הגנרלים הישראליים בדימוס המאיישים את האולפנים צועקים כבר שבוע הנה אוטוטו זה מגיע. גם שרים שונים הצטרפו לחגיגת ההפחדה אבל בשטח – כלום ושום דבר. זה מדאיג. אי הוודאות מעצבנת, הצבא האמריקאי זע באי נוחות. כמה זמן עוד אפשר לתעתע בנו ככה. נתניהו מודאג מאוד ובצדק.והאיראנים, שהמציאו את השחמט עושים צחוק מהנשיא ההססן ומ׳שיחים עמדות כשבפועל הם חזרו להרוג אלפים ולדכא באכזריות אופיינית ניצני מרד מחודש. אין ספק שאנו בעיצומה של פארסה חסרת תקדים.
בשטח הצליחו האיראנים למכור עוד לוקש לבית הלבן ולהמשיך את המשא ומתן. ביום חמישי הקרוב יתחדש בז’נבה סבב השיחות בין ארצות הברית לאיראן – אבל עוד לפני שהמשלחות יישבו סביב השולחן, ברור שהקרב האמיתי מתנהל כבר עכשיו: קרב תודעתי.
והמצב, מבחינת הבית הלבן, אינו מזהיר.
בזמן שנשיא ארצות הברית דונלד טראמפ ממשיך לאיים כי “כל האופציות על השולחן” ומזהיר מתוצאות קשות אם לא תושג עסקה, בטהרן מגיבים בהתרסה פומבית. לא רק שאין נסיגה – יש האצה.
השיחות נמשכות – והאיראנים לא מתקפלים
לפי דיווחי רויטרס והתקשורת האמריקנית, סבב השיחות הבא יתקיים ביום חמישי בז’נבה, לאחר פגישות קודמות בעומאן. השליח האמריקני סטיב וויטקוף חזר ואמר כי טראמפ “לא מבין מדוע איראן אינה מצהירה בפשטות שאין לה כוונה לנשק גרעיני”. האיראנים, מצדם, ממשיכים לטעון שהתוכנית אזרחית – אך מסרבים לעצור את ההעשרה לרמות גבוהות.
בפועל, איראן מחזיקה אורניום מועשר לרמה של 60%. זו אינה רמה אזרחית תמימה. זהו מרחק קצר מאוד מיכולת פריצה צבאית. והעובדה שהשיחות נמשכות ללא עצירה של ההעשרה נתפסת בטהרן כהישג.
דיכוי פנימי אכזרי – כדי שלא יתבלבלו
במקביל, בתוך איראן עצמה, המשטר פועל ביד ברזל.
ניסיונות הפגנה אחרונים דוכאו במהירות. מעצרים המוניים. דיווחים על אלימות קשה נגד סטודנטים ופעילי אופוזיציה. המסר ברור: אין חולשה פנימית, ואין “רגע אמריקני” לנצל.
האיראנים משחקים כאן כפול:
מול וושינגטון – עמידה קשוחה.
מול הרחוב האיראני – פחד מוחלט.
אי נוחות גם בצבא האמריקני
בפנטגון קיימת דריכות גבוהה, אך גם זהירות. תנועות צבאיות משמעותיות בוצעו באזור – כולל נוכחות ימית ואווירית מוגברת – אך אין פקודת ביצוע. גורמים ביטחוניים אמריקנים הדגישו בשיחות סגורות כי פעולה צבאית רחבה עלולה להצית שרשרת תגובות: חיזבאללה מצפון, מיליציות בעיראק, החות’ים בתימן, ואיום ישיר על בסיסים אמריקניים במפרץ.
במערכת הביטחון האמריקנית מבינים היטב: תקיפה באיראן אינה מהלך נקודתי. זו עלולה להיות מלחמה אזורית.
העולם לא מתייצב מאחורי טראמפ
סעודיה, קטאר, טורקיה ומצרים משדרות הסתייגות מהסלמה צבאית. אירופה מפצירה בדיפלומטיה. בקונגרס האמריקני נשמעות דרישות שלא לגרור את ארה”ב למלחמה ללא אישור פורמלי.
סקרים בארצות הברית מצביעים על עייפות ציבורית ממלחמות במזרח התיכון. טראמפ יודע שכל צעד דרמטי ייבחן גם בזירה הפנימית.
נתניהו מודאג
בירושלים עוקבים בדאגה. ראש הממשלה בנימין נתניהו הדגיש בשיחות האחרונות כי הסכם שאינו כולל הגבלות על תוכנית הטילים הבליסטיים ועל תמיכת איראן בפרוקסי – אינו עונה על צורכי הביטחון של ישראל. גורמים מדיניים הביעו חוסר שביעות רצון מהתמקדות אמריקנית בגרעין בלבד.
ישראל נערכה לאפשרות של תקיפה – אך ללא גיבוי אמריקני ברור, מהלך כזה עלול להצית חזיתות מרובות.
הלגלוג מטהרן
בטהרן כבר אינם מסתפקים בשפה דיפלומטית. בכירים איראנים מצהירים כי ארצות הברית “אינה מעוניינת באמת בעימות” וכי הלחץ הצבאי הוא “הצגה לצרכים פוליטיים”. כלי תקשורת איראניים מציגים את ההתלבטות האמריקנית כהוכחה לכך שההרתעה נשחקה.
המשטר האיראני מזהה היטב את נקודת החולשה:
טראמפ מאיים – אך אינו פועל.
הוא מזיז כוחות – אך ממשיך לשוחח.
והשיחות עצמן, מבחינת טהרן, הן הוכחה לכך שהלחץ לא שבר אותה.
רגע האמת מתקרב
הסבב בז’נבה ביום חמישי עשוי להיות מבחן. אם לא תושג פריצת דרך ברורה – טראמפ יידרש להכריע:
האם להחריף סנקציות ולהסתפק בכך,
האם להסלים צבאית,
או האם להסתפק בהסכם מוגבל שייראה כהישג – אך ישאיר את איראן קרובה מדי לקו האדום.
כרגע, המצב ברור:
ההיסוס המתמשך פוגע בהרתעה האמריקנית.
טהרן מנצלת את הזמן כדי להתקדם, להתבסס ולהפגין שליטה.
והאזור כולו ממתין להחלטה אחת – שתשנה את מאזן הכוחות.
״עניין מרכזי״ חדשות וסקופים מאז 1999. לחיצה על לייק תביא אותך לידיעה הבאה, שכנראה לא תמצא במקום אחר. מומלץ!
