ההוכחה הניצחת שהפעם מדובר באמת במחאות המסכנות את המשך שלטון המהפכה החומייניסטית נעוצה בהכרזה הדרמטית של המנהיג העליון חמינאי שישראל היא היא החתרנית המרכזית שמאיים על השלטון השיעי. אף מילה אחת של האשמה כלפי טראמפ וארצות הברית – המאמץ הוא להפנות את הזעם לכיוון ישראל.
המסר מטהרן חד ומאיים: בזמן שהרחובות בוערים והמשטר נאבק בגל המחאה החריף מאז המהפכה האסלאמית – המנהיג העליון עלי חמינאי מפנה את האצבע החוצה. ישראל וארה״ב מואשמות בהצתת המהומות, משמרות המהפכה הועלו לכוננות הגבוהה ביותר, והדיבור הפנימי בטהרן הוא על ״מצב מלחמה מול ישראל״ – בעוד האיום האמיתי על המשטר מגיע מתוך איראן עצמה.
במקביל, אלפי ישראלים קיבלו ביממה האחרונה הודעות SMS מאיימות באנגלית – ״We are coming. Look at the sky in the midnight״ – מהלך שמוערך בירושלים כלוחמה פסיכולוגית שמגיעה הישר מאותה מציאות לחוצה בטהרן, ולא כהכנה למתקפה ממשית שתוכננה ל”חצות”.
הרחובות בוערים – והמשטר על הברכיים
לפי דיווחים מערביים, המבוססים על צילומים מהרשתות החברתיות ועדויות שנאספות מחוץ לאיראן, מדובר בגל מחאה ענק שפרץ במספר ערים בו־זמנית לאחר קריאתו של יורש העצר הגולה, רזא פהלווי, לצאת לרחובות בשעה מתואמת.
- מה שמתחיל כהפגנות על מצב כלכלי, שחיתות ודיכוי – מהר מאוד הופך לקריאות מפורשות נגד המשטר, נגד חמינאי ונגד משמרות המהפכה.
- לפי פרסומים ב”וול סטריט ג׳ורנל”, “דיילי טלגרף” ו”טיים”, מספר ההרוגים כבר נאמד בלמעלה מ־200, רובם מירי חי של כוחות הביטחון.
- המשטר מגיב בכלים המוכרים: ניתוק כמעט מלא של האינטרנט, חסימת שיחות בינלאומיות, מעצרים המוניים, דיווחים על עינויים – ובעיקר ניסיונות לייצר נרטיב של “קונספירציה זרה”.
בתוך המערכת האיראנית עצמה מדווחים מקורות על בלבול, התפרקות משמעת במשטרה ועל קצינים בכירים שמודים – באנונימיות – שהמשטר “מאבד אחיזה”, לפחות בחלק מהערים.
הנרטיב הרשמי: ״סוכנים של ארה״ב וישראל״
אחרי שעות של שתיקה רשמית, הטלוויזיה הממלכתית האיראנית שברה את הדממה – והניחה על השולחן את קו ההסברה:
בדיווח קצר, שנקבר עמוק בתוך מהדורת הבוקר, נטען כי ״סוכנים טרוריסטים של ארה״ב וישראל״ הציתו רכבים, אוטובוסים, תחנות מטרו וכלי רכב של כיבוי אש במהלך המהומות.
המסר כפול:
- להפחיד את הציבור האיראני – ולהציג את המפגינים כבוגדים וסוכנים של זרים;
- להכשיר את הקרקע לעימות חיצוני – “אם ישראל וארה״ב עומדות מאחורי הכאוס – זו כבר לא מחאה פנימית, זו מלחמה חיצונית”.
במקביל, מכתב רשמי שהגישה איראן לאו״ם מאשים את ארה״ב – ״בתיאום עם המשטר הישראלי״ – בהסתה מכוונת, עידוד אלימות וחתירה תחת היציבות באיראן, תוך הפרת מגילת האו״ם ועקרונות המשפט הבינלאומי.
