נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ וראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו נפגשו הלילה באחוזת מאר־א־לאגו שבפלורידה, בפגישה מדינית מהותית שנועדה להכריע האם ניתן להתקדם לשלב השני של ההסדר בעזה. טראמפ לא השאיר מקום לספק והציב תנאי מרכזי אחד להתקדמות: פירוק חמאס מנשקו – ומהר.
זה היה המסר העיקרי של הנשיא האמריקני. כל השאר נותר משני.
המסר המרכזי כבר בפתח
טראמפ מבקש הישג ברור ומוחשי שניתן להציג לציבור האמריקני:
פירוז חמאס, סגירת פרק הלחימה בעזה, והתקדמות לשלב מדיני הבא.
נתניהו הגיע לפגישה כשהוא יודע: אסור לו להתעמת עם טראמפ – אך גם אסור לו להיראות כמי שמוותר.
הציטוטים המרכזיים – בתרגום מלא
טראמפ אמר במפורש:
“חייב להיות פירוז. חמאס חייב להתפרק מנשקו – וכמה שיותר מהר.”
בהתייחסו לסוגיית החטוף רן גויאלי, הוסיף:
“אנחנו עושים כל מה שאנחנו יכולים כדי להשיב את גופתו.”
בנוגע למעורבות טורקית אפשרית בעזה, אמר:
“זה תלוי במה שביבי יאמר.”
משפט קצר, אך טעון: וושינגטון משאירה לעצמה חופש תמרון – וישראל תידרש להתאים את צעדיה.
טראמפ נשאל: "האם תתמוך בתקיפה על איראן אם לא תעשה עסקה, אם הם ימשיכו עם הטילים הבליסטיים והנשק הגרעיני?" על כך ענה: "אם הם ימשיכו עם טילים – כן, מהר. אם הם ימשיכו עם גרעין – מיד".
הרגע הסמלי שתפס את כל העדשות
בעת קבלת נתניהו, טראמפ חייך, הצביע עליו ואמר לעיתונאים:
“מישהו מזהה את האיש הזה?”
בדיחה קלילה לכאורה, אך למעשה מהלך תקשורתי מחושב: אינטימיות פומבית שמשדרת קרבה – ובו בזמן מבהירה מי בעל הבית בזירה.
שפת גוף וניתוח ויזואלי
טראמפ הופיע בחליפה כהה ועניבה בהירה, עם תנועות ידיים רחבות וגוף פתוח למצלמות – נוכחות של מנהיג בטוח בעצמו.
נתניהו עמד לצידו, חצי צעד מאחור, בחליפה כהה ועניבה שמרנית, חיוך מאופק ומבטים חוזרים לעבר טראמפ לפני תגובה – היררכיה ברורה.
אין כאן עוינות. יש יחסי כוח.
מה באמת עמד על השולחן
שלב ב׳ של ההסדר בעזה
האמריקנים לוחצים להתקדמות. ישראל מתעקשת על תנאים מוקדמים:
פירוז חמאס, החזרת שרידי רן גויאלי, ומנגנון שלטוני חלופי שאינו חמאס.
היום שאחרי
נדונו רעיונות של הנהלה טכנוקרטית פלסטינית, מועצת פיקוח בינלאומית וכוח אבטחה רב־לאומי. כולם אוהבים את הרעיון – אף אחד לא ממהר ליישם.
איראן והחזית הצפונית
נתניהו הציג חששות מהתחזקות איראן וחיזבאללה. טראמפ שילב איום עם פתיחות להסדר עתידי – לחץ, אך בלי סגירת דלת.
הפוליטיקה שמאחורי החיוכים
נתניהו מגיע לפגישה תחת לחץ קואליציוני כבד, עם ציבור ישראלי מותש ממלחמה ועם צורך לשמר תיאום הדוק עם וושינגטון.
טראמפ מגיע עם סבלנות מוגבלת, רצון להישג מהיר, והבנה שהתמיכה האמריקנית האוטומטית בישראל כבר אינה מובנת מאליה.
לאן זה הולך – שלושה תרחישים
- התקדמות לשלב ב׳ בניסוח יצירתי שיאפשר לכל צד להכריז ניצחון.
