מלחמת הסחר מתעצמת: האיחוד האירופי שוקל להגיב במכסים של עד 93 מיליארד אירו על ארה״ב
אירופה מתכוננת לסיבוב תגובתי רחב נגד ארצות הברית, כולל מכסים או הגבלות שיכולים להגיע לסך של 93 מיליארד אירו — צעד שלא נראה מזה שנים בין בעלות ברית כלכליות. מדובר בתגובה ישירה לניתוח האיום של הנשיא דונלד טראמפ להטיל מכסים על מוצרים אירופיים, כחלק מהסכסוך הנמשך סביב לחץ על מדינות שלא תומכות בעמדותיו על גרינלנד והרחבת ההשפעה האמריקאית בצפון הארקטי.
המהלך שמאיים לסכל הסכם סחר ולרעוש את נאט״ו
לפי דיווחים של Financial Times, מדינות ב־EU שוקלות להפעיל רשימת מכסים שתגביל רכישת מוצרים אמריקאיים או תגביל גישה לשוק האירופי לצד סנקציות אפשריות נוספות, כל זאת כהיערכות לפגישות קריטיות עם טראמפ במסגרת פורום הכלכלי העולמי בדאבוס.
הצעד הזה נמנה על הצעות תגובה הקיצוניות ביותר שנדונו בעימות הכלכלי הנוכחי, וההערכות הן שהן מיועדות לתת לאירופה “מיקוח” מול האיום האמריקאי.
מה נשיאי אירופה אומרים — תגובות נוקבות
📌 אורסולה פון דר ליין, נשיאת הנציבות האירופית:
אירופאים שוקלים להפעיל גם את ה־“Anti-Coercion Instrument”, מנגנון חדש שנועד להגיב ללחצים כלכליים חיצוניים, כולל הגבלות על חברות אמריקאיות בשוק האירופי.
📌 עמנואל מקרון, נשיא צרפת:
הבהיר כי אירופה אינה תוותר על עקרונותיה הכלכליים והפוליטיים, והצעדים המוצעים הם “אמצעי הגון להגנה על האינטרסים שלנו” מול מה שהוא מכנה איום מחוץ למסגרת המסחר המקובל.
📌 נציגי גרמניה, ממערך התעשייה הגדול באירופה:
כבר תקפו את מהלכי טראמפ כ“בלתי הגיוניים” ו”מסכני שווקים יצואיים חשובים” והדגישו את הצורך בפתרונות אירופיים משותפים.
הקשר למה שקורה — טראמפ והמכסים
המתיחות הזו מגיעה במה שנחשב לוויכוח חריף סביב הצעתו של טראמפ להטיל מכסים על מדינות אירופה אם הן לא יתמכו בעמדות האמריקניות בסוגיית גרינלנד, הטריטוריה הדנית הארקטית שנמצאת במוקד מתח גיאו-פוליטי כלכלי וביטחוני.
לטראמפ יש עמדות ברורות:
הוא מאיים על מכסים של 10% על מוצרים אירופיים החל מה־1 בפברואר, שיעלו ל-25% ביוני אם לא יושג הסכם לגבי גרינלנד.
ההצהרות הללו הובילו לאיחוד רחב יותר בין המדינות האירופיות שנפגעות ישירות ומדגישות אי מוכנות לקבל לחץ מסחרי ככלי דיפלומטי.
ההשלכות האפשריות על היחסים הטרנס-אטלנטיים
הצעד מצד האיחוד האירופי נחשב היום לא רק ניסיון תגובה סחרית, אלא גם קריאה לשימור יחסים טרנס-אטלנטיים מאוזנים מול מה שמכנים בכירים בבריסל “לחצים חד-צדדיים שיכולים לפגוע באמון ובביטחון הכלכלי”.
גורמים דיפלומטיים מזהירים כי אם המכסים האמריקניים ייכנסו לתוקף וימשיכו לעלות, והאיחוד יבחר בתגובה רחבה של 93 מיליארד אירו — המהלך עלול לגרור מעגל סחר נקמני רחב יותר שבו כל צד יעלה תגובה נגדית, מה שיכונה בצד האירופי “ספירלה שלילית” ביחסים הכלכליים.
