נאומו של נשיא טורקיה רג׳פ טאיפ ארדואן אמש אינו עוד התפרצות רטורית מוכרת בז’אנר האנטי־ישראלי.
זה היה נאום חריג בעוצמתו, בחריפותו ובהשלכותיו, כזה שמסמן חציית קו ברורה:
ישראל, לפי ארדואן, איננה עוד “בעיה אזורית” – אלא האויב המרכזי של טורקיה.
מדובר בהתפתחות מסוכנת, במיוחד על רקע ההתכנסות המשולשת בירושלים של ראש הממשלה בנימין נתניהו עם מנהיגי יוון וקפריסין – מפגש שזוהה באנקרה כיצירת חזית אסטרטגית נגד טורקיה במזרח הים התיכון.
“בלב הנאום הציג ארדואן מספרים קשים, שלדבריו משקפים את ממדי ההרג בעזה:
“ישראל הרגה בעזה 79 אלף בני אדם, רובם נשים וילדים, והעולם ממשיך לשתוק.”
בהמשך החריף את הטון ודימה את פעולת צה״ל לתהליך תעשייתי אכזרי:
“הם דוחסים אנשים כמו קופסאות שימורים. זה איננו מבצע צבאי – זו השמדה שיטתית.”
הדימוי החריג עורר הד תקשורתי נרחב, גם בתוך טורקיה, והוא משקף מעבר משפה מדינית לשפה רגשית־קיצונית, כזו שמטרתה לייצר דה־לגיטימציה מוחלטת לישראל.
“ישראל היא האיום הישיר על ביטחון טורקיה”
בנקודת השיא של הנאום עבר ארדואן מהעיסוק בעזה לקביעה אסטרטגית מרחיקת לכת:
“ישראל אינה רק בעיה לפלסטינים. היא האיום הישיר והחמור ביותר על ביטחון טורקיה.”
ובהמשך:
“מי שמרסק ערים שלמות, מי שמתעלם מחוק בינלאומי, מי שחושב שכוח פותר הכול – לא יעצור בגבולות עזה.”
זוהי אמירה חריגה גם בקנה מידה של ארדואן: לראשונה הוא מציב את ישראל כאויב ביטחוני ישיר, ולא רק כיריבה אידאולוגית או מוסרית.
הרקע: הפסגה בירושלים והפאניקה באנקרה
אין לנתק את הנאום מההקשר:
ימים ספורים קודם לכן נערכה בירושלים פסגה משולשת בין ישראל, יוון וקפריסין, שהתמקדה בביטחון, אנרגיה ושיתופי פעולה אזוריים במזרח הים התיכון.
ב”עניין מרכזי” נכתב מיד לאחר הפסגה כי:
- אנקרה רואה במהלך איגוף אסטרטגי
- ארדואן חושש מיצירת ציר אזורי שיגביל את חופש הפעולה הטורקי
- והתגובה – תגיע
הנאום אמש מאשר את ההערכה הזו במלואה.
פרשנות: חרדה קיומית ולא רק תעמולה
הטעות הנפוצה היא לראות בנאום עוד מופע של תעמולה פנימית.
אבל מי שמכיר את הדינמיקה האזורית מבין: זה יותר מזה.
ארדואן:
- רואה את קריסת ההרתעה האיראנית מול ישראל
- עוקב אחרי הפגיעות המדויקות בצמרת טהרן ובשלוחותיה
- ושואל את עצמו שאלה אחת מטרידה:
“מי הבא בתור?”
החריפות, הדימויים הקיצוניים והמעבר מהאשמה מוסרית להגדרה ביטחונית – כולם מעידים על חשש עמוק, כמעט חרדה קיומית, מפני תרחיש שבו טורקיה תמצא את עצמה בעימות ישיר או עקיף עם ציר אזורי מגובש.
לאן זה הולך?
כרגע – לא לעימות צבאי.
אבל:
- הרטוריקה מסלימה
- קווי האדום מטושטשים
- והמרחב לטעות מסוכנת הולך ומצטמצם
כשמנהיג מדינה מרכזית בנאט״ו מגדיר את ישראל כ”אויב מספר אחת” – זה כבר לא רעש רקע.
זה איתות אסטרטגי.
והוא צריך להדליק נורה אדומה – בירושלים, באתונה, בניקוסיה וגם בוושינגטון.
״עניין מרכזי״ — חדשות וסקופים מאז 1999.
לחיצה על לייק תביא אותך לידיעה הבאה, שכנראה לא תמצא במקום אחר. מומלץ!
