דילוג לתוכן
מבזקים

האולטימטום של טראמפ לאיראני: כניעה מוחלטת והעברת השלטון למי שיאושר על ידי או שנמשיך את המלחמה בלי הגבלה

005DF085-0394-4CC7-B4DC-23658452C36E

 

אם ביממה האחרונה לא היתה ברורה הצהרת הפנטגון כי בהוראת הנשיא הצבא מתכונן למלחמה שעלולה להמשך "עד לחודש ספטמבר", מצייץ היום הנשיא עצמו הצהרה חד משמעית שיהיה לו קשה לסגת ממנה ובה הוא מציב אוליטימטום חמור שמדאיג את העולם כולו – בעיקר את אנשי הכלכלה, הכספים והמסחר.

טראמפ מאיים במלחמה שלא תסתיים עד ששלטון האייתולות ייכנע.

בהצהרה חריגה בעוצמתה שיגר נשיא דונלד טראמפ, מסר חד וברור כלפי איראן: לא תהיה כל עסקה עם המשטר בטהראן – מלבד כניעה ללא תנאי.

בדבריו הבהיר טראמפ כי מבחינתו העימות עם איראן אינו נוגע רק לשאלת תוכנית הגרעין או להסרת העיצומים הכלכליים. לדבריו מדובר בעימות עמוק הרבה יותר – מאבק עם עצם אופיו של המשטר הדתי השולט במדינה מאז המהפכה האסלאמית.

טראמפ הדגיש כי רק לאחר שהמשטר הנוכחי ייכנע ותקום באיראן הנהגה חדשה, מקובלת על הקהילה הבין־לאומית, תוכל ארצות הברית יחד עם בעלות בריתה לפעול לשיקום כלכלתה של איראן ולהחזיר אותה למסלול של שגשוג.
לדבריו, לעם האיראני יש פוטנציאל עצום, ואם המשטר הנוכחי יוחלף, איראן תוכל להפוך למדינה משגשגת וחזקה הרבה יותר.
אולם לצד ההבטחה לעתיד כלכלי מזהיר, טראמפ שיגר גם אזהרה חריפה: אם תפרוץ מלחמה עם איראן, היא עלולה להיות מלחמה ארוכה מאוד.

סוף לעידן ההסכמים

במשך שנים ניסו מדינות המערב להתמודד עם תוכנית הגרעין האיראנית באמצעות משא ומתן והסכמים בין־לאומיים. אחד האירועים המרכזיים היה הסכם הגרעין שנחתם בשנת 2015 בתקופת כהונתו של נשיא ארצות הברית לשעבר ברק אובמה.
ההסכם נועד להגביל את פעילותה הגרעינית של איראן בתמורה להסרת עיצומים כלכליים כבדים שהוטלו עליה.

אולם טראמפ התנגד להסכם מהרגע הראשון. כאשר נכנס לבית הלבן החליט לפרוש ממנו ולהחזיר את העיצומים הכלכליים על איראן.
כעת הוא מציג קו תקיף בהרבה: מבחינתו אין עוד מקום להסכמים חלקיים או לפשרות מדיניות. כל הסדר עתידי חייב להתבסס על תנאי אחד בלבד – כניעה מלאה של המשטר האיראני.

השיעים אינם נכנעים

נקודה מרכזית בדבריו של טראמפ נוגעת להבנת אופייה של איראן ושל העולם השיעי. לדבריו, מי שמבקש להבין את המציאות באזור חייב להבין כי השיעים – ובעיקר ההנהגה האיראנית – אינם נכנעים בקלות.

הוא הזכיר כי ההיסטוריה האיראנית מלאה בדוגמאות של עמידה ממושכת מול אויבים חזקים בהרבה.

הדוגמה הבולטת ביותר היא המלחמה הארוכה בין איראן לעיראק בשנות השמונים. במשך שמונה שנים נמשכה המלחמה, למרות אבדות עצומות ומאות אלפי הרוגים. למרות המחיר הכבד המשטר האיראני המשיך להילחם ולא נכנע. המלחמה הזו הפכה לסמל של עמידה עיקשת ושל נכונות לשלם מחיר כבד כדי שלא להיכנע ללחצים חיצוניים.

לכן, כאשר טראמפ מדבר על כניעה ללא תנאי, הוא גם מודה בעקיפין כי אם תפרוץ מלחמה – היא עלולה להיות מלחמה ממושכת ומתישה במיוחד.

