסטורי בין טראמפ לפוטין במרכז הכנסים החדש של בודפשט. על פי התכנון, הפגישה הייתה אמורה לכלול גם את נשיא הונגריה אורבן, שראה בה הזדמנות להפוך את בודפשט לבירת דיאלוג בין מזרח למערב.
אלא שבין הלילה ליום, השיחות קרסו. ויטקוף חזר לוושינגטון בידיים ריקות, טראמפ פרסם ציוץ קצר וחד – “בודפשט תצטרך לחכות. העולם לא יעצור בגלל גאווה רוסית” – ומשם הדרך לסנקציות הייתה קצרה ביותר.
סיום ביניים – טראמפ בעידן החדש
העולם מבין: טראמפ הישן, הדילמטי, איננו עוד. בגרסתו החדשה הוא משלב בין כלכלה, צבא ופסיכולוגיה מדינית באגרוף אחד. הסנקציות הן רק המנה הראשונה.
העולם כולו – ובפרט ישראל, הצופה מן הצד אך מושפעת מכל תזוזת מחירי האנרגיה – עוקב בדריכות. אם המהלך לא יעצור את פוטין, השלב הבא עלול להיות דרמטי בהרבה.
האם טראמפ באמת ישתמש בטומהוקים כדי לסיים מלחמה אירופית?
זו כבר לא שאלה תיאורטית – זו השאלה שתגדיר את 2025 כולה.
האמריקנים חצו את הקו: נשיא ארה״ב דונלד טראמפ הטיל בלילה שבין רביעי לחמישי (22–23 באוקטובר 2025) סנקציות כבדות על שתי ענקיות הנפט הרוסיות רוזנפט ולוקויל – בפעם הראשונה מאז חזרתו לבית הלבן – בנימוק שוולדימיר פוטין ״מסרב לסיים את המלחמה״ באוקראינה. הצעד, שמגיע אחרי התפוצצות הניסיון לקיים פגישת פסגה בין טראמפ לפוטין, מכוון לייבש את מקורות המימון של הקרמלין ולהגביר את הלחץ על מוסקבה להסכים לחדול מהלחימה באופן מיידי. משרד האוצר האמריקני (OFAC) הבהיר שהגבלות נוגעות גם לעשרות חברות־בנות, עם כלל ה־50% החוסם אוטומטית כל ישות שבבעלות ישירה או עקיפה של רוזנפט או לוקויל בשיעור זה או יותר. במקביל פורסמה רישוי־גמישה מוגבלת להבררות ו״כיבוי״ עסקאות עד 21 בנובמבר, כדי למנוע זעזועי־שרשרת בשווקים.
במישור הפוליטי–אסטרטגי מדובר בהקשחת הקו של וושינגטון: טראמפ, שלפי דיווחים התייאש מהתקדמות בדיאלוג עם הקרמלין, מציב לראשונה בעונתו השנייה סנקציות ישירות על ליבת תעשיית האנרגיה הרוסית. פקידים בארה״ב מגדירים זאת ״מסר חד״ שמטרתו להביא את מוסקבה והגם את קייב לשולחן – ו״להסכים מיידית להפסקת אש״. בשווקים נרשמה קפיצה במחירי הנפט – כ־4% – על רקע החשש לקיטון בהיצע רוסי גלובלי.
״חזית האנרגיה״: גם אירופה וּבריטניה סוגרות מעגל
בבריסל אישרו את חבילת הסנקציות ה־19, הכוללת לראשונה איסור יבוא LNG מרוסיה בלוחות זמנים מדורגים והרחבת המאבק ב״צי הצללים״ – צי מכליות ישנות ועוקפות־פיקוח שמסיע נפט רוסי. בלונדון הקשיחו קו בשבוע שעבר נגד רוזנפט, לוקויל ו־44 מכליות ב״צי הצללים״, לרבות שלוחות בסין ובהודו המסייעות לעקוף מגבלות קיימות. ביחד, זהו מהלך מערבי מתואם שנועד לחסום שיטות עוקפות ולהצר את צעדיו של הקרמלין במרחבי הים.
בשטח: מתקפות הדדיות קשות
בזמן שהסנקציות יוצאות לדרך, רוסיה ביצעה מתקפת טילים ומל״טים רחבת־היקף על תשתיות אנרגיה ואזורים מאוכלסים ברחבי אוקראינה. לפי דיווחים בקייב, לפחות שישה בני אדם נהרגו ועשרות נפצעו; חשמל נותק באזורים שונים סביב הבירה ובדרום–מזרח. אוקראינה מצידה החריפה בחודשים האחרונים את קמפיין המל״טים העמוק נגד בתי זיקוק, נמלי יצוא ומאגרי דלק ברוסיה ובקרים – מה שמכונה בקייב ״סנקציות ארוכות־טווח״ באמצעות תקיפות מדויקות.
