טראמפ הפסיק את שיחות הסחר עם קנדה: סופה של ידידות כלכלית או עוד מהלך טקטי?
מאת רמי יצהר | עניין מרכזי – חדשות וסקופים מאז 1999
נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ הורה על הפסקה מיידית של כל שיחות הסחר עם קנדה, בטענה כי אוטווה פועלת באופן עוין כלפי חברות אמריקאיות ופוגעת בכלכלה האמריקאית.
ההודעה הפתאומית הכתה גלים בבורסות ניו יורק וטורונטו, גרמה לירידות חדות במניות הטכנולוגיה והציתה גל תגובות חריף בקרב גורמים כלכליים ודיפלומטיים.
בוושינגטון חוששים מהידרדרות ביחסים עם השכנה הצפונית, ואילו באוטווה מבהירים כי קנדה "לא תיכנע לאיומים".
הצעד החריג, שנעשה תחילה באמצעות הודעה ברשת החברתית של טראמפ ולאחר מכן אושר רשמית על ידי הבית הלבן, מסמן הסלמה חדשה ביחסי הסחר בין שתי המדינות שהיו עד לא מזמן הדוגמה המובהקת לשיתוף פעולה כלכלי יציב בצפון אמריקה.
🔹 העילה הרשמית: המס הדיגיטלי
הגורם הישיר למשבר הוא המס הדיגיטלי החדש שהנהיגה קנדה – Digital Services Tax – המטיל היטל של שלושה אחוזים על רווחי ענקיות הטכנולוגיה הבינלאומיות, ובראשן החברות האמריקאיות Google, Meta ו-Amazon.
אוטווה מציגה את המס כחלק ממאמץ להשיג "צדק מסי" בעולם דיגיטלי שבו תאגידים גלובליים מייצרים רווחים עצומים בשווקים מקומיים מבלי לשלם בהם כמעט מס.
וושינגטון רואה בכך צעד עוין. טראמפ כינה את המהלך "מתקפה ישירה על הכלכלה האמריקאית" והודיע:
> “קנדה החליטה לגבות מס לא חוקי מחברות אמריקאיות מצליחות. זו התקפה ישירה על הכלכלה שלנו. לא נדבר איתם עד שיחזרו בהם.”
בהצהרתו הוסיף כי ממשלו "לא יאפשר למדינות שכנות לנצל את הצלחתן של חברות אמריקאיות על חשבון העובדים בארצות הברית"
🔹 משבר נוסף: הפרסומת עם רייגן
לצד המס, התלקחה סערה תקשורתית: ממשלת פרובינציית אונטריו שידרה בארצות הברית פרסומת שנועדה לעודד השקעות זרות בקנדה.
בסרטון שולבה דמותו של הנשיא האמריקאי המנוח רונלד רייגן, כשהוא מדבר על הצורך להקל על סחר חופשי ולפרק חסמים כלכליים.
טראמפ ראה בכך "מניפולציה מזויפת" שמציגה אותו כמתנגד לעקרונות הרפובליקניים הקלאסיים. לדבריו, מדובר ב"ניסיון שקוף להתערב בשיח האמריקאי".
התגובה לא איחרה לבוא: הנשיא הודיע על ביטול כל שיחות הסחר עם קנדה עד להודעה חדשה. גורמים בבית הלבן הגדירו את הפרסומת "חציית קו אדום בתקשורת בין מדינות ידידות".
🔹 יחסים כלכליים עמוקים – שבריריות מפתיעה
היחסים הכלכליים בין ארצות הברית לקנדה נחשבים מהמורכבים והעמוקים בעולם.
הסחר בין המדינות מוערך ביותר מטריליון דולר בשנה – כולל אנרגיה, רכבים, מתכות, מזון, טכנולוגיה ושירותים פיננסיים.
קנדה היא יעד היצוא מספר אחת של ארצות הברית, ואילו ארצות הברית היא השוק החשוב ביותר לקנדה.
העובדה שטראמפ בחר דווקא בקנדה כמטרה, עוררה הפתעה: מדובר בבעלת הברית הקרובה ביותר של וושינגטון. אך טראמפ רואה בשותפות הזו תלות יתר של ארה"ב, אותה הוא מבקש לאזן.
> "אנחנו לא צריכים להיות הבנק של העולם, וגם לא המחסן של קנדה," אמר באחד מנאומיו האחרונים.
אנליסטים מציינים כי המהלך הזה עלול לפגוע במאות אלפי מקומות עבודה משני צדי הגבול – החל מנהגי משאיות שמעבירים סחורות מדי יום, דרך עובדי מפעלי הרכב, ועד עובדי חברות טכנולוגיה ותשתיות ענן.
🔹 קנדה מגיבה: “לא ניכנע ללחץ פוליטי”
הממשלה הקנדית הגיבה בכעס אך גם באיפוק. בהודעה שפרסמה לשכת ראש הממשלה נכתב כי “קנדה תגן על ריבונותה הכלכלית ותשמור על זכותה לקבוע מדיניות מס משלה”.
גורמים באוטווה טוענים כי טראמפ משתמש בנושא "כחלק ממסע בחירות מוקדם" וכי מדובר במהלך שמכוון בעיקר לקהל הבוחרים האמריקאי הפנימי.
כלכלנים קנדיים מזהירים כי עצירת שיחות הסחר עלולה לפגוע במיוחד ביצוא החקלאי ובתעשיית הרכב.
