טראמפ אמנם אומר שאינו ממהר לשום מקום כשמדובר בהסכם עם האיראנים אלא שבפועל פועלים האמריקנים מול נשיאי סין ורוסיה בניסיון להביא לסיום המלחמה ולחידוש השייט המסחרי בים, בעיקר במיצרי הורמוז.
בקהיר פורסם שהנשיא א סיסי נרתם לסייע זאת בעקבות המתיחות בין מדינות המפרץ לשליטי טהראן.
בשטח, האיראנים ממשיכים בשיגורים תכופים לישראל ולשכנות הערביות.
גם בזירה הלבנונית מושקע מאמץ בינלאומי רציני בניסיון להרגיע את הרוחות ולמנוע פלישה קרקעית רחבת היקף של צה"ל.
מאחורי ההצהרות התקיפות והעמדה הפומבית של נשיא ארצות הברית Donald Trump כי “אין לחץ להגיע להסכם עם איראן”, הולכת ומצטיירת בימים האחרונים תמונה שונה לגמרי: מהלך דיפלומטי מורכב, רב־שכבתי, המתנהל בשקט מתחת לרדאר הציבורי.
המטרה האמיתית של הבית הלבן אינה הסלמה – אלא דווקא סיום מהיר של המלחמה והחזרת היציבות לאזור.
אלא שבדרך לשם, טראמפ משחק משחק כפול: כלפי חוץ הוא מקרין סבלנות ואף אדישות; מאחורי הקלעים הוא מפעיל לחץ כבד על כל השחקנים המעורבים.
והסיבה המרכזית למהלך הזה, לפי גורמים המעורים במגעים: ראש ממשלת ישראל Benjamin Netanyahu.
המסר הסמוי של טראמפ פשוט:
אם נתניהו יחשוב שהאמריקנים ממהרים להסכם – הוא עלול להרחיב את הלחימה כדי להשיג הישגים נוספים לפני הפסקת אש. לכן הנשיא האמריקני בוחר להציג מצג שלפיו הזמן דווקא משחק לטובתו.
בפועל, לפי מקורות מדיניים, וושינגטון פועלת במלוא הכוח כדי להגיע להסדרה בתוך זמן קצר.
המהלכים הסודיים: ציר וושינגטון–מוסקבה–בייג׳ינג
השלב הראשון במאמץ האמריקני מתנהל הרחק מהכותרות.
בימים האחרונים התקיימו מגעים בין ארצות הברית לבין שתי המעצמות שמחזיקות כיום במפתחות להשפעה על איראן:
Russia
China
לכל אחת מהן יש מנוף לחץ אחר על טהראן.
סין היא הלקוחה הגדולה ביותר של הנפט האיראני, ולכן מחזיקה השפעה כלכלית עצומה.
רוסיה מצידה היא שותפה צבאית ואסטרטגית של איראן במגוון תחומים – מטכנולוגיה צבאית ועד שיתוף פעולה ימי.
המטרה של וושינגטון בשיחות הללו היא להגיע להבנה שקטה:
לחץ מתואם על איראן לצמצם את ההסלמה, בתמורה להסרת חלק מהלחצים הכלכליים והצבאיים עליה.
במילים אחרות: עסקה אזורית רחבה הרבה יותר מהמלחמה עצמה.
מצרי הורמוז: צוואר הבקבוק של העולם
בלב המשבר עומד מעבר ימי אחד – צר, קצר, אבל קריטי: Strait of Hormuz.
דרך המצר הזה עובר בדרך כלל כמעט חמישית מאספקת הנפט העולמית.
כאשר איראן החלה לאיים על השיט במפרץ – העולם כולו נכנס לכוננות.
ההשלכות היו מיידיות:
חברות ספנות רבות הפסיקו להפליג באזור
פרמיות הביטוח הימי זינקו
מחירי הנפט החלו לעלות
שווקים פיננסיים נכנסו ללחץ
עבור טראמפ, מדובר לא רק במשבר ביטחוני אלא גם בפצצה כלכלית.
שנת בחירות או לא – זינוק במחירי האנרגיה עלול לערער את הכלכלה העולמית ולהכות גם בציבור האמריקני.
לכן מאחורי הקלעים פועל הבית הלבן לפתוח מחדש את נתיב הסחר הזה במהירות האפשרית.
התיווך המצרי: סיסי נכנס לתמונה
במקביל למגעים בין המעצמות, נכנס לזירה גם גורם אזורי חשוב: נשיא מצרים Abdel Fattah el‑Sisi.
למצרים אינטרס ברור ביציבות האזורית.
כל פגיעה במסחר הימי במפרץ עלולה להשפיע גם על התנועה ב־Suez Canal, אחד ממקורות ההכנסה המרכזיים של קהיר.
לכן סיסי החל בימים האחרונים להפעיל ערוצים דיפלומטיים עם:
מדינות המפרץ
גורמים אמריקניים
מתווכים אזוריים המקושרים לאיראן
המטרה היא ליצור גשר שקט שיאפשר הורדת מתיחות הדרגתית.
