הלילה שבין יום א’ לבוקר שני ברפיח ייכנס להיסטוריה כתקרית ששינתה את מפת הקרב התת-קרקעית של חמאס:
הפצצת המנהרה בשכונת ג’ניינה לא הייתה עוד תקיפה — היא הייתה מכה אסטרטגית בלב המערכת שנבנתה במשך 15 שנה.
בשעות הבוקר הגיעו תוצאות בדיקות הדנ״א, ואת המערכה ליוותה אנחת הקלה של גורמי ביטחון:
המג״ד, הסמג״ד והמ״פ הבכיר של מערך המנהרות — חוסלו במקום.
מוקדי הפיקוד שהסתתרו עמוק מתחת לאדמה, אלה שהובילו מבצעים, הברחות, וחטיפות במשך שנים — נמחצו פיזית ומתפוררים כעת גם מנטלית.
הנתונים המספריים המלאים — תמונת מצב חסרת תקדים
כמה מחבלים היו במנהרה בתחילת המצור?
- לפי גורמי מודיעין: בין 78 ל־120 לוחמים.
- לפי שבויים שנכנעו: “המספר האמיתי היה אפילו יותר גבוה — סביב 140 בתחילת ההידרדרות”.
כמה נשארו היום?
- אחרי תקיפות, קריסות פנימיות ומצור:
הערכה עדכנית — בין 27 ל־35 מחבלים חיים בלבד. - מספר הנכנעים עד כה: 26.
כמה גופות נמצאו?
- לפי נתוני ישראל: 44–52 גופות נשלפו או התמוטטו למעמקי הפירים.
- חלקן עדיין לכודות מאחורי קטעי מנהרה שקרסו.
כמה פירים אותרו ופוצצו?
- בצפון רפיח: 11 פירים פעילים זוהו.
- 7 פירים הושמדו.
- 4 עדיין בטיפול הנדסי.
אורך המנהרה המרכזית?
- מדידה ראשונית: 2.3 ק״מ, כולל מסדרונות צדדיים.
- המנהרה מחוברת ל־3 תוואים משניים — שניים הושמדו, אחד עדיין מאותת פעילות חלקית.
משך המצור התת-קרקעי?
- 19 ימים רצופים ללא יכולת יציאה.
- 9 ימים ללא מים זורמים.
- 6 ימים אחרונים ללא מזון כלל.

רגע האמת: לוחמים מורעבים, מותשים — נכנעים אחד-אחד
לפי הערכות גורמי מודיעין:
“הם מתו עוד לפני ההפצצה — מהרעב, מהפחד, מהבגידה של מפקדיהם. הבכיר שברח מהמנהרה והפקיר אותם היה הקש ששבר אותם מנטלית.”
הנכנעים תיארו תמונה של:
- איבוד הכרה, עילפון, הזיות, אכילת חרקים בחלק מהמנהרות.
- מחסור חמור בחמצן בגלל קריסות צד, מה שגרם למוות בשינה.
- הברחות מזון שנחסמו לחלוטין — לעיתים בכוונה מצד חמאס, כדי להשאיר משאבים רק לחוליות העלית.
אחד מהשבויים שנכנעו תיאר:
“לא הפחד הרג אותנו — אלא ההבנה שהמפקדים נטשו. הם אכלו, שתו, וקיבלו סיגריות. אנחנו קיבלנו חול.”
החיסול: ארבעה מחבלים יצאו — כל הארבעה חוסלו מיידית
4 פעילי טרור שניסו להימלט מהפיר המרכזי — יצאו בחשכה, כנראה אחרי שהתאורה במנהרה קרסה.
רחפנים ומצלמות חום זיהו תנועה — והם חוסלו תוך שניות.
רק לאחר זיהוי הגופות התבררה הדרמה:
- אחד מהם היה המג״ד.
- השני — הסמג״ד, מפקד מבצעי עם 17 שנות ניסיון.
- השלישי — המ״פ, בעל ידע הנדסי נדיר.
