מטוסי הקרב הבלתי מאוישים של טורקיה טסו לראשונה במבנה אוטונומי מלא – והעולם מבין שהמלחמה האווירית השתנתה.
עולם התעופה הצבאית חצה בימים האחרונים נקודת אל־חזור.
שני מטוסי קרב בלתי מאוישים סילוניים של טורקיה, מדגם Bayraktar KIZILELMA, ביצעו לראשונה בהיסטוריה טיסת מבנה קרבית אוטונומית לחלוטין, ללא טייס וללא מפעיל אנושי בזמן אמת. מדובר בהישג טכנולוגי וצבאי שמטלטל את תפיסת העליונות האווירית ומעורר תגובות דרוכות במערכי הביטחון של מעצמות העולם.
הניסוי, שבוצע במרכז הטיסה AKINCI בצ’ורלו, כלל את אבות הטיפוס PT-3 ו-PT-5, אשר המריאו בנפרד, זיהו זה את זה, תיאמו מהירויות, גבהים ומרחקים, ונכנסו למבנה הדוק המדמה Combat Air Patrol – משימת הגנה אווירית מהמורכבות והרגישות ביותר.
מה ידוע בוודאות: העובדות הקשות
על פי הודעת חברת Baykar והתיעוד שפורסם:
- המטוסים פעלו באוטונומיה מלאה
- לא בוצעה שליטה מרחוק במהלך הטיסה
- התיאום בוצע באמצעות אלגוריתמים של בינה מלאכותית מבוזרת
- הכלים קיבלו החלטות בזמן אמת והתאימו עצמם לתנאים משתנים
- לא היה “מטוס מוביל” אנושי – אלא הנהגה דיגיטלית משותפת
זהו המקרה הראשון בעולם שבו מטוסי קרב סילוניים בלתי מאוישים מבצעים מבנה קרוב אוטונומי, ולא רק טיסה מקבילה או מבוקרת אנושית.
למה זה דרמטי באמת – ולא ניסוי ראווה
טיסת מבנה קרבית היא יכולת עילית, השמורה כיום לטייסים מהשורה הראשונה, משום שהיא דורשת:
- מודעות מרחבית קיצונית
- תגובה מיידית לאיומים
- עיבוד כמויות מידע עצומות
- שמירה על מרחקים מסוכנים במהירויות גבוהות
עד כה, כטב”מים פעלו:
- לבד
- או בשליטה אנושית הדוקה
כאן נרשם מעבר ברור מ”כלי נשלט” ל־ישות לוחמת אוטונומית משתפת פעולה.
ההקשר הקריטי: הקיזיללמה כבר נלחם – ולא רק טס
הניסוי הנוכחי משתלב ברצף הישגים משמעותי:
בנובמבר 2025 הודיעה Baykar כי KIZILELMA הפך לכלי הבלתי מאויש הראשון בעולם שהפיל מטרה אווירית באמצעות טיל אוויר-אוויר מעבר לטווח הראייה (BVR).
כלומר:
- לא סיור
- לא תקיפה קרקעית בלבד
- אלא קרב אוויר אקטיבי
שילוב היכולת הזו עם טיסת מבנה אוטונומית מייצר מציאות חדשה:
ציי מטוסי קרב ללא טייס, הפועלים כיחידה חכמה אחת.
התגובות בעולם: שקט פומבי, דריכות מאחורי הקלעים
ארצות הברית
גורמים ביטחוניים אמריקנים אינם ממהרים להגיב רשמית, אך מקורות בתעשייה הביטחונית מציינים כי ההדגמה הטורקית נתפסת כ”קיצור דרך מסוכן” לעבר יכולות שארה״ב מפתחת בהדרגה במסגרת פרויקטים כמו NGAD ו־Loyal Wingman.
אירופה
במערב אירופה נרשמה דאגה בעיקר מהיבט היצוא: Baykar אינה כפופה למגבלות רגולטוריות מערביות מחמירות, והחשש הוא מהפצת יכולות מתקדמות למדינות לא יציבות.
רוסיה וסין
ברוסיה ובסין מתייחסים להישג כ”איתות”, אך גם שם מודים כי מדובר בהדגמה פומבית ראשונה מסוגה – כזו שמאלצת האצה של תוכניות מקבילות.
השאלה הגדולה: האם טייס אנושי יכול להתמודד מול זה?
התשובה המקצועית:
טייס אנושי מיומן עדיין מסוכן מאוד – אך היתרון האנושי נשחק במהירות.
מטוס אוטונומי:
- אינו מוגבל בעומסי G
- אינו מתעייף
- אינו מפחד
- מגיב מהר יותר
- ומסוגל להקריב את עצמו טקטית
כאשר הוא פועל בלהקה מתואמת, היתרון הופך אקספוננציאלי.
מול כלי אחד – טייס אנושי עוד יכול להתמודד.
מול מספר כלים אוטונומיים מתואמים – הסיכוי יורד דרמטית.
זו הסיבה שחילות אוויר עוברים מדוקטרינת “האדם בלולאה” ל־האדם מעל הלולאה: מפקח, לא מבצע.
המשמעות האסטרטגית: לא רק נשק – תפיסת עולם
ההישג הטורקי מסמן:
- מעבר מהדרגתי ממטוסים מאוישים
- שינוי תפיסת העליונות האווירית
- ירידה דרמטית בסיכון לחיי אדם
- פתיחת עידן של לוחמה מבוססת אלגוריתמים
מעצמות יידרשו כעת להחליט:
- להשקיע בהאצה דומה
- או לפתח אמצעי נגד ייעודיים
ואיפה ישראל בתמונה?
ישראל נחשבת עדיין לאחת המובילות בעולם ב:
- בינה מלאכותית צבאית
- כטב”מים
- ניהול זירות רב־מערכתיות
עם זאת, ההישג הטורקי:
- מציב תחרות ממשית
- מדגיש את קצב ההאצה הגלובלי
- ומחדד את הצורך לשמור על יתרון איכותי – לא כמותי
המירוץ אינו עוד על “המטוס הטוב ביותר”, אלא על:
מי מחזיק במוח הקרבי החכם ביותר.
אפשרויות פריסה אסטרטגיות: לאן זה הולך?
בטווח הקצר:
- שילוב כלים אוטונומיים כ”כנפיים נאמנות” למטוסים מאוישים
- שימוש בהגנה אווירית, סיור ויירוט
בטווח הבינוני:
- ציי קרב אוטונומיים מלאים
- משימות תקיפה והגנה ללא טייסים
בטווח הארוך:
- קרבות אוויר ללא בני אדם
- הכרעה מהירה בזירות רוויות שיבוש
השורה התחתונה
זה אינו עוד ניסוי.
זהו רגע היסטורי.
הרגע שבו העולם מבין שלוחמה אווירית אינה עוד מבחן של אומץ אנושי – אלא של תבונה מלאכותית.
והשאלה האמיתית איננה אם זה יקרה –
אלא מי יגיע לשם ראשון, ומי יישאר מאחור.
״עניין מרכזי״
