מאת רמי יצהר | עניין מרכזי — חדשות וסוקופים מאז 1999
עוד הישג לטראמפ: הוא הושיב את נציגי ישראל וממשלת לבנון לתחילתו של משא ומתן אזרחי מובהק לשיתוף פעולה כלכלי היכול להציל את לבנון מקריסה כלכלית. הבעיה המרכזית בלבנון היא שהכסף הגדול מוזרם מטהרן ומחולק רק לתומכי חיזבאללה ולאלה הזוממים לחדש את המלחמה בצפון.
העולם כולו מתבונן בסקרנות במתרחש: האם המזרח התיכון מתקרב לאחד מצירי השינוי ההיסטוריים שלו — נורמליזציה כלכלית בין שתי מדינות שלא דיברו כלום מלבד מלחמה מאז 1948?
ההודעה הדרמטית יצאה דווקא מביירות, ושודרה בכל כלי התקשורת הבינלאומיים.
🔥 נשיא לבנון ממנה נציג אזרחי — וישראל מגיבה בחיוב
הודעת דוברות נשיאות לבנון, בחתימת הדוברת הרשמית נג׳את שראף א-דין, היא אחת ההצהרות הבולטות ביותר מאז הפסקת האש הצפונית בנובמבר 2024:
“לאחר שנמסר מהצד האמריקני על הסכמת הצד הישראלי לצרף חבר בלתי-צבאי למשלחתו… החליט נשיא הרפובליקה, גנרל ג׳וזף עאון, למנות את השגריר לשעבר ועורך הדין סימון כרם לעמוד בראש המשלחת הלבנונית לישיבות הוועדה.”
הניסוח המשפטי, השקול, אך החד והברור, חושף מה שהממשלות ניסו להסתיר:
ישראל ולבנון פתחו במו״מ אזרחי — לא רק צבאי — על מתווה הסדרה אזרחי, ביטחוני וכלכלי.
🇮🇱 ישראל משגרת נציג אזרחי — לראשונה מזה עשורים
הצד הישראלי, בתיווך אמריקני, הודיע כי ישלח נציג אזרחי לדיונים — מהלך הרואי כמעט בהתחשב במצב הפוליטי בירושלים.
גורם מדיני בכיר מסר לאמריקנים:
“ישראל מעוניינת לקדם הסדר יציב שיחזיר את הביטחון לתושבי הצפון ויאפשר פתיחת ערוצי שיתוף פעולה עתידיים.”
לא פחות מכך:
העובדה שישראל שולחת אישיות אזרחית, ולא גנרל, מעידה על שינוי עומק —
תזוזה מהתפיסה הביטחונית הבלעדית לכיוון דיאלוג מדיני-כלכלי.
📌 מה עומד על הפרק?
הגלגלים זזים, והם זזים מהר מהצפוי. לפי מקורות באו״ם, ארה״ב וצרפת, אלו הסעיפים הראשונים הנמצאים כבר על השולחן:
1) מסדרון כלכלי משותף ישראל–לבנון–קפריסין
- נתיבי סחר ימיים
- השקעות תשתית
- הסרת מגבלות לוגיסטיות
- פתיחת נמלים לשיתופי פעולה מוגבלים
2) חיבור חשמלי בין שתי המדינות
כיוון שהרשתות קרובות פיזית, ובהתחשב בקריסת החשמל בלבנון — זו הזדמנות כלכלית אדירה.
3) שיקום דרום לבנון בתמורת נסיגה של יחידות חיזבאללה מקו הגבול
המודל: “כלכלת יציבות” מבוססת סיוע בינלאומי תמורת צמצום איומים.
4) הסדרה של קווי הגבול הימיים – הרחבת הסכם קו 23
מאפשר הפקת גז מסודרת משני הצדדים.
5) העברת סחורות חקלאיות מלבנון דרך ישראל לנמלי הים התיכון
מוקפא שנים — בעיקר בשל שליטת חיזבאללה.
🌍 העולם מריע: “רגע נדיר של שפיות במזרח התיכון”
העיתונות הבינלאומית הגיבה באקסטזה זהירה:
אל-ג׳זירה:
“לבנון מאותתת על נכונות לשיתוף פעולה אזרחי מעבר לשיח הצבאי.”
לה־מונד:
“וושינגטון הצליחה לפתוח מסלול מדיני בין ישראל ולבנון — דבר שלא התרחש מאז 2000.”
וושינגטון פוסט:
“לראשונה, ישראל ולבנון מוכנות לדבר על סדר יום כלכלי.”
💣 ומה עם חיזבאללה?
גורם לבנוני בכיר אמר לעיתון א-נהאר:
“חיזבאללה לא יטרפד מהלך כלכלי אם זה לא משפיע על תפקידו הצבאי. אין לו עניין בקריסת לבנון נוספת.”
או במילים אחרות:
הם מחכים לראות מה ייצא — ולא ממהרים לשרוף את הבית.
🧭 מה גורם לנס להתגלגל דווקא עכשיו?
- ארה״ב לוחצת:
טראמפ מבהיר — המזרח התיכון חייב להתייצב לפני 2026. - לבנון קורסת כלכלית:
החורף הקרוב מאיים להפיל את המשטר. - ישראל זקוקה נואשות להסרת איום הצפון:
אחרי שנה של פינוי, חצי גליל הפך לשממה. - אירופה רעבה לגז יציב:
והים התיכון הוא האלטרנטיבה הזולה ביותר.
🕯 ומה הכי מפתיע?
לראשונה מאז קום המדינה —
יש תרחיש אמיתי, ממשי, לא תיאורטי, שבו ישראל ולבנון יפתחו שיתוף פעולה כלכלי רשמי, שיכול להוביל עם הזמן לצעדים דיפלומטיים מתונים:
- הסכמי תעופה
- מעבר תיירות
- עידוד סחר
- שיתופי פעולה בצפון הארץ
- ואולי — בעתיד הרחוק — “נורמליזציה רכה”
🧨 אבל הכול יכול להתפוצץ
מספיק טיל אחד.
מספיק פרובוקציה אחת של האיראנים.
מספיק לחץ פוליטי משתק בירושלים.
מספיק פיצוץ פוליטי בביירות.
המו״מ הזה הוא נס — אבל נס שמבוסס על חוט דק של אינטרסים.
🌅 סיכום: רגע היסטורי שנרשם היום
ישראל ולבנון לא רק הפסיקו לירות.
הן התחילו לדבר.
והפעם — לא רק על גבולות, לא רק על נ”טים, לא רק על מניעת מלחמה.
הפעם — על כלכלה, תשתיות, גז, חשמל, סחר, ושיקום האזור כולו.
בעולם מתוח, מפולג ומדמם — זהו רגע נדיר שבו אפשר לראות את האפשרי.
והאפשרי, לראשונה מזה שנים, נראה כמו עתיד בצפון — ולא רק עבר.
רמי יצהר | עניין מרכזי — חדשות וסקופים מא