איך נראות הסנקציות בפועל – ומה המשמעות לשוק
על פי הודעת ה־OFAC, רוזנפט ולוקויל מסומנות תחת הצו 14024, וכל ישות בבעלותן של ≥50% נחסמת – גם אם לא צוינה בשמה. הותרו זמנית פעולות ״כיבוי״: סילוק עסקאות שנעשו טרם ההכרזה, פירעון נגזרים וסגירת פוזיציות עד 21 בנובמבר (שעון מזרח ארה״ב). המשמעות: הבנקים, המבטחים, הברוקרים ומערכי הסליקה יצטרכו להפסיק לעבוד עם הלקוחות הללו – או להוכיח חריג חוקי – בתוך חלון זמן קצר. עבור רוסיה, שזה מכבר נשענת על נתיבי עקיפה, צי מכליות אפור וחברות קש בסחר בדולרים, זו מכה שמייקרת אשראי, ביטוח וספנות, ומגבירה את הסיכון המשפטי לשותפים זרים.
הזירה האירופית: LNG נסגר, הדיפלומטיה מוגבלת
האיסור האירופי על גז טבעי נוזלי רוסי נסגר בשני שלבים – סיום חוזים קצרים בעוד כחצי שנה ובלימת חוזים ארוכי טווח החל מ־2027 – תוך הקשחת מגבלות תנועה על דיפלומטים רוסים וסנקציות על מאות כלי שיט. אירופה מצמצמת עוד את ״מרווחי העקיפה״ שנותרו לרוסיה, אחרי שנתיים של התאמות בשוק האנרגיה.
ישראל: השפעת המחיר – יותר מהשפעת המקור
ישראל כמעט שאינה תלויה פיזית בנפט רוסי; הנפט הגולמי מגיע בעיקר מאזרבייג׳ן ומקזחסטן (לרוב דרך ג׳ייהאן בטורקיה ונובורוסיסק ברוסיה, אך כמקור מדווח – אזרי/קזחי), לצד יבוא ממקורות נוספים. לכן העיקר לישראל הוא מחיר הנפט העולמי ולא מקורו; כל קפיצה חדה מתגלגלת לעלות הדלק הסילוני, הובלה ולחצי אינפלציה – גם אם חלקם זמניים. בנק ישראל וחוקרים הצביעו בעבר על קשר בין זינוקי אנרגיה לציפיות אינפלציה, גם אם ההשפעה על התמ״ג מוגבלת יחסית לכלכלה מגוונת. עם זאת, שילוב של מחירי אנרגיה גבוהים, דולר חזק ומתח ביטחוני בצפון–סוריה/לבנון עלול להכביד. בשורה התחתונה: לא צפוי מחסור פיזי, אך עשוי להיות לחץ מחיר – בארנון ובתחנות – אם הריסון על יצוא רוסי יתפוס בפועל.
גם החזית הצפונית במשוואה
בהקשר הרחב של ישראל–רוסיה–סוריה: במשך שנים התנהלה מנגנון דה־קונפליקט בין צה״ל לרוסים במרחב הסורי שאיפשר לישראל לפעול נגד התבססות איראנית–חיזבאללה. מאז התמורות בסוריה והסלמות 2024–2025, המנגנון השתנה ונעשה שברירי יותר, והיחסים מול מוסקבה–דמשק עברו טלטלות. החמרת סנקציות אמריקניות על ליבת הכלכלה הרוסית – בצירוף צעדי אירופה ובריטניה – עשויות לצמצם עוד את מרחב התמרון הדיפלומטי של מוסקבה באזור. מבחינת ישראל, כל ירידה ביכולת הרוסית לתווך או לאכוף ״כללי משחק״ בסוריה מחייבת מוכנות ליותר אי־ודאות בצפון.
מה הלאה: חמש נקודות למעקב מהיר
- אכיפה – האם OFAC, לויד׳ס וחברות הביטוח יחמירו את רף הסיכון ויחנקו עסקות בדולרים ובביטוח ימי עבור ישויות קשורות לרוזנפט/לוקויל.
- תגובה רוסית – האם הקרמלין ייענה ללחץ מדיני או יעמיק את התקפות האנרגיה על אוקראינה – והתמרון מול ״צי הצללים״.
- אירופה – מועד היישום המלא של איסור ה־LNG והאם המדינות החוסכות יקצרו לוחות זמנים – ומה תהיה ההשפעה על מחירי גז/חשמל בחורף.
- שוק הנפט – כמה זמן תישמר קפיצת המחיר, ואם אופ״ק־פלוס ישנה תפוקות. (בינתיים, השוק מתמחר סיכון–אספקה).
- ישראל – השפעת מחיר הדלק הסילוני על התעופה, והשלכה על תחבורה והאינפלציה המקומית – בלי שיבוש לוגיסטי באספקת גולמי.
קרדיטים ומקורות מרכזיים (נבחר):
הודעת משרד האוצר האמריקני ונספחי OFAC (כולל כלל ה־50% ורישוי מעבר עד 21.11.25); דיווחי רויטרס, הוושינגטון פוסט, הפייננשל טיימס והגרדיאן על ההכרזה; עדכוני אל־ג׳זירה וסקיי על החבילה האירופית; וסיקור התקיפות ההדדיות באוקראינה.
רמי יצהר Rami Yitzhar
״עניין מרכזי״
חדשות וסקופים מאז 1999
