דונלד טראמפ נאלץ הלילה להשמיע קולות של תבוסה. הוא הודיע לראשונה כי האיראנים מנצחים. לא תהיה לו ברירה אלא לסיים את סבב הלחימה הזה כשמיצרי הורמוז בשליטה איראנית מוחלטת, כשהמשטר לא רק שלא נפל אלא אף התחזק בכיוון הקיצוני כשמשמרות המהפיכה הגבירו את כוחם וכשכל האיומים הטראמפיסטיים על כיבוש קרקעי, השמדת תשתיות, השתלטות על הנפט האיראני, החלת השלטון וניטרול העשייה הגרעינית – כל אלה בדרך לפח האשפה המביש בהיסטוריה האמריקנית.
בסופו של דבר בנימין נתניהו יוצא האיש הרע וטראמפ יוצא הטיפש שנגרר אחריו. אמריקה תשרוד את הטמטום הנשיאותי אבל המחיר שישראל תשלם הוא בלתי נתפש כרגע ומפחיד לחשוב עליו.
וזה המצב האמיתי: המציאות אינה מתיישרת לפי ציוצים, נאומים או אולטימטומים. היא מתעקשת, מתנגשת – ובסוף גם מכריעה. ובמערכה הזו, אחרי ימים של הצהרות כוחניות ואיומים על פתיחה בכוח של מצרי הורמוז, נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ נאלץ לבצע את מה שנראה עד לפני רגע בלתי אפשרי: נסיגה בפועל – בלי לומר את המילה נסיגה.
זה לא נאמר כך רשמית. להפך. טראמפ עטף את הדברים בניסוחים של “הישגים”, “העברת מסר” ו”הוכחת עוצמה”. אבל מאחורי המילים נחשפת אמת חדה, כמעט אכזרית:
היעד המרכזי לא הושג.
הכפייה לא עבדה.
והמציאות ניצחה את הרטוריקה.
דברי טראמפ – ומה שהם באמת אומרים
בנאומו האחרון ניסה טראמפ לשמור על דימוי של שליטה. הוא הדגיש כי ארצות הברית אינה זקוקה למלחמות אינסופיות, כי המסר הועבר וכי איראן יודעת היטב מה המחיר.
אבל כשמקלפים את שכבת הדימוי, מתקבלת תמונה אחרת לגמרי:
אין פתיחה מלאה של המיצרים.
אין התחייבות איראנית לשינוי התנהגות.
אין הסכם גרעין חדש.
אין פירוק יכולות.
ואין אפילו סימן להיחלשות המשטר.
כלומר: לא רק שהיעדים לא הושגו – הם כלל לא התקרבו להתממש.
זהו רגע נדיר שבו מעצמה עולמית מגלה בפועל את מגבלות הכוח שלה.
מה קרה בשטח – ולמה זה נגמר כך
מאחורי הקלעים, התמונה ברורה בהרבה:
התקיפות האמריקניות והישראליות גרמו נזק – אך לא שברו את משמרות המהפכה.
מערך הטילים והכטב”מים האיראני המשיך לפעול.
הפגיעות בכלי שיט נמשכו.
והשליטה בפועל במרחב הימי לא חזרה לידי המערב.
יותר מכך: לא נרשמה קריסה פנימית בטהרן. להפך.
הניצחון האיראני – הרבה מעבר להישרדות
הסיפור האמיתי של המערכה הזו אינו בוושינגטון – אלא בטהרן.
איראן לא רק שרדה. היא עברה טרנספורמציה:
המשטר לא נשבר – אלא התלכד סביב קו לוחמני יותר.
לא הושג הסדר גרעין – והתוכנית ממשיכה ללא מגבלות חדשות.
לא התרחש שינוי שלטוני – אלא להפך: יורשי המחוסלים קיצוניים, נחושים ופחות מהוססים.
ההרתעה האיראנית לא נפגעה – אלא התחזקה.
זו כבר לא אותה איראן שהייתה בתחילת העימות.
זו איראן עקשנית יותר.
אגרסיבית יותר.
ומוכנה יותר לקחת סיכונים.
מדינות המפרץ – בין אשליה להתפכחות
במדינות המפרץ ציפו למהלך אחר לגמרי.
ההערכה הייתה פשוטה:
ארצות הברית תכה, איראן תישבר, והאיום יוסר.
אבל בפועל קרה ההפך:
איראן לא נחלשה – אלא התעצמה.
האיום לא נעלם – אלא הפך מוחשי יותר.
והאמון בהגנה האמריקנית נסדק.
כעת, אותן מדינות נאלצות לחשב מסלול מחדש – ואולי אפילו לפתוח ערוצים שקטים מול טהרן.
נתניהו – ההימור והמחיר
גם בירושלים קשה להתעלם מהתוצאה.
ראש הממשלה בנימין נתניהו היה בין הדוחפים המרכזיים להסלמה. הוא האמין – או לפחות קיווה – שהלחץ יוביל להכרעה.
במידה רבה, טראמפ אכן הלך בעקבותיו.
אבל כעת, כשהאמריקנים מאותתים על סיום המערכה ללא הכרעה, ישראל מוצאת את עצמה בעמדה בעייתית:
מול איראן חזקה ונחושה יותר.
ללא הישג אסטרטגי ברור.
ועם סיכון להסלמה מתמשכת בזירות נוספות.
המשמעות קשה:
מי שדחף למהלך – עלול להישאר להתמודד עם תוצאותיו.
אירופה – מרד גלוי
ובמקביל מתרחש שינוי עמוק בזירה הבינלאומית.
מנהיגי אירופה כבר לא מסתפקים בלחישות דיפלומטיות.
הם יוצאים בגלוי נגד טראמפ:
הצהרות חריפות על טעות אסטרטגית חמורה.
קריאות להפסקה מיידית של הלחימה.
והדגשה כי הדרך היחידה היא פתרון מדיני.
מאחורי הקלעים, הביקורת חריפה עוד יותר:
טראמפ נתפס כהפכפך, לא יציב ולעיתים חסר אחריות.
זה כבר לא רק ויכוח – זה סדק עמוק בהנהגה המערבית.
השורה התחתונה – מי באמת ניצח
המלחמה הזו לא הסתיימה בהכרזה חגיגית.
לא בניצחון מוחלט.
ולא בתמונות של כניעה.
אבל היא כן הוכרעה – בדרכה.
ארצות הברית הראתה שיש לה כוח – אבל גם גבולות.
איראן הראתה שהיא יכולה לעמוד בלחץ – ואפילו לצאת מחוזקת.
מדינות המפרץ איבדו ביטחון.
אירופה התרחקה.
וישראל נשארה בחזית – עם פחות גיבוי ויותר סיכונים.
והמסר הגדול:
כוח יכול להרוס, להפציץ, לאיים.
אבל הוא לא תמיד יכול לכפות.
והפעם – מי שניסה לכפות, גילה את הגבול.
איראן לא רק שלא נכנעה.
היא הפכה לשחקן מסוכן יותר.
והמערכה הבאה כבר נכתבת – בתנאים גרועים יותר למערב.
״עניין מרכזי״ חדשות וסקופים מאז 1999. לחיצה על לייק תביא אותך לידיעה הבאה, שכנראה לא תמצא במקום אחר. מומלץ!