שורה תחתונה
המהלך הנדון היום בבריסל איננו בגדר שמועות — הוא מבוסס על דיווחים מהשבוע האחרון על הכנות רשמיות לרשימת מכסים נגדיות בהיקף כ-93 מיליארד אירו או על צעדים להגבלת חברות אמריקאיות בשוק האירופי, והתגובות מצד מנהיגים חשובים בגוש מדגישות שהקרב הכלכלי בין הגושים אינו רק על מספרים — אלא על כבוד, יחסי מסחר ושוויון משפטי בשוק העולמי.
ההשפעות הכלכליות הרחבות של צעדי הגומלין
מה שקרה עכשיו בין טראמפ והאירופים זה לא עוד “הצהרת בחירות” — זה:
פתיחת מלחמת סחר מערכתית בין שני גושי־על
והפעם בניגוד למלחמת הסחר של טראמפ מול סין ב-2018, יש כאן זירה תלת־קוטבית:
🇺🇸 ארה״ב
🇪🇺 האיחוד האירופי
🇨🇳 סין
והתחושה בשווקים:
אירופה חלשה — ולכן הפגיעה בה תשתלם לצדדים אחרים.
⸻
🛠️ השלכות על שוקי מוצרים
1.רכב
• ארה״ב מזהה שנים שהרכב האירופי אוכל לה את הכיס (מרצדס, BMW, פולקסווגן).
• מכסים אמריקניים יפגעו בגרמניה בלב, מה שנותן לטראמפ יתרון מיקוח.
2.חלל וטכנולוגיה
• אירופה רצתה נתח גדול יותר בשוק החלל המסחרי.
• ארה״ב מחזיקה ב-SpaceX והיא לא מתכוונת לשתף.
3.ביטחון והתחמשות
• בבריסל יודעים:
“הגענו למלחמת סחר מבלי שיהיו לנו יכולות צבאיות אמיתיות להגן על עצמנו.”
⸻
🪙 מטבעות ושווקים
✔ היורו נחלש השבוע מול הדולר — לא במקרה.
✔ הדולר נהנה מהיותו מטבע מקלט במתחים גיאו־פוליטיים.
✔ היואן יושב בצד ומחכך ידיים — וכאן זה נהיה מעניין:
⸻
🐉 המרוויח הסיני — לא במקרה
בבייג׳ינג כבר מקדמים את הנרטיב:
“אירופה חלשה, ארה״ב תוקפנית — והפתרון נמצא בשוק הסיני.”
סין תנסה:
• לקלוט יצרני רכב אירופיים
• לקלוט תעשיות צ’יפים
• להעמיק את שיתוף הפעולה עם יפן ודרום קוריאה
• לנגוס בשרשרת הערך של נאט״ו
פוטין מצידו כבר נהנה מהתמונה — הוא רואה את האירופים מסתחררים והתלות בגז/אנרגיה לא נעלמה — רק הומרה לגז נוזלי אמריקאי שמגיע ביוקר.
⸻
🇮🇱 ומה ישראל? — כאן מגיע ה-Twist
ישראל נמצאת בנקודה נדירה של רווח
שלושה תחומים עיקריים:
1. רכיבים ושבבים
ארה״ב לא רוצה תלות בסין — ולכן מחפשת חלופות.
ישראל פותרת לה שתי בעיות:
• ידע
• אמינות ויציבות
2. הגנת סייבר
אירופה פגיעה במיוחד — והעימות הכלכלי כבר זולג למרחב הסייבר.
3. אנרגיה
הגז הישראלי הופך ל-asset אסטרטגי ככל שהאירופים מבינים ש:
“אנרגיה היא כלי נשק.”
⸻
🧨 הדבר שאירופה הכי חוששת ממנו
האירופים מבינים שאם מלחמת הסחר הזו תתמסד:
• תעשיות שלמות יעברו מהיבשת
• הצמיחה תיחנק
• וה-Eurozone תיכנס לדיפרשן
ויותר מזה — תשתית הסחר שנבנתה אחרי מלחמת העולם השנייה מתפרקת בהילוך מהיר.
לא בטילים ולא בצוללות — במכסים.
⸻
🧷 סיכום קצר־חד
• טראמפ לא באמת רוצה גרינלנד — הוא רוצה מנוף שליטה.
• אירופה לא באמת רוצה מכסים — היא רוצה כבוד ומערכת כללים.
• סין לא באמת מתערבת — היא פשוט מחכה שיפלו הפירות.
• ופוטין? לוגם תה ומתגלגל מצחוק.
״עניין מרכזי״



