ניו יורק משנה כיוון ביום אחד: ראש העיר החדש ביטל את האיסור על חרם נגד ישראל ומחק את הגדרת האנטישמיות – והקהילה היהודית מודאגת
שעות ספורות בלבד לאחר שנשבע אמונים, חתם ראש עיריית ניו יורק החדש, זוהראן ממדאני, על סדרת צווים מנהליים שביטלו החלטות מפתח של קודמו, אריק אדמס. שניים מהצווים עוררו סערה מיידית:
האחד – ביטול האיסור העירוני על החרמת ישראל (BDS),
והשני – ביטול אימוץ הגדרת האנטישמיות של הברית הבינלאומית לזיכרון השואה (IHRA) ככלי עבודה עירוני.
המהלך, שאומת בדיווחים רשמיים ובתקשורת האמריקאית, הצית ביקורת חריפה מצד ארגונים יהודיים מרכזיים בארה״ב, העלה סימני שאלה בירושלים, והציב את ניו יורק על מסלול שעלול לייצר חיכוך מתמשך עם מדינת ניו יורק עצמה – משפטית, תקציבית ופוליטית.
מה בדיוק בוטל – ומה לא
ביטול הצו נגד החרם על ישראל
הצו שבוטל נחתם על ידי אריק אדמס זמן קצר לפני סיום כהונתו, ונועד למנוע מעיריית ניו יורק, מעובדיה ומספקיה, לתמוך או לקחת חלק בחרם על ישראל. ביטולו משמעותו כי העירייה אינה מפעילה עוד מנגנון אכיפה עירוני נגד פעילות BDS.
עם זאת, חשוב להבהיר:
ביטול הצו העירוני אינו מבטל ואינו יכול לבטל את הצו של מדינת ניו יורק משנת 2016, שהוציא המושל דאז אנדרו קואומו. צו מדינתי זה מחייב את רשויות המדינה שלא להשקיע, להתקשר או לעבוד עם גופים המחרימים את ישראל, ואף כולל רשימה רשמית של ארגונים וחברות האסורים להתקשרות.
בפועל נוצר מצב מורכב:
ניו יורק כעיר עשויה לאכוף קו מקל כלפי פעילות חרם –
בעוד מדינת ניו יורק תמשיך לחסום שימוש בכספי מדינה בפרויקטים שבהם מעורבים גופים תומכי BDS.
משפטנים מזהירים כי הפער הזה עלול להוביל לעימותים משפטיים ואף לפגיעה בתקציבים עירוניים, אם יימצא שהעירייה מפרה תנאי מימון מדינתיים.
ביטול אימוץ הגדרת האנטישמיות של IHRA
הצו השני שבוטל נוגע לאימוץ הגדרת האנטישמיות של IHRA, אשר אומצה בעיר ביוני האחרון. ההגדרה משמשת מדינות, ערים ואוניברסיטאות ברחבי העולם ככלי עזר לזיהוי אנטישמיות, ובכלל זה ביטויים מסוימים של אנטי־ציונות.
ממדאני, שהתנגד להגדרה עוד לפני כניסתו לתפקיד, טען בעבר כי השימוש בה עלול להשתיק ביקורת פוליטית לגיטימית על מדינת ישראל. ביטולה אינו מבטל את האיסור על אנטישמיות בחוק, אך מסיר כלי עבודה מוסכם מגורמי אכיפה, חינוך ומינהל עירוני – דווקא בתקופה שבה ניו יורק מתמודדת עם עלייה חדה בפשעי שנאה נגד יהודים.
תגובת הקהילה היהודית: “סימן מטריד כבר ביום הראשון”
הביקורת לא איחרה להגיע.
ויליאם דארוף, מנכ״ל ועידת הנשיאים של הארגונים היהודיים הגדולים בארצות הברית, אמר כי מדובר ב־
“סימן מטריד לכיוון שאליו ממדאני מוביל את העיר – אחרי יום אחד בלבד בתפקיד”.
