מאת רמי יצהר | עניין מרכזי — חדשות וסקופים מאז 1999
דו"ח עדכני של הסנגוריה הציבורית , שכמובן הועלם מהציבור ואין מדברים עליו, חושף הידרדרות במצבם הבריאותי של האסירים הביטחוניים כתוצאה מתנאי כליאה קשים.
הפרט המעניין הוא שמאז נכנס בן גביר לתפקידו מתו בבתי הכלא בישראל 112 פלסטינים הכלואים בנוגע למעשי טרור. מדובר במספר חסר תקדים אי פעם.
בסביבת בן גביר מסבירים בגאווה: "השר גאה בכך שהופסקו הקייטנות בבתי הכלא".
מאז 7 באוקטובר 2023 נרשם זינוק דרמטי במספר הפלסטינים שמתו במתקני כליאה בישראל. לפי ארגון Physicians for Human Rights–Israel — מדובר בלפחות 98 מתים במעצר ובבתי הסוהר בתוך כשנתיים. במקביל, דו״ח עדכני של הסנגוריה הציבורית מציג תמונת מצב קשה של הרעבה, צפיפות קיצונית, אלימות והזנחה רפואית שיטתית. לפי דיווחים אחרים מאז כניסת בן גביר לתפקידו מתו בכלא הישראלי 112 פלסטינים הקשורים בטרור.
המצב נובע ממדיניות הענישה שהוביל השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, שבסביבתו אף נשמעים קולות של שביעות רצון מהפסקת “הקייטנות” בבתי הסוהר. מדיניות כזו לא היתה יכולה להינקט ללא אישור נתניהו. שורת ארגוני זכויות אדם, רופאים, משפטנים ואפילו גורמים בשירות בתי הסוהר מזהירים: המערכת נמצאת על סף קריסה מוסרית, בריאותית ובינלאומית.
הדו״ח שנערך לאחר ביקורים במתקני כליאה מצייר תמונה חמורה:
- צפיפות קיצונית: במקרים רבים פחות מ־3 מ״ר לאסיר.
- רעב מתמשך: ירידה חדה במשקל, חולשה, עילפון.
- היגיינה ירודה: מחסור במים, מקלחות נדירות, מזרנים על הרצפה.
- אלימות פיזית: עדויות להכאות, ענישה קולקטיבית ושימוש חריג בכוח.
- גישה רפואית מוגבלת: עיכובים בטיפול, זיהומים שלא טופלו בזמן.
הסנגוריה אינה משתמשת במילים רכות: מדובר, לפי הדו״ח, באחד ממשברי הכליאה החמורים בתולדות המדינה.
המספרים הוודאיים של המוות
בחלק מהמקרים שבוצעה בהם נתיחה לאחר המוות נמצאו:
- סימני חבלה פנימיים
- שברים בצלעות
- דימומים
- עדויות לתת־תזונה קשה
- חשד להזנחה רפואית ממושכת
הארגון עצמו מדגיש: זהו “מינימום”, לא מספר סופי. ייתכן שהמספר האמיתי אף גבוה יותר.
הקשר הישיר למדיניות — והקו האידיאולוגי
מאז כניסתו של בן גביר לתפקיד, הוחלה מדיניות של:
- ביטול הקלות
- צמצום ביקורים
- הפחתת מזון
- ענישה רחבה
- הגברת כוח האבטחה והלחץ הפיזי
בן גביר עצמו תיאר את השינוי בעבר כ־“סיום תקופת הפינוקים”. בסביבתו רואים בכך הישג אידיאולוגי. מנגד, מומחי משפט מזהירים: חלק מהצעדים עלולים להיחשב כהפרה של אמנות בינלאומיות.
הפצצה הבאה: הזירה הבינלאומית
גורמים באירופה ובמערכת האו״ם כבר בוחנים:
- פתיחת מנגנוני בדיקה
- דרישות להסברים מישראל
- תיעוד שיטתי של תנאי כליאה
- חשד לעינויים והתנהלות לא מידתית
החשש בירושלים: התמונה תחלחל לבתי הדין הבינלאומיים.
שב״ס בין הפטיש לסדן
בתוך המערכת עצמה נשמעות זעקות שקטות:
- מחסור בכוח אדם
- מתקנים שקורסים פיזית
- אלימות שמייצרת מעגלי נקם
- שחיקה חסרת תקדים של סוהרים
גורם בכיר לשעבר אמר ל״עניין מרכזי״:
“ככה לא מנהלים מערכת כליאה במדינה מערבית. זה מתכון לאסון — מבפנים ומבחוץ”.
ישראל ניצבת כעת בפני מבחן היסטורי:
האם מערכת הכליאה נועדה לשבור — או לשמור גם על חוק, גם על אנושיות וגם על חוסן מדיני?
המהדורה הבאה של הפרשה הזו — כבר לא תישאר בין חומות הכלא. היא בדרך לזירה העולמית.
״עניין מרכזי״
חדשות וסקופים מאז 1999