- דחייה אלגנטית – הרבה הצהרות, מעט יישום.
- עימות שקט – אם ישראל תיתפס כמעכבת, טראמפ יאותת חוסר סבלנות.
⸻
ומה אמר טראמפ על איראן – בין איום לעסקה
נושא איראן תפס חלק משמעותי מהשיחות, גם אם לא תמיד נאמר בקול רם מול המצלמות. טראמפ התייחס לאיראן בטון אופייני לו: שילוב של אזהרה, זלזול מבוקר ופתח להסדר עתידי. לדבריו, הוא שומע ש״איראן רוצה עסקה״ – אך הוסיף מיד כי ״זה לא תמיד קורה״, רמז ברור לכך שוושינגטון לא תמהר להעניק הקלות ללא תמורה ממשית.
המסר הכפול ברור:
מצד אחד – טראמפ אינו שולל מגעים עם טהרן ואינו מחויב לקו של הסלמה מתמדת.
מצד שני – הוא מבקש לשדר קשיחות ולהבהיר שאיראן תיתקל ביד קשה אם תחרוג מהקווים האדומים האמריקניים.
⸻
נתניהו מול טראמפ: אותו איום – פרשנות שונה
נתניהו העלה בפגישה את האיום האיראני במלוא חומרתו: תוכנית הגרעין, התחזקות משמרות המהפכה וההתבססות האזורית דרך חיזבאללה, חמאס והמיליציות בעיראק ובתימן. עבורו, איראן היא איום קיומי מתמשך שאינו ניתן לניהול באמצעות הסדרים זמניים.
טראמפ, לעומת זאת, נוטה לראות באיראן בעיה שניתן “לנהל חכם”: לחץ כלכלי, איום צבאי אמין – ואז ניסיון לסגור עסקה שתוצג כהישג אמריקני. הפער הזה לא נאמר במפורש, אך ניכר היטב בין השורות.
⸻
המסר האמריקני לישראל: אל תגררו אותנו
אחד המסרים העקיפים אך הברורים מהפגישה הוא שטראמפ אינו מעוניין להיגרר לעימות צבאי רחב מול איראן בגלל יוזמה ישראלית חד־צדדית. הוא מצפה לתיאום מלא, לא להפתעות, ולכך שכל מהלך בזירה האיראנית ייבחן גם דרך האינטרס האמריקני ולא רק דרך תחושת האיום הישראלית.
במילים אחרות:
טראמפ משאיר את האופציה הצבאית על השולחן – אך מבקש להיות זה שמחליט מתי ואם.
⸻
המשמעות האזורית הרחבה
העמדה הזו משליכה ישירות גם על חיזבאללה, על לבנון ועל הזירה הצפונית. אם טראמפ יעדיף להימנע מהסלמה מול איראן, ישראל תתקשה לקבל גיבוי אמריקני לפעולה רחבה בצפון – אלא אם תצליח להוכיח איום מיידי וברור.
עבור נתניהו, זהו אתגר אסטרטגי: לשמר את החופש לפעול – מבלי לאבד את התמיכה האמריקנית הקריטית.
⸻
סיכום ביניים: איראן כקלף מיקוח
בפגישה בפלורידה התברר שאיראן אינה רק איום – אלא גם קלף.
קלף שטראמפ רוצה לשמור בידיו.
קלף שנתניהו מבקש לנטרל.
הפער הזה לא התפוצץ בפגישה – אבל הוא שם, ברור, ועתיד להשפיע על כל החלטה אזורית גדולה שתתקבל בחודשים הקרובי
סיכום
הפגישה בפלורידה לא הייתה מפגן אהבה – אלא ניהול אינטרסים קר עטוף בחיוכים.
טראמפ סימן יעד ברור.
נתניהו סימן קווים אדומים.
וביניהם – עזה, שלא מאפשרת פתרונות פשוטים.
החיוך היה אמיתי.
הלחץ – אפילו יותר.
ולקינוח, טראמפ אמר לכתבים שהנשיא הרצוג הבטיח לו ״החנינה של ביבי בדרך״.
״עניין מרכזי״
חדשות וסקופים מאז 1999.
לחיצה על לייק תביא אותך לידיעה הבאה, שכנראה לא תמצא במקום אחר. מומלץ!
