דילוג לתוכן
מבזקים

טראמפ חותר לכניעה אוקראינית שתסלק את זלנסקי מזירה אך גם תסכן קריטית את מעמדו של פוטין – נתניהו מבין וחושש

2F66348B-78BB-4A98-9AB4-1A14116F06F2

תדהמה בקייב ובמוסקבה: תוכנית 28 הסעיפים האמריקנית לסיום המלחמה — כולם מתנגדים, ודווקא טראמפ דוחף קדימה

תדהמה הן בקייב והן במוסקבה מתוכנית 28 הסעיפים שדלפה לתקשורת ושאמורה לסיים את המלחמה באוקראינה. בינתיים, שני הצדדים דוחים בתוקף את התוכנית האמריקנית:

זלנסקי מבין שהמסמך הזה — אם יקבל אותו — יחסל את הקריירה שלו, יערער את הלגיטימיות הלאומית ויתויג כהפיכת אוקראינה לישות חסרת עצמאות.

פוטין, מצדו, חושש שסיום המלחמה עם יותר ממיליון הרוגים רוסים, כלכלה מרוסקת וכישלון צבאי מהדהד, עלול לערער גם את מעמדו האישית ואת דימויו כשליט ברזל שאי אפשר להמרות את פיו.

התוכנית האמריקנית מבוססת על הקפאת המצב הקיים, תוך ויתורים מרחיקי לכת: אוקראינה תוותר על שטחים, נאט״ו תוותר על הרחבתה, ואירופה כולה תידרש להפנים מציאות גאו־פוליטית חדשה — שבה רוסיה מקבלת חלק מרכזי בפתרון, ולא מוכפפת אליו.

ולמרות זאת — טראמפ דוחף. חזק. כי זו תוכנית אמריקנית־טראמפיסטית קלאסית: אינטרסים כלכליים, כוח פוליטי, ידידות אישית עם פוטין, ודבר אחד שמפחיד את קייב יותר מכל: האיום מפורש ומוחשי — אם אוקראינה לא תסכים, ארה״ב תפסיק את הסיוע הצבאי.

למה טראמפ עושה את זה? — פרשנות ראשית: כסף, כוח, ופחד מפוטין

1. אינטרס כלכלי אמריקני טהור — “המלחמה הזו עולה לנו כסף”

טראמפ פועל מתוך אגואיזם מדיני־כלכלי קיצוני: הוא רואה במלחמה באוקראינה בור תקציבי שמשרת בעיקר את אירופה, ולא את ארה״ב.

  • הוא רוצה לצמצם מעורבות אמריקנית בעולם.
  • הוא רוצה להקטין את תקציב הסיוע הצבאי.
  • והוא רוצה לנתב את הכספים פנימה, לכלכלה האמריקנית.

תוכנית השלום הזו משקפת את המניע הזה במלואו.

2. חשש אישי מפוטין — טראמפ לא רוצה אויב מפלצתי באופק

לפי גורמים דיפלומטיים בארה״ב ובאירופה, טראמפ מפחד מפוטין — לא פחד פיזי, אלא פחד פוליטי־מערכתי:

  • פוטין מסוגל לערער בחירות בארה״ב.
  • פוטין מחזיק יכולות סייבר.
  • טראמפ רואה בו “שותף לעסקה”, לא אויב.

תוכנית 28 הסעיפים מחזירה את רוסיה לחיק המערב — כולל ל־G8 — ובכך מרצה את פוטין.

3. כלי הנשק האמיתי: הפסקת הסיוע הצבאי לאוקראינה

זהו מנוף הלחץ הגדול ביותר.

טראמפ לא מסתיר זאת:

“אם זלנסקי לא יקבל, הסיוע ייפסק. נקודה.”

זו אינה המלצה — זו אולטימטום.

28 הסעיפים — הפירוט המלא, המשמעויות, והמחיר שכל צד נדרש לשלם

להלן ניתוח מסודר לפי קטגוריות. זהו לב־הטקסט — 28 סעיפים שמציירים את המזרח־אירופה מחדש.

A. גבולות ושטחים – אוקראינה תוותר על חלקים נרחבים של מדינתה

  1. הכרה דה־פקטו בשליטה רוסית על דונבאס.
    משמעות: מפה חדשה. פוטין מקבל רשמית חלק גדול ממה שכבר כבש.
  2. ויתור אוקראיני על הצטרפות עתידית לנאט״ו.
    המשמעות: אוקראינה נשארת חסרת מטרייה ביטחונית.
  3. ויתור על קרים “ללא תנאי”.
    זהו סעיף שהופיע בדלפים מוקדמים — מסמר נוסף בארון זלנסקי.
  4. הקפאת קו החזית בדרום (חרסון–זפוריז’יה).
    לא נסיגה רוסית, לא התקדמות אוקראינית.
  5. הקמת רצועה מפורזת בינלאומית בדונבאס.
    נשמע יפה — אבל פועל לטובת מוסקבה: אוקראינה מנוטרלת.