- הרביעי — לוחם בכיר בטכנולוגיית חפירה מתקדמת.
פקודת הקרב של חמאס איבדה באותו לילה את מי שהחזיקו את כל המידע.
הקריסה המבנית: מערך המנהרות ברפיח — כבר לא יחזור לימיו
מה קרס?
- כל מערך הפיקוד הבכיר.
- נתיבי הברחה.
- קווי תקשורת פנים-תת-קרקעיים.
- חדרי פיקוד ותיאום.
- מערך חירום (מים, גנרטורים, סוללות).
המשמעות האסטרטגית:
- חמאס איבד את “הבונקר האחרון” שלו ברפיח.
- מה שנשאר: חוליות קטנות, מפורקות, שבורות פיזית ומנטלית.
- המנהרה הזאת הייתה חלק מה”סופר-מטרו” — רשת מנהרות העומק המחברת את הרצועה כולה.
-

Screenshot
קריסת הקטע הזה — יוצרת אפקט דומינו בכל הדרום.
השוואה להערכות קודמות — הפערים מדהימים
לפני חצי שנה העריכו בצה״ל כי חמאס מחזיק:
- כ־350 ק״מ תוואי מנהרות.
- כ־19,000 לוחמים ברמות שונות.
- 26 פיקודים תת-קרקעיים.
היום — אחרי אלפי תקיפות:
- ההערכה היא שהמבצע הנוכחי מחק 40–50% מהמערך ברפיח לבדה.
- כ־8,000–10,000 לוחמים עדיין פעילים.
- רובם ברמות נמוכות, ללא הדרכה ובלי שליטה מרכזית אמיתית.
תגובות בעולם: שילוב של הלם, ביקורת — והרבה חשש מהצלחת המבצע
בארה״ב
- פנטגון: “חמאס מאבד כוחות קריטיים — וזה עשוי לשנות את פני המלחמה.”
- גורמים בקונגרס מזהירים מפני קריסת המערכת ההומניטרית.
באירופה
- גרמניה: “ישראל פגעה בתשתית טרור מסוכנת.”
- אירלנד וצרפת דורשות חקירה על תנאי הלכודים.
מדינות ערב
- מצרים מודאגת: המנהרה הייתה קרובה לגבול — ולפי שמועות, חלק מהפירים גלשו לכיוון סיני.
- קטאר מזהירה: “קריסת המנהרות מחבלת במגעים.”
המשמעויות להמשך: מה יקרה עכשיו?
תרחיש 1: קריסה מוחלטת של המערך התת-קרקעי בדרום
תוך שבוע–שבועיים: כניעה של כ־20–25 לוחמים נוספים.
בתוך חודש: השלמת קריסת המנהרה העמוקה האחרונה.
תרחיש 2: ניסיון התאוששות של חמאס
ייתכן ניסיון להעביר לוחמים ממנהרות אחרות — אך הסיכוי נמוך:
כל הפירים בצפון רפיח תחת מעקב רציף.
תרחיש 3: הסלמה – תגובת נקמה
ירי רקטות, הפעלת חוליות מסתערבים, או ניסיונות חטיפה.
אבל ללא פיקוד סדור — אלה יהיו פעולות “פראיות”, לא מסודרות.
סיכום ענק: ניצחון גדול — אך לא סוף הדרך
החיסול הדרמטי של בכירי מערך המנהרות הוא אחד המהלכים החשובים ביותר במערכה הנוכחית.
זהו רגע נדיר שבו המודיעין, הכוח האווירי, ההנדסה והלחץ הפסיכולוגי חברו יחד —
ליצירת קריסה טוטאלית של אחת ממערכות הטרור המתקדמות בעולם.
אולם החמאס — כמו כל ארגון גרילה — ינסה להתארגן מחדש.
הניצחון הוא עצום — אך הוא רק פרק במערכה ארוכה, תת-קרקעית, מתעתעת ואכזר



