לבנון הודיעה היום כי דרום המדינה, באזור הקרוב לגבול עם ישראל, נקי מנשק — למעט האזורים שישראל עדיין שולטת בהם, זאת בהתאם להסכם הפסקת האש שנכרת לסיום הפעילות הישראלית האינטנסיבית בלבנון ולהסגת מרבית הכוחות משטחה.
האינטרס הלבנוני הוא להראות שליטה ועמידה בהתחייבויות במטרה לקבל סיוע בינלאומי שיאפשר את שיקום לבנון. לישראל אינטרס הפוך להראות שהמצב בשטח שונה לחלוטין זאת כדי להמשיך להחזיק כוחות על אדמת השכנה הצפונית ולהמשיך לפעול מבצעית באופן חופשי מלחץ בינלאומי. באותה מידה ישראל מסרבת להגיע להסכמות על הנשיא הסורי בנושא סידורי ביטחון מקיפים.
לבנון טוענת: דרום המדינה נקי מנשק — ישראל מתנגדת; הסכם הפסקת האש בסכנה, והגבול ממשיך להיות זירה של פעולות צבאיות, חיכוכים עם יוניפיל וירידות מתח שיוצרות סכסוך לא פתור.
📌 רקע להסכם הפסקת האש בין ישראל ולבנון
ב־27 בנובמבר 2024 נכנס הסכם הפסקת אש בין ישראל ולבנון לתוקף, במטרה לעצור את הלחימה בחזית הצפונית לאחר מלחמת שליטה של יותר משנה בין ישראל לחזבאללה.
ההסכם כלל בין היתר:
- הפסקת אש כוללת בין שני הצדדים.
- התחייבות להסגת כוחות ישראליים מדרום לבנון, עם יצירת גבול חדש.
- תנאי כי רק הצבא הלבנוני וכוחות יוניפיל יורשו להחזיק נשק ברצועת הדרום.
ישראל טענה כי עם כניסת ההסכם לתוקף היא תשלים את נסיגתה, אולם בפועל המשיכה לשמור על חמישה מוצבים לאורך הגבול שהיו תחת שליטתה — קביעה שמדיניים לבנוניים ראו כ”הפרה של ההסכם”.
🇱🇧 הצהרת לבנון: דרום המדינה “נקי מנשק” — ומה זה באמת אומר
היום (8 בינואר 2026), הודיע הצבא הלבנוני כי הושג מונופול ממשלתי על כלי הנשק בדרום לבנון — כלומר, שהאזור מנוטרל מנשק זר ומבוסס על סמכות הצבא בלבד, למעט האזורים שעדיין לא בשליטה מלאה בשל נוכחות ישראלית.
הצהרה זו מהווה חלק מהשלב הראשון של יישום תוכנית “מגן המולדת” (Homeland Shield) — יוזמה אסטרטגית של ממשלת לבנון לפירוק כלי נשק של גורמי טרור בלתי-מדינתיים (בעיקר חזבאללה) ולחיזוק ריבונות המדינה על כל תחום הנשק בשטחה.
שר הביטחון והצבא הלבנוני מצהירים כי המהלך “הוא מתקדם ויעיל בשטח” ושהבסיס הוא דחיסת כלל הכלים תחת פיקוד המדינה והצבא — לצד יוניפיל.
עם זאת, לדעת רבים במדיה הבינלאומית ובמשרד הביטחון הישראלי, ההצגה של “דרום נקי מנשק” רחוקה מלהיות עובדה מוגמרת, כי בשטח נותרו נקודות חיכוך פעיל והמשך פריסת נשק בלתי מדווחת או פעילה של חזבאללה. כך למעשה נשמרים מתחים מתחת לפני השטח.
🇮🇱 תגובת ישראל: לא מכירים בניקיון הנשק
בישראל מתנגדים בתוקף לקביעה של ביירות. לפי דוברים ביטחוניים ומשפטיים:
- חזבאללה עדיין מחזיק נשק ונוכחות על־פי הערכות בשטח, גם אם חלקים ממנו הוסרו.
- ישראל ממשיכה לפעול בזירות שונות נגד יעדים מזוהים עם נשק ואיומים, כולל תקיפות אוויריות יזומות.
- בשטח נמצאים מוצבים ישראליים שנותרו למטרות “הגנת גבול” אף לאחר הסכם הפסקת האש — עובדה שלדעת לבנון מפרה את תנאי ההסכם.
✈️ יוניפיל בדרום: פעילות שכוללת הפלת כלי טייס ישראליים
כוחות האו”ם בדרום (UNIFIL)
כחלק מההסכם, ומשימה על-פי החלטת מועצת הביטחון של האו”ם (Resolution 1701), פועלים בדרום הלבנון כ-כוח יוניפיל שמטרתו לפקח על הפסקת האש ולנסות למנוע חיכוכים חמושים.
התקריות הבולטות:
✔️ במספר אירועים במהלך השנים האחרונות, כוחות יוניפיל — ובמיוחד היחידות הצרפתיות — ירו והפילו כלי טיס קטנים ישראליים** שפעלו מעל דרום לבנון.**
✔️ במקרים מתועדים, מדובר בעיקר במטוסים בלתי-מאוישים (רחפנים) שמטוסים ריחפו קרוב מדי או ביצעו פעולות שלדעת יוניפיל הפרו את תחום הסמכות שלהם — מה שיצר מתחים דיפלומטיים.
ישראל הסבירה כי מדובר בכלים שמבצעים “סיורי מודיעין וחיזוי ביטחוני”, בעוד יוניפיל טענה כי חלק מהצעדים הללו מפרים את סעיפי הפסקת האש והסמכויות שלה.
🔔 הפסקת אש מתוחה ופעולות צבאיות שוטפות
למרות ההסכם והמאמצים לבנון לכאורה “לנקות את הדרום מנשק”, המצב בשטח ממשיך להיות מתוח:
- ישראל מבצעת תקיפות אוויריות ופעולות יזומות נגד יעדים שמזוהים עם נשק או חזבאללה, כולל מחסני אמל״ח מופעלים או נחשדים בכך.
- ביירות מגינה על פעולותיה כחלק מיישום הסכם הפסקת האש, אך גם טוענת שישראל מפרה אותו בהמשך תקיפות ובשמירה על מוצבים בדרום.
- מאז 2025 דווח על חיכוכים עקב פעולות של כלי טיס, ירי תועה, ומגעים מול יוניפיל שכבר הביאו לתגובות בין רשויות המדינות.
📌 מה הלאה? המשך מתחים ודרישות בינלאומיות
האג’נדה הבינלאומית ממשיכה לנסות לתווך:
- ארצות הברית אירחה פגישות בינלאומיות והציעה תמיכה בשיחות ישירות בין ישראל ולבנון להורדת המתיחות.
- האו”ם ממשיך בקריאת יישום מלא של החלטות מועצת הביטחון, כולל דיווח על הפרות והפרות אפשריות.
- בצד הישראלי מתקיימים דיונים על המשך הפריסה והפיקוח בדרום, גם לאחר תום מימוש חלקי של הסכם הפסקת האש.
📌 סיכום
ההצהרה הלבנונית על “דרום נקי מנשק” היא ניסיון ממשלתי לייצר הישג פנים-לבנוני ואות לכך שהמדינה לוקחת אחריות על שליטה בשטחה — אך המצב בשטח מורכב בהרבה. ישראל מתנגדת לביטוי זה, רואה במציאות נוכחות חזבאללה ופעילות צבאית מתמשכת, ויוניפיל מוצאת את עצמה לעיתים קרובות בין הסעיפים של ההסכם לבין פעולות בשטח הכוללות חילופי אש, ירי על כלי טיס ושימור תחום הפיקוח שלה.
״עניין מרכזי״