פקודת חמינאי: משמרות המהפכה בכוננות שיא
לפי הדלפות שפורסמו ב”ווללה” בהתבסס על גורמי ביטחון ישראליים ומקורות מערביים, חמינאי הורה למשמרות המהפכה להעלות את הכוננות לרמה הגבוהה ביותר – כבר כעת גבוהה מהרמה שבה היו בזמן המלחמה הישירה מול ישראל ביוני האחרון.
בפועל, זה אומר:
- כוחות קרקע – נפרסים סביב מוקדי שלטון, בסיסים אסטרטגיים ומתקנים גרעיניים.
- מערך הטילים והכטב”מים – עובר למצב “אצבע על ההדק”, עם אפשרות לשיגור מהיר לעבר ישראל, בסיסים אמריקניים או מטרות במפרץ.
- שלוחות חוץ – חיזבאללה בלבנון, מליציות שיעיות בעיראק, החות׳ים בתימן וארגוני טרור נוספים מוכנסים לכוננות מבצעית, כדי שניתן יהיה “להדליק אש” מרחוק ולייצר תחושת עוצמה, גם כשהאיום האמיתי הוא מבית.
יועצו לביטחון לאומי של חמינאי אף הגדיר בפומבי כי איראן נמצאת ב”מצב מלחמה” מול ישראל – הגדרה שנועדה מצד אחד לעורר את הרחוב השיעי, ומצד שני להכשיר מהלכים צבאיים או טרוריסטיים בעת הצורך.
ההודעות המאויימות לישראלים – לוחמת מוח במקום לוחמת טילים
על הרקע הזה נשלחו לאלפי ישראלים הודעות SMS מאיימות באנגלית, עם הטקסט:
“We are coming. Look at the sky in the midnight” – תוך רמיזה לתקיפה קרבה.
במערכת הביטחון בישראל מבהירים:
- אין אינדיקציה מודיעינית למתקפה ספציפית שתוכננה לחצות הלילה;
- מדובר בפעולת לוחמה פסיכולוגית – ככל הנראה של האקרים הקשורים לאיראן או הפועלים בשמה;
- המטרה: להכניס את הציבור הישראלי לסחרור חרדה, להראות ש”איראן עדיין במשחק”, ולנסות לקזז מעט מהתמונה הקשה של משטר שבוער מבפנים.
במילים אחרות: כשקשה לשלוט ברחובות טהרן, קל יותר ללחוץ על כפתור ולשלוח SMS לאלפי אזרחים בישראל.
החזית הדיפלומטית: איראן תוקפת באו״ם – ומאשימה את ארה״ב וישראל
בניו יורק, השגריר האיראני באו״ם, אמיר סעיד אירוואני, שיגר מכתב חריף למזכ״ל ולמועצת הביטחון. במכתב הוא מאשים את ארה״ב – “בתיאום עם המשטר הישראלי” – ב:
- “התנהלות בלתי חוקית ובלתי אחראית”
- “עידוד מכוון לאי־יציבות ואלימות באיראן”
- “חתירה תחת יסודות השלום והביטחון הבינלאומיים”
הקו ברור: אם העולם מדבר על זכויות אדם ומאות הרוגים במרחבי איראן – טהרן מנסה להפוך את התמונה ולהציג את עצמה כקורבן של “קנוניה אמריקנית־ישראלית”.
המזכ״ל גוטרש, מצדו, הביע “דאגה עמוקה” מהמצב, הדגיש את הצורך בכיבוד המשפט הבינלאומי וקרא להימנע מהסלמה – אך בפועל, הידיים של האו״ם קשורות.
טראמפ נכנס לתמונה: אזהרה ישירה לטהרן
מעבר לצד הישראלי והאיראני, ישנו גורם שלישי – דונלד טראמפ, שמזהה את ההזדמנות:
בריאיונות שנערכו בימים האחרונים הדגיש טראמפ כי:
- ארה״ב עוקבת “בצורה הדוקה מאוד” אחרי מה שקורה ברחובות איראן;
- אם המשטר יחזור ל”ירי המוני על מפגינים כפי שעשה בעבר” – “נחטיף להם מכה קשה מאוד, במקום שבו זה כואב להם”;
- הוא מבהיר שאין מדובר ב”נעליים על הקרקע” (boots on the ground), אלא במתקפות כירורגיות שיפגעו בתשתיות רגישות של המשטר.
במקביל, טראמפ מציג עצמו כמגן העם האיראני – אך בלי התחייבות מפורשת להתערבות צבאית מלאה. מבחינתו, זו הזדמנות להפעיל לחץ מקסימלי על טהרן, אחרי שגם בתחומים אחרים (ונצואלה, גרינלנד, איומי חו”ל נוספים) הוא מנסה לעצב מחדש את מפת הכוח העולמית.
הזווית הישראלית: איום היסטורי – והזדמנות מסוכנת
בירושלים מחזיקים היום בשתי מחשבות במקביל:
- איראן על סף בעירה פנימית – המשטר שהציג עצמו עשרות שנים כיציב, אידיאולוגי ובלתי מעורער, מגלה סדקים עמוקים:
- משבר כלכלי מתמשך,
- שחיתות ברמות הגבוהות ביותר,
- דור צעיר שמסרב לחיות תחת חוקים תיאוקרטיים מניעים־נשימה.
- משטר לחוץ הוא משטר מסוכן – כל ניסיון להסיט את תשומת הלב החוצה יכול להפוך לתקיפה ממשית:
- שיגור טילים לישראל או לבסיסים אמריקניים,
- הפעלת חיזבאללה או החות׳ים,
- מתקפות סייבר נגד תשתיות ישראליות,
- פיגועים נגד מטרות יהודיות בחו״ל.
ההערכה הרווחת במערכת הביטחון:
כל עוד חמינאי מרגיש שהוא מצליח לדכא את המחאה באמצעים פנימיים – הוא יעדיף להישאר באזור “הפסיכולוגי” (איומים, הודעות, נאומים). אבל אם הוא ישתכנע שהמשטר עצמו בסכנה – הסכנה למהלך צבאי חיצוני גדלה משמעותית.
בין כיכרות הבוערות בטהרן לשמי המזרח התיכון
התמונה נכון לעכשיו:
- בתוך איראן – ערים בוערות, מאות הרוגים, אינטרנט מנותק, משטר שמנסה להחזיר פחד לרחוב באמצעות אש חיה והאשמת “סוכנים של ישראל וארה״ב”.
- בזירה הצבאית – משמרות המהפכה בכוננות שיא, שלוחות הטרור באזור מחוזקות, והרטוריקה הפנימית מוגדרת כ”מצב מלחמה”.
- בזירה הדיפלומטית – טהרן מנסה להפוך את התמונה באו״ם ולתייג את וושינגטון וירושלים כ”תוקפניות”.
- בזירה האמריקנית – טראמפ מאיים “להכות במקום הכואב” אם הדיכוי יהפוך לטבח גלוי נוסף.
ובאמצע – ישראל, שמבינה יותר טוב מכולם שהמצב הנוכחי נפיץ מאי פעם: משטר לחוץ, נשק טילים וכטב”מים, שלוחות טרור בכל המזרח התיכון, ונשיא אמריקני שמוכן – לפחות ברמת ההצהרה – להעלות את המתח מול טהרן עוד מדרגה.
המשמעות העמוקה:
האשמת ישראל במהומות אינה רק עלילת דם שגרתית – אלא סימן לכך שחמינאי בוחר שוב באותה נוסחה ישנה: להדליק את הדגל הישראלי בכיכר – בתקווה לכבות את הלהבות ברחובות טהרן.
השאלה היחידה היא האם הפעם, אחרי עשרות שנים של דיכוי, גם הנוסחה הזו כבר לא תספיק לו.
״עניין מרכזי״
חדשות וסקופים מאז 1999. לחיצה על לייק תביא אותך לידיעה הבאה, שכנראה לא תמצא במקום אחר. מומלץ!