B. צבא וביטחון – אוקראינה תצטמצם למדינה מוגבלת־כוח

  1. הגבלת הצבא האוקראיני ל־600,000 חיילים.
    כיום: כ־880,000. המשמעות: השפלה צבאית.
  2. איסור על טילים ארוכי טווח באוקראינה.
  3. איסור על בסיסים זרים בשטח אוקראינה.
  4. פיקוח צמוד על תנועה צבאית אוקראינית.
  5. התחייבות אוקראינה לא לבצע תקיפה על שטח רוסי לעולם.

C. נאט״ו ומערב אירופה – נסיגה מערבית מחשבטיה

  1. התחייבות נאט״ו להקפאת הצטרפות אוקראינה לצמיתות.
  2. התחייבות נאט״ו שלא להציב טילים או כוחות מתקדמים באוקראינה.
  3. איסור פריסת מערכות הגנה אמריקנית מתקדמות בקייב.
  4. רפורמה אזורית שתצמצם את הרחבת נאט״ו לכל מדינה פוסט־סובייטית.
    המשמעות: כניעה אסטרטגית לטווח ארוך.

D. רוסיה – מקבלת פרסים, לא עונשים

  1. שיבה לקבוצת ה־G8.
  2. הקלה מסיבית בסנקציות.
  3. שחרור חלק מהנכסים הרוסים המוקפאים.
  4. התחייבות אמריקנית לשיתוף פעולה כלכלי־אנרגטי לאחר ההסכם.
  5. הכרה באינטרסים ביטחוניים רוסיים באזור.

E. שיקום אוקראינה – אבל תחת תנאים משפילים

  1. 100 מיליארד דולר משוחררים לשיקום אוקראינה — מכספי רוסיה המוחרמים.
  2. פיקוח בינלאומי אמריקני מלא על כספי השיקום.
    המשמעות: אוקראינה מאבדת שליטה על בנייתה מחדש.
  3. תוכנית רב־שנתית לבנייה מחדש של תשתיות.
  4. חילופי שבויים מקיפים.
  5. החזרת אזרחים אוקראינים שנחטפו.

F. מנגנוני פיקוח ויישום

  1. הקמת “מועצת שלום” אמריקנית־רוסית־אירופית לפיקוח על ההסכם.
  2. סנקציות אוטומטיות אם רוסיה מפרה את ההסכם.
    אך — מי יחליט על ההפרה? בעיקר האמריקנים.
  3. סוף רשמי של המלחמה — אבל לא חזרת שטחים.
  4. אישור משפטי בינלאומי — הכולל שינוי בחוקת אוקראינה.

ההתנגדות — מה אומרים בקייב, במוסקבה, ובריסל?

קייב: “זוהי תוכנית כניעה. נקודה.”

זלנסקי אינו יכול להרשות לעצמו לחתום על מסמך שלמעשה ממסמר את אוקראינה למדינה ללא צבא מלא, ללא גבולות מלאים, וללא אופק בינלאומי.

מוסקבה: פוטין מתלבט — “ריח ניצחון”, אבל גם סכנת יציבות

מצד אחד הוא מקבל את מה שביקש:

  • הכרה בשטחים
  • הקפאת נאט״ו
  • חזרה ל־G8
  • מיליארדים משוחררים

מצד שני — הוא יודע שהעם הרוסי יתקשה לקבל “ניצחון חלקי”.

והוא מפחד מהדבר היחיד שבאמת מפעיל אותו: סיכון לשלטונו האישי.

אירופה: זעם, חרדה, וחוסר אמון בטראמפ

מנהיגי אירופה רואים בתוכנית הזו:

  • פרס לפוטין
  • חזרה לעידן מינכן
  • יצירת תקדים מסוכן לכל דיקטטור עתידי

אירופה מרגישה שטראמפ וושינגטון מכרו אותה לטובת אינטרסים כלכליים קצרי טווח.

המשמעות הגלובלית — “השלום” הזה עלול לייצר מלחמה גדולה יותר

ההסכם הזה אינו פתרון — הוא הקפאת מלחמה.

ולפי מומחי ביטחון באירופה:

“זה לא הסכם שלום. זה הסכם שמבטיח מלחמה נוספת בתוך עשור.”

הטוויסט: טראמפ מחזיק בידיו את הגפרור, ואת מכלי הדלק כאחד

המהלך של טראמפ אינו מונע משאיפת שלום טהורה.

זהו מהלך אסטרטגי־פוליטי־כלכלי שבו:

  • ארה״ב מפסיקה להיות ‘הכספומט של העולם’
  • רוסיה זוכה לפרס
  • אירופה נאלצת לבלוע צפרדע ענקית
  • אוקראינה עומדת בפני דילמה קיומית
  • וטראמפ הופך שוב למרכז המערכת הגלובלית

זהו שלום אמריקני כוחני — לא בהכרח צודק, לא בהכרח יציב, אך בהחלט כזה שישנה את פני העולם.

״עניין מרכזי״ חדשות וסקופים מאז 1999. לחיצה על לייק תביא אותך לידיעה הבאה, שכנראה לא תמצא במקום אחר. מומלץ!

שתפו את המאמר

הורידו עכשיו את האפליקציה שלנו בחינם!

ותהנו ממגוון תכנים בזמן אמת לנייד שלכם