בזמן שמדברים – הטילים ממשיכים לעוף
אבל בעוד הדיפלומטיה פועלת מתחת לפני השטח, המציאות בשטח רחוקה מלהירגע.
איראן ממשיכה לשגר טילים ורחפנים לעבר יעדים שונים באזור:
ישראל
מדינות המפרץ
מתקני אנרגיה ותשתיות
המערכות ההגנתיות של מדינות רבות במזרח התיכון נכנסו לפעולה כמעט מדי יום.
התקיפות הללו משרתות מטרה אסטרטגית ברורה מבחינת טהראן:
לשמור על לחץ צבאי בזמן שמתנהלים מגעים מדיניים.
כלומר – לא לאפשר לשיחות להפוך לכפייה חד־צדדית מצד ארצות הברית.
החזית המסוכנת ביותר: לבנון
הזירה שעלולה להדליק את האזור כולו היא הצפון.
העימות בין ישראל לבין Hezbollah הולך ומחריף.
מאות רקטות נורו לעבר ישראל, ותקיפות חיל האוויר הישראלי בלבנון התגברו משמעותית.
הקהילה הבינלאומית חוששת כעת מהתרחיש הבא:
פלישה קרקעית רחבת היקף של צה״ל ללבנון.
תרחיש כזה עלול לגרור את איראן עמוק יותר למלחמה – ולהפוך את העימות לעימות אזורי מלא.
לכן מופעלים לחצים כבדים גם על ירושלים וגם על ביירות לבלום את ההידרדרות.
למה טראמפ באמת ממהר
למרות ההצהרות הפומביות, גורמים אמריקנים אומרים כי הנשיא רוצה לסיים את המלחמה מהר ככל האפשר.
יש לכך כמה סיבות מרכזיות:
1. הכלכלה העולמית
המשך הפגיעה בשיט במפרץ עלול ליצור משבר אנרגיה.
2. חשש ממלחמה אזורית
התלקחות בלבנון או במפרץ עלולה לגרור מדינות נוספות.
3. סדר עולמי חדש
טראמפ מבקש להציג הישג דיפלומטי שיבסס את מעמד ארה״ב כמובילת המערכת הבינלאומית.
אבל כדי להשיג את כל זה – הוא צריך לשמור על עמימות מכוונת.
משחק השחמט הגדול
במבט רחב יותר, המשבר הנוכחי הוא לא רק מלחמה אזורית.
זהו מאבק על השליטה במערכת הגיאופוליטית של המאה ה-21.
שלושה כוחות מרכזיים מנסים לעצב את הסדר החדש:
המחנה האמריקני
מבקש לשמור על חופש השיט ועל ההגמוניה הביטחונית.
הציר האיראני
מנסה להשתמש בלחץ צבאי ובשליטה גאוגרפית כדי להשיג השפעה אזורית.
הציר הרוסי-סיני
שואף לצמצם את השליטה האמריקנית במערכת העולמית.
ובתוך המשחק הזה, טראמפ מנסה לעשות את מה שהוא עושה לעיתים קרובות:
ליצור מציאות חדשה דרך משא ומתן תחת לחץ.
שלושת התרחישים האפשריים
בשלב הזה מסתמנים שלושה מסלולים עיקריים:
הסדרה מהירה
הפסקת אש אזורית והחזרת השיט במפרץ.
מאזן הרתעה ממושך
המשך התקיפות לצד מגעים מדיניים.
מלחמה אזורית רחבה
כניסה של לבנון, מדינות המפרץ ואולי גם כוחות בינלאומיים.
מה הציבור לא רואה
הפער בין ההצהרות הפומביות לבין מה שמתרחש מאחורי הקלעים הוא עצום.
בעוד המצלמות מתמקדות בטילים ובתקיפות, מתנהלים:
מגעים דיפלומטיים
מסרים חשאיים
לחצים כלכליים
תיאומים בין מעצמות
בדיוק שם – מאחורי הדלתות הסגורות – נקבעים בדרך כלל הרגעים שמעצבים את ההיסטוריה.
השורה התחתונה
המשחק הכפול של טראמפ אינו מקרי.
הוא מנסה להחזיק בו־זמנית שני מסרים:
לציבור – אין לחץ, נמשיך עד שננצח.
למאחורי הקלעים – בואו נסיים את זה מהר לפני שהאזור כולו מתפוצץ.
אם המהלך הזה יצליח, המלחמה עשויה להסתיים מהר יותר ממה שנראה כרגע.
אם הוא ייכשל – המזרח התיכון עלול לעמוד בפני אחת ההתלקחויות הגדולות ביותר בעשורים האחרונים.
ובינתיים, כמו תמיד באזור הזה,
מה שקובע את הכותרות של מחר – מתרחש דווקא היום הרחק מהעין הציבורית.
כל העדכונים מתחת לפני השטח ומשמעותם מסוקרים בעניין מרכזי" – חדשות וסקופים מאז 1999.
לחיצה על הלינק וגם אתה תדע היום על מה כולם ידברו מחר.
