ראו הוזהרתן- נשים רבות מדווחות על תחושה של "מבט מיוחד" או אינטנסיבי מפי אנשים שמזוהים לאחר מכן כנרקיסיסטים או בעלי הפרעת אישיות נרקיסיסטית. להלן המקורות וההסברים לתופעה, המבוססים על ספרות פסיכולוגית וניסיון קליני:
המקורות הפסיכולוגיים:
1. אידיאליזציה (שלב האידיאליזציה במעגל הנרקיסיסטי):
· נרקיסיסטים רבים עוברים שלב אידיאליזציה בקשר, בו הם "מאדירים" את האדם מולם.
· המבט האינטנסיבי משמש ככלי ל"הקסמה" ולכידת תשומת לב, ומעביר מסר של התעניינות יוצאת דופן.
2. ספיגת מקור אספקה נרקיסיסטי (Narcissistic Supply):
· נרקיסיסטים צמאים להערצה, אישור ואנרגיה מהסביבה ("אספקה נרקיסיסטית").
· מבט ממושך ואינטנסיבי יכול להיות ניסיון לספוג את תגובת האחר, לשלוט בתשומת לבו וליצור תחושת השפעה.
3. בחינה ומיפוי:
· המבט יכול להיות חלק מתהליך סריקה והערכה: האם האדם מולי יכול לספק צרכים נרקיסיסטיים? עד כמה הוא פגיע? מה החולשות שלו?
· זהו מבט "מציצני" לכאורה, החודר לנפש כדי לאתר נקודות תורפה.
4. פרובוקציה ורגולציה של קרבה:
· נרקיסיסטים משתמשים לעתים במבט כדי ליצור אינטימיות מדומה או, להפך, כדי להפחיד ולתחמן.
· המבט יכול להיות כלי ליצירת קשר עיניים מוגזם שמטרתו לבדוק גבולות, לאתגר או להציף.
המאפיינים הספציפיים של המבט:
· אינטנסיביות לא טבעית: מבט ממושך מדי, ללא רפרפת עיניים נורמלית.
· איכות "ריקה" או "קרה": נשים רבות מתארות שלמרות האינטנסיביות, יש בעיניים חוסר חמימות או אמפתיה אמיתית.
· תחושת אובייקטיפיקציה: המבט מרגיש כמו סריקה של חפץ, לא התבוננות באדם שלם.
· אי נוחות: לרוב מעורר תחושה לא נוחה, מביכה או מאיימת, גם אם לא ניתן להסביר מדוע באופן מידי.
הסברים נוירופסיכולוגיים:
1. שיבוש בקשר עיניים תקין:
· בקשר בריא, קשר עיניים הוא דו-סטרי וכולל סיגנלים לא-מילוליים של הדדיות.
· הנרקיסיסט משתמש בקשר עיניים חד-סטרי, ככלי לכידה ולא לתקשורת הדדית.
2. חוסר בקריאת סיגנלים חברתיים:
· אנשים עם נרקיסיזם לעתים קרובות מתקשים לזהות או להגיב כראוי לסימני אי-נוחות אצל הזולת.
· הם עלולים להתעלם מהבעות פנים או שפת גוף המביעות אי-נוחות.
מדוע נשים מדווחות על כך במיוחד?
1. חשיפה גבוהה יותר: נשים רבות חוות יותר הטרדות והתייחסות מינית לא רצויה, מה שמחדד רגישות לסימנים לא מילוליים מאיימים.
2. חיברות חברתי: נשים מרובות להתמקד ברמזים לא מילוליים ורגשיים באינטראקציות חברתיות.
3. ניצול סטריאוטיפים מגדריים: נרקיסיסטים עלולים להשתמש במבט אינטנסיבי כחלק מפלירטוט אגרסיבי או כמניפולציה מינית.
השפעה על הקורבן:
· גזלייטינג עצמי: הקורבן עשוי להטיל ספק בתחושתו ("אולי אני מגזימה? הוא פשוט מתעניין בי").
· בלבול: השילוב של משיכה (מהתעניינות אינטנסיבית) ואי-נוחות יוצר דיסוננס קוגניטיבי.
· נרמליזציה של גבולות מופרים: המבט עשוי להיות סימן מוקדם לחדירה לגבולות אישיים שתלך ותחמיר.
כיצד להגיב?
· לסמוך על האינסטינקטים: אם מרגיש לא נוח, זה סימן חשוב.
· להציב גבול: להסיט מבט, לשנות תנוחה, או אפילו לשאול באופן לא מתעמת: "האם משהו לא בסדר?".
· להתרחק: אם אפשר, לצמצם קשר עם אדם שמעורר תחושה זו באופן עקבי.
התופעה משקפת את האופן שבו נרקיסיזם פתולוגי מתבטא לא רק במילים ובהתנהגויות, אלא גם באינטראקציות לא-מילוליות בסיסיות כמו קשר עיניים. המבט האינטנסיבי הוא לעתים קרוהסימן הראשון למניפולציה רגשית שעתידה להתפתח.
הבהרה והסתייגות חשובה:
המאמר אינו טוען שכל קשר עיניים אינטנסיבי, מבט ממושך או התנהגות לא־שגרתית מעידים בהכרח על נרקיסיזם או על הפרעת אישיות. אנשים רבים – גברים ונשים – עשויים להפגין מבט חריג בשל ביישנות, חרדה חברתית, קושי בוויסות רגשי, שונות נוירולוגית או נסיבות רגעיות, מבלי שיש בכך כל כוונה מניפולטיבית או פתולוגית.
ההתייחסות במאמר היא לדפוס חוזר, עקבי ומצטבר, המלווה בתחושת אי־נוחות מתמשכת, חוסר הדדיות רגשית, חדירה לגבולות אישיים והתעלמות מסימני מצוקה לא־מילוליים – ולא לאירוע בודד או לפרשנות שטחית של מבט כשלעצמו.
המאמר מבוסס על דיווחים חווייתיים חוזרים, ידע קליני וספרות פסיכולוגית, ואינו מהווה אבחנה רפואית או פסיכיאטרית. מטרתו אינה להדביק תוויות, אלא לעודד מודעות, הקשבה לאינטואיציה וזיהוי מוקדם של דפוסים פוגעניים, בעיקר במצבים שבהם התחושה הגופנית מקדימה את ההבנה המילולית.
ככלל, אבחנה של הפרעת אישיות שמורה לאנשי מקצוע מוסמכים ובהקשר קליני מתאים, ואינה ניתנת לקביעה על סמך סימן בודד, מבט או אינטראקציה אחת.
״עניין מרכזי״