ההיערכות בארצות הברית

במקביל להצהרות הפוליטיות מתקיימות גם הערכות ביטחוניות בוושינגטון.
במערכת הביטחון האמריקאית נערכים לבחינת תרחישים שונים של הסלמה אזורית, ויש גורמים הסבורים כי החודשים הקרובים עלולים להיות רגישים במיוחד.
על פי הערכות שונות, הסתיו הקרוב ובעיקר חודש ספטמבר עלולים להיות נקודת מבחן מסוכנת.
כמה גורמים מתחברים יחד בתקופה זו:

התקדמות בתוכנית הגרעין האיראנית

מתיחות ביטחונית מתמשכת במזרח התיכון
לחצים פוליטיים בתוך ארצות הברית
גורמים ביטחוניים חוששים כי שילוב של גורמים אלה עלול ליצור נקודת רתיחה מסוכנת באזור.
רשת הארגונים הנתמכים בידי איראן

אחת הסיבות לכך שעימות עם איראן עלול להפוך למלחמה רחבה היא רשת הארגונים החמושים הנתמכים על ידי טהראן ברחבי המזרח התיכון.

בין הארגונים הבולטים ניתן למנות את:
חזבאללה בלבנון
חמאס ברצועת עזה
מיליציות שיעיות בעיראק ובסוריה
במקרה של מלחמה ישירה בין ארצות הברית לאיראן, ארגונים אלה עלולים להיכנס לעימות במהירות ולהרחיב אותו לזירות רבות בו־זמנית.

ישראל בלב הסערה
עבור ישראל, הסוגיה האיראנית היא אחד האיומים הביטחוניים המרכזיים ביותר.
במשך שנים מזהיר ראש הממשלה בנימין נתניהו מפני האפשרות שאיראן תשיג נשק גרעיני. לדבריו, מצב כזה עלול לשנות את מאזן הכוחות במזרח התיכון כולו.
בתרחיש של מלחמה אזורית, ישראל עלולה למצוא את עצמה מתמודדת עם כמה חזיתות בו־זמנית:
ירי רקטות מלבנון
הסלמה בדרום
פעילות של מיליציות פרו־איראניות בצפון
מתקפות במרחב הממוחשב
תרחיש כזה עלול להוביל לעימות רחב בהרבה מכל מה שהאזור חווה בשנים האחרונות.

ההשלכות הפוליטיות בישראל
המתיחות הביטחונית מתרחשת גם על רקע מציאות פוליטית מורכבת בישראל.

ראש הממשלה בנימין נתניהו מצוי כבר שנים בלב מאבקים פוליטיים ומשפטיים. פרשנים פוליטיים מציינים כי מצבי חירום ביטחוניים משפיעים לעיתים על האווירה הציבורית ועל המערכת הפוליטית.
בעתות מלחמה או איום ביטחוני חמור, הדיון הציבורי נוטה להתמקד בביטחון הלאומי ולעיתים נוצרת נטייה להתלכד סביב הנהגה קיימת.
עם זאת, ההיסטוריה מלמדת כי מלחמות אינן מבטיחות יציבות פוליטית – ולעיתים הן אף גורמות לזעזועים פוליטיים עמוקים.

ההשפעה על הכלכלה העולמית
מלחמה בין ארצות הברית לאיראן לא תהיה רק משבר אזורי. היא עלולה להשפיע על הכלכלה העולמית כולה.

איראן ממוקמת בלב אחד מאזורי האנרגיה החשובים בעולם. עימות צבאי באזור עלול לגרום לעלייה חדה במחירי הנפט, לזעזועים בשוקי הכספים ולפגיעה במסחר הבין־לאומי.

נקודה רגישה במיוחד היא המצר הימי הורמוז, שדרכו עוברת חלק גדול מאספקת הנפט העולמית. כל ניסיון איראני לפגוע בתנועת האניות שם עלול לגרום לטלטלה כלכלית ברחבי העולם.

בין איום למציאות

דבריו של טראמפ מציירים אפשרות דרמטית: עימות ישיר בין מעצמה עולמית לבין אחת המדינות המשפיעות ביותר במזרח התיכון.
תומכיו טוענים כי רק לחץ מקסימלי יכול לעצור את איראן ולמנוע ממנה להפוך למעצמה גרעינית.
מבקריו מזהירים כי דרישה לכניעה מוחלטת עלולה דווקא להוביל להסלמה מסוכנת.

כך או כך, דבר אחד ברור: אם תפרוץ מלחמה בין ארצות הברית לאיראן – היא לא תהיה קצרה. מדובר עלול להיות במאבק ממושך בעל השלכות עמוקות על המזרח התיכון, על הכלכלה העולמית ועל ביטחונה של ישראל.

והשאלה הגדולה שנותרת פתוחה היא האם העולם עומד בפתחו של עימות גדול – או שמא עדיין יימצא נתיב מדיני שימנע את ההתנגשות.

רמי יצהר Rami Yitzhar

עניין מרכזי

חדשות וסקופים מאז 1999.

שתפו את המאמר

הורידו עכשיו את האפליקציה שלנו בחינם!

ותהנו ממגוון תכנים בזמן אמת לנייד שלכם