הבן כמו האב: סייף אל-אסלאם אל-קדאפי חוסל בלוב ובישראל עוקבים מקרוב אחר המתרחש במדינה הבעייתית. במצרים הדאגה חמורה אף יותר בעיקר נוכח המעורבות הטורקית בנעשה במדינה הצפון אפריקנית המשוסעת והמפוררת.
מאת רמי יצהר | ״עניין מרכזי״
סייף אל-אסלאם אל-קדאפי, הבן המוביל של שליט לוב לשעבר מועמר אל-קדאפי, נורה למוות והוכרז כהרוג בביתו בזינטאן שבמערב לוב. מדובר בהתנקשות שחוללה זעזוע במדינה ומהווה פרק נוסף במלחמות הפוליטיות והמשפחתיות שהתחוללו במדינה מאז נפילת המשטר ב-2011. הדיווחים על כך מצטברים מכמה מקורות חדשות בינלאומיים מהימנים וגורמים מקומיים, והם מציירים תמונה ברורה: הוא נהרג בידי חמושים שפלשו לבסיסו, שם השביתו מצלמות אבטחה לפני שממשיכים בפעולת הירי.
פרק טראגי במשפחה שהיוותה צלם דרך של לוב
סייף אל-אסלאם היה בן 53 בלבד בעת מותו ב-3 בפברואר 2026.
שם משפחתו, אל-קדאפי, נושא עימו היסטוריה של כוח, שלטון, מאבק, הפיכה ואלימות — ומסתיים בכמעט אותו אופן שבו אביו, מועמר אל-קדאפי, מצא את סוף דרכו לפני יותר מעשור.
מועמר אל-קדאפי – האב
מועמר אל-קדאפי שלט בלוב במשך יותר מארבעה עשורים מאז הפיכה שביצע ב-1969. משטרו התאפיין בדיכוי פנימי אכזרי, צדקה שבמסווה ומדיניות חוץ פרובוקטיבית וצינית. במהלך האביב הערבי ב-2011, כשהתקוממויות עממיות נגד שלטונו התפשטו, הוא הודח בסופו של דבר בידי כוחות מורדים, נתפס וחוסל באירוע שהופץ גם בסרטונים פומביים, בעקבות מצוד ברחבי המדינה.
סייף אל-אסלאם – הבן
סייף גדל כאחד הדמויות המרכזיות במשטר המשפחתי, למד במוסדות מערביים ביניהם London School of Economics, ונחשב בתחילה לפנים “מתונות” יותר של המשטר מול העולם המערבי.
יחד עם זאת, בעת התקוממות 2011 הוא הצטרף למאבק כנגד המורדים, תמך בדיכוי המחאה ונשא נאומים קשים נגד הפורעים, כמי שמזוהה עם המשטר בהנהגת אביו — דבר שהותיר טביעת רגל מורכבת בפוליטיקה של לוב גם לאחר נפילתו.
לאחר נפילת המשטר הוא נעצר ב-2011 בידי milisia מבוססת זינטאן והואשם בפשעי מלחמה וקיבל גזר דין מוות, אך שוחרר ב-2017 במסגרת חנינה כללית, במסגרת שושלת אירועים שהיו חלק מהכאב והכמיהה הבלתי פוסק ללחץ על לוב לייצב את עצמה.
בשנים האחרונות הוא נחשב לדמות מרכזית בשיח הפוליטי במדינה, ובסוף 2021 נרשם כמועמד לנשיאות — ניסיון פוליטי שהוביל לדחיית מערכת הבחירות.
ההתנקשות: פרטים עדכניים
על פי דיווחי משפחה, עיתונות מקומית ומקורות מדיניים:
🔹 ארבעה חמושים נכנסו לביתו הפרטי בזינטאן, כבשו את מצלמות האבטחה לפני שירה בו.
🔹 הוא ניסה להיאבק בהם, אך נפצע קשה ומת מפצעיו.