ארגונים יהודיים נוספים הביעו דאגה עמוקה מהמסר הציבורי שנשלח: לא רק מהתוכן המשפטי של הצווים, אלא מהעובדה שדווקא סוגיות הקשורות לישראל ולאנטישמיות נבחרו להיות הראשונות שמבוטלות.
עם זאת, יש להדגיש:
לפי מקורות מאומתים, לא קיימים דיווחים רשמיים או מתועדים על קריאות ישירות למעצר ראש ממשלת ישראל או סיסמאות קיצוניות כחלק מטקס ההשבעה עצמו. טענות מסוג זה אינן מגובות במקורות חדשותיים מהימנים, ולכן אינן מוצגות כעובדה.
“התחלה נקייה” או הצהרת כיוון אידאולוגית?
ביטול הצווים נגד ישראל וה־IHRA הוא חלק ממהלך רחב יותר: ממדאני ביטל תשעה צווים מנהליים שעליהם חתם אדמס בחודשי כהונתו האחרונים. לטענת צוות ראש העיר החדש, מדובר ב“התחלה נקייה” ובהתנערות מהחלטות שהתקבלו לאחר הגשת כתב האישום הפדרלי נגד אדמס בגין שחיתות – כתב אישום שבוטל לבסוף באביב האחרון.
ממדאני עצמו טען כי מרגע הגשת האישום איבד אדמס את אמון הציבור ואת המנדט המוסרי לקבל החלטות משמעותיות.
מבקריו משיבים: גם אם זה ההסבר הפורמלי, בחירת הצווים שבוטלו – ובמיוחד סדר העדיפויות – משדרת מסר פוליטי ברור, ולא רק ניקוי שולחן מנהלי.
ומה לגבי המאבק באנטישמיות בעיר?
ממדאני הבהיר כי הוא מותיר על כנו את המשרד העירוני למאבק באנטישמיות שהקים אדמס, אך ציין כי בכוונתו לבצע בו שינויים. בשלב זה לא פורסם אילו שינויים, באילו כלים ייעשה שימוש, והאם יגובש קריטריון חלופי לזיהוי אנטישמיות במסווה פוליטי.
עבור הקהילה היהודית, זו נקודת המבחן האמיתית:
לא ההצהרות – אלא האם העירייה תדע להגן בפועל על יהודים, כאשר גבולות השיח סביב ישראל מיטשטשים.
נקודת מבט ישראלית: זה לא סמלי – זה תפעולי
בישראל עוקבים בדאגה, אך גם בפיכחון.
אין מדובר בניתוק יחסים או במשבר דיפלומטי מיידי, אך כן בשינוי תשתיתי שעלול להשפיע על:
- שיתופי פעולה עירוניים
- פרויקטים חינוכיים ותרבותיים
- ומעמדה של ישראל בשיח הציבורי בעיר החשובה ביותר ליהדות התפוצות
המסר בירושלים ברור:
לא כל ביקורת על ישראל היא אנטישמיות –
אבל ביטול כלים לזיהוי אנטישמיות דווקא עכשיו עלול להתברר כהחלטה עם מחיר כבד.
השורה התחתונה
המהלך של זוהראן ממדאני אינו טכני ואינו שולי. הוא משנה את נקודת האיזון בין חופש ביטוי, מאבק בחרם, והגנה על קהילה יהודית גדולה וחוששת. הפער בין מדיניות העיר למדינה כבר יוצר מתיחות, והשלכותיו האמיתיות ייבחנו לא בכותרות – אלא בשטח, בתקציבים, ובביטחון האישי של יהודי ניו יורק.
״עניין מרכזי״ חדשות וסקופים מאז 1999. לחיצה על לייק תביא אותך לידיעה הבאה, שכנראה לא תמצא במקום אחר. מומלץ!
גרפיקה: ״עניין מרכזי״ / ב״מ
