בלעדי לקוראי עניין מרכזי״:ֿ
מו״מ חשאי קריטי מתנהל מאחורי הקלעים להשגת הסכם ביניים. נשיא סין ופוטין התערבו לבקשת טראמפ והסיכוי לגמרי סביר – כך לפי מקורות בירושלים.
וושינגטון, טהראן, בייג׳ינג וירושלים פועלות בשעות האחרונות בתוך כאוס דיפלומטי־צבאי חסר תקדים: מצד אחד טראמפ מכחיש בפומבי כי ארצות הברית ואיראן קרובות להסכם זמני, מצד שני יותר ויותר סימנים מעידים שמאחורי הקלעים מתנהל מו״מ אינטנסיבי שנועד למנוע הידרדרות מחודשת למלחמה כוללת במפרץ.
על פי מקורות ישראליים טראמפ מתחנן על נפשו ופנה לנשיאי סין ורוסיה בבקשה לסייע וללחוץ על האיראנים להגיע מיידית להסכם הפסקת אש לא מוגבל בזמן כדי לסיים את המלחמה.
הנשיא האמריקני חושש לדבר והבטיח שקט ולכן כשנשאל ביום רביעי לפנות ערב על הדיווח בניו יורק טיימס שלפיו וושינגטון וטהראן מתקרבות להפסקת אש זמנית שתאפשר פתיחת משא ומתן ממושך להסכם רחב יותר. תגובתו היתה קצרה, קרירה ומחושבת:
״לא חושב שזה נכון״.
אבל בוושינגטון עצמה מבינים שהמציאות מורכבת בהרבה מההכחשה הנשיאותית.
גורמים אמריקניים, אירופיים ואסיאתיים מדווחים על תנועת שליחים קדחתנית בין איסלאמבאד, עומאן, דוחא ובייג׳ינג. הסינים מפעילים לחץ אדיר כדי למנוע חסימה ממושכת של מצרי הורמוז, שעדיין מטלטלת את שוק האנרגיה העולמי ומאיימת להכניס את הכלכלה הגלובלית לסחרור מחירים חדש.
לפי הדיווחים האחרונים, ארצות הברית אף האטה חלקית את מבצע הליווי הימי האמריקני באזור המפרץ כדי לאפשר חלון דיפלומטי מוגבל. עם זאת, הסגר האמריקני על הייצוא הימי האיראני לא בוטל, והצי האמריקני ממשