הלך לעולמו דייויד פדרמן: האיש שמאחורי הקלעים שעיצב את הכלכלה והספורט הישראלי במשך חמישה עשורים.
דייויד פדרמן, מבכירי אנשי העסקים בישראל, מבעלי קבוצת הכדורסל מכבי תל אביב ואחת הדמויות המשפיעות והשקטות במשק הישראלי, נפטר הלילה בגיל 81. פדרמן, שנמנע מחשיפה תקשורתית אך החזיק בעמדות כוח מהמשמעותיות בישראל, הותיר אחריו מורשת עסקית, ציבורית וספורטיבית עמוקה, שחותמה ימשיך ללוות את המשק ואת הכדורסל הישראלי עוד שנים רבות.
מותו מסמן את סיומה של תקופה – דור של אנשי עסקים שבנו אימפריות מתוך ישראל הקטנה של שנות ה־60 וה־70, הרבה לפני עידן ההייטק, והובילו תהליכים כלכליים ארוכי טווח בשקט, בהתמדה ובזהירות.
האיש שלא אהב כותרות – אבל שלט בחדר
פדרמן לא היה טייקון ראוותני. הוא כמעט שלא העניק ראיונות, נמנע מהופעות פומביות מיותרות, ולא ניהל את עסקיו דרך הרשתות או העיתונים. ובכל זאת, שמו הופיע דרך קבע בצמתים הקריטיים של הכלכלה הישראלית: תעשייה, אנרגיה, קמעונאות, תעופה, ספורט ונדל״ן.
הגישה הזו – עבודה מאחורי הקלעים, ריחוק מההמולה וחשיבה לטווח ארוך – הייתה סימן ההיכר שלו. מקורביו נהגו לומר שפדרמן האמין שהשפעה אמיתית אינה נמדדת בנראות אלא בעקביות.
שורשים והתחלה עסקית
דייויד פדרמן נולד וגדל בתל אביב של ימי המדינה הצעירה. לאחר שירותו הצבאי פנה ללימודים ולעשייה עסקית, ובשנות ה־70 החל לבסס את מעמדו כאיש עסקים עצמאי. את עיקר הונו וההשפעה שלו בנה באמצעות החזקה וניהול של חברות תעשייה ומסחר, לעיתים בשותפויות מורכבות עם גורמים מובילים במשק.
לאורך השנים היה מעורב בשליטה ובניהול של חברות מזון, אנרגיה ותעשייה כבדה, והיה שותף לעסקאות גדולות שעיצבו מחדש ענפים שלמים. בניגוד לאנשי עסקים שהתמקדו בסקטור אחד, פדרמן פיזר סיכונים ובנה פורטפוליו רחב, תוך הקפדה על ניהול שמרני יחסית.
אימפריה עסקית שקטה
קבוצת פדרמן, שנוהלה ברובה הרחק מאור הזרקורים, החזיקה לאורך השנים באחזקות ריאליות משמעותיות. פדרמן היה ידוע כמי שמעדיף להיות שותף משפיע ולא בהכרח בעל שליטה מוחלט, וכמי שיודע להמתין שנים להבשלת מהלכים.
בתקופות של משברים במשק – מהאינפלציה הדוהרת של שנות ה־80, דרך משברי שוק ההון ועד טלטלות רגולטוריות – נחשב פדרמן לאחד האנשים היציבים והמחושבים. הוא כמעט שלא נגרר להרפתקאות פיננסיות, ונמנע ממינוף אגרסיבי, מה שאפשר לו לשרוד ואף להתחזק כאשר אחרים קרסו.
מכבי תל אביב – הרבה מעבר לספורט
לציבור הרחב היה פדרמן מזוהה יותר מכל עם מכבי תל אביב בכדורסל. הוא היה אחד מבעלי המועדון הבולטים והוותיקים, וחלק מקבוצת הבעלים שהובילה את הקבוצה לעידן של הצלחות מקומיות ואירופיות חסרות תקדים.
אבל בניגוד לדימוי הרומנטי של אוהד עשיר, פדרמן התייחס למכבי כאל פרויקט אסטרטגי ארוך טווח. הוא האמין בניהול מקצועי, ביציבות כלכלית ובשמירה על DNA ארגוני ברור. גם בתקופות של כישלונות מקצועיים, התנגד לזעזועים חפוזים, ודחף לפתרונות מערכתיים ולא לכיבוי שריפות.
אנשי מכבי מספרים כי פדרמן היה זה שהזכיר שוב ושוב כי מועדון ספורט אינו רק קבוצה על הפרקט, אלא ארגון מורכב עם אחריות ציבורית, חינוכית וכלכלית.
השפעה על הספורט הישראלי
מעבר למכבי תל אביב, השפעתו של פדרמן ניכרה על כלל הספורט הישראלי. הוא היה מהדמויות שדחפו למסחור, להתנהלות כלכלית אחראית ולחיבור בין ספורט, עסקים וקהילה. תפיסתו הייתה שספורט מקצועני אינו יכול להתקיים על רגש בלבד – אלא חייב לעמוד על יסודות ניהוליים מוצקים.
בעידן שבו קבוצות רבות קרסו כלכלית, מכבי תל אביב נותרה סמל ליציבות – ולא מעט בזכות הקו שהוביל פדרמן.
משפחה, המשכיות והדור הבא
פדרמן הותיר אחריו רעיה, ילדים ונכדים. בני משפחתו היו מעורבים לאורך השנים בעסקיו, וחלקם מילאו תפקידים בכירים, כולל במכבי תל אביב. הוא האמין בהמשכיות משפחתית אך גם בהפרדה בין רגש לניהול, ודאג לבנות מנגנונים שיאפשרו לעסקיו להמשיך לפעול גם בלעדיו.
מקורביו מספרים כי בשנים האחרונות הקדיש יותר זמן למשפחה, אך המשיך לעקוב מקרוב אחר הנעשה במשק ובמועדון שאהב.
סיכום של חיים בעמדת השפעה
מותו של דייויד פדרמן מסמל פרידה מאחד מאנשי הצללים המשפיעים ביותר שהיו כאן. הוא לא חיפש אהדה ציבורית, לא בנה לעצמו מיתוס תקשורתי, ולא רדף אחרי מחיאות כפיים – אך השפיע עמוקות על הכלכלה, על הספורט ועל התרבות הארגונית בישראל.
בעידן של רעש, פדרמן היה קול של שקט. בעידן של קיצוניות, הוא ייצג איזון. ובעידן של רווח מיידי, הוא האמין בזמן.
מורשתו תמשיך להדהד – גם אם, כדרכו, לא תמיד בכותרת הראשית.
עניין מרכזי