🔹 התוקפים נמלטו ולא זוהתה זהותם באופן רשמי, אם כי חקירה נפתחה בידי המשרד המשפטי של לוב.
🔹 דוברנו של סייף, וכן עורך דינו ויועצו הפוליטי, אישרו את מותו דרך פרסומים במדיה החברתית.
הדיווחים מציינים כי עדיין אין הודעה רשמית על מניעים או על שמות המעורבים בפעולה, אם כי חלקם קשורים לפרגמנטים חמושים שונות במדינה.
סמליות: סיום פרק משפחתי – ופתיחת פרק חדש בלוב
המוות של סייף אל-אסלאם מסמן את סיומו של פרק ארוך בהתפתחות היסטורית של לוב — פרק שבו שלטונם של אל-קדאפי ויורשיהם שימש מקור מחלוקת, נאבקים, מלחמות ואי יציבות.
- הוא לא זכה לראות את המדינה שתחת שלטון אביו יציבה או מאוחדת — לוב נותרה מפולגת בין ממשלות יריבות, קבוצות חמושות ושחקנים אזוריים ובין-לאומיים.
- ההתנקשות בפומבי מבטאת את היריבות הפנימית הקשה ואת חוסר השליטה של כל גורם בודד בדמשק הפוליטי של המדינה.
- הירי שבו נהרג הוא אירוע שהוא חותם טראגי על תקופה של אי־יציבות שעין העולם לא עוצמת ממנה עין.
ההשלכות האפשריות
ההשלכות המשמעותיות של מותו של סייף אל-אסלאם עלולות לכלול:
📌 עוד חוסר יציבות פוליטי — בלב מדינה שבה אין שלטון מרכזי ברור, הרצח יכול להאיץ קטבים שונים להיאבק על מרחב כוח.
📌 החרפה של אלימות מאורגנת — כאשר עצם היכולת לבצע התקפה שכזו, להסיר מצלמות, לרצוח דמות כזו ולברוח, היא סימן לירידה בסדר ובביטחון.
📌 תחלופת כוח פוטנציאלית — גורמים שמשתדלים להקים מסגרות שלטוניות עלולים לראות בכך הזדמנות או איום, בהתאם לאג’נדה שלהם.
📌 תגובה בינלאומית וחקירות — מאחר שהוא היה דמות עם פרופיל בינלאומי בעברו, אין זה מובן מאליו שהקהילה הבינלאומית לא תתייחס לכך בדרכים שונות.
היסטוריה משפחתית, טראגיה אנושית ופוליטיקה של אלימות
למשפחה האלימה של אל-קדאפי יש טראומה שנמשכת עשורים:
👉 מועמר אל-קדאפי עצמו נורה ומת מיד לאחר שהודח ב-2011, כאשר כוחות מורדים תפסו אותו לאחר חודשים של מרד וזעקת העם נגד שלטונו הארוך.
👉 אחדים מאחיו של סייף נהרגו אף הם במהלך מלחמת האזרחים ב-2011.
👉 ועכשיו גם הוא — שמנסה למצוא מקום במציאות פוליטית חדשה — מצא קץ דמים בדרך שנראית כהמשך טראגי לסיפור משפחתי גשום.
השורה התחתונה
ההתנקשות בסייף אל-אסלאם אל-קדאפי היא לא רק עוד אירוע חדשותי. היא סגירת מעגל סימבולי בסיפור פוליטי של מדינה שנאבקת לייצב את עצמה מאז נפילת המשטר. היא מעידה על חולשה מוסדית, על פיצול כוחות, על מתחי ממלכות ואלימות מתמשכת, ועל כך שאף אדם — גם יורש לשושלת מוכרת — אינו בטוח במרחב הפוליטי הזה.
״עניין מרכזי״ – חדשות וסקופים מאז 1999.
מאת רמי יצהר.
לחיצה על לייק תביא אותך לידיעה הבאה, שכנראה לא תמצא במקום אחר. מומלץ!