אחד מהם, מארק קארני – לשעבר נגיד בנק קנדה ובנק אנגליה – אמר כי "קנדה חייבת להאיץ את מאמצי הגיוון הכלכלי שלה ולחזק קשרים עם אירופה ואסיה, אחרת אנחנו עלולים לעמוד בפני טלטלה ממושכת".
🔹 טראמפ והמאבק בהסכמים רב־לאומיים
העימות הנוכחי הוא חוליה נוספת בשרשרת ארוכה של מהלכים שבהם טראמפ תוקף את מבנה הסחר הרב־לאומי הישן.
כבר בכהונתו הראשונה ביטל את הסכם NAFTA והחליפו ב־USMCA, הסכם חדש בין ארה"ב, קנדה ומקסיקו שנועד להגן יותר על העובד האמריקאי.
כעת, בצעדו האחרון, הוא למעשה פותח פתח לערעור ההסכם כולו, אם קנדה לא תסכים לשנות את התנאים.
דיפלומטים לשעבר מזהירים מפני “אפקט דומינו”:
אם וושינגטון תפסיק שיחות גם עם מקסיקו, או תטיל מכסים חדשים על אירופה, עלולה הכלכלה העולמית להיכנס לעידן חדש של בידול והסתגרות כלכלית.
🔹 תגובת השווקים: תנודתיות וחשש ממשבר
ההודעה הנשיאותית גרמה לירידות חדות בבורסות ניו יורק וטורונטו. מניות ענקיות טכנולוגיה אמריקאיות איבדו בין 2% ל־4%, בעוד חברות קנדיות עם פעילות בינלאומית צנחו אף יותר.
שוק המט"ח הגיב מיידית בהתחזקות הדולר האמריקאי מול הדולר הקנדי.
בענף הרכב, שם שרשראות האספקה חוצות את הגבול עשרות פעמים בתהליך ייצור אחד, חוששים מקריסת מערך ייצור שלם.
גם ענף המזון והחקלאות צפוי להיפגע, שכן קנדה תלויה מאוד ביבוא אמריקאי של דלקים, תבואות וטכנולוגיה חקלאית.
🔹 מאחורי הקלעים: פוליטיקה, תקשורת ובחירות
מקורבים לטראמפ מודים שהמהלך הוא חלק מהאסטרטגיה הפוליטית שלו: “הנשיא רוצה להוכיח שהוא שומר על העובדים האמריקאים מפני מדינות שמנצלות את שוקנו,” אמר אחד מיועציו.
בפועל, מדובר גם במהלך שמייצר כותרות חזקות בעיצומו של קמפיין הבחירות המתקרב לנשיאות 2026.
בצד הקנדי, פרשנים טוענים כי טראמפ מנצל את ההזדמנות "להראות שרירים" בזירה הבינלאומית, אך שבפועל לא יהיה מעוניין להסלים את המשבר עד כדי ניתוק אמיתי.
לדבריהם, “הוא מנהל מדיניות סחר דרך הטוויטר – אבל הכלכלה האמריקאית עצמה לא יכולה להרשות לעצמה משבר ארוך עם קנדה.”
🔹 מבט קדימה: עימות ממושך או פיוס מהיר?
האם מדובר במפנה היסטורי או בסערה חולפת?
גורמים דיפלומטיים משני הצדדים מעריכים כי מאחורי הקלעים נמשכים מגעים שקטים, וכי ארצות הברית וקנדה אינן מעוניינות באמת בשבירת היחסים.
אך בשלב זה אף צד לא מוכן להיות הראשון שמוריד את הלהבות.
בינתיים, עסקים, תאגידים ועובדים חיים באי־ודאות. חוזים מוקפאים, יצואנים דוחים משלוחים, ויבואנים חוששים שמכסים חדשים ייכנסו לתוקף בין לילה.
🔹 סיכום
צעדו של טראמפ נגד קנדה מדגים שוב את השילוב הייחודי של מדיניות, פוליטיקה ותקשורת שמאפיין את דרכו.
הוא מציג זאת כהגנה על האינטרס האמריקאי, אך מבקריו רואים במהלך זהירות פוליטית מוגזמת שעלולה לפגוע בבעלת ברית ותיקה.
כך או כך, ההחלטה הפתאומית להפסיק שיחות סחר עם קנדה מסמלת את חוסר היציבות החדש ביחסי הכלכלה הבינלאומית בעידן טראמפ – עידן שבו ציוץ אחד מסוגל לטלטל בורסות, לשנות יחסי סחר וליצור מציאות חדשה עוד לפני שהספיקו לפתוח את יום המסחר.
🔹 תיבה נלווית – שני עשורים של יחסי סחר ארה"ב–קנדה
1994: נכנס לתוקף הסכם הסחר החופשי NAFTA בין ארה"ב, קנדה ומקסיקו.
2017: טראמפ מודיע על רצונו לשנות את ההסכם ומאשים את קנדה ב"גניבת מקומות עבודה".
2020: נחתם ההסכם החדש USMCA, הכולל הגנות על יצרנים אמריקאים.
2023: מחלוקות סביב ייבוא מוצרי חלב ומתכות מאלימות את היחסים.
2025: קנדה מחוקקת מס דיגיטלי חדש – טראמפ מגיב בהפסקת כל שיחות הסחר.
עניין מרכזי
חדשות וסקופים מאז 1999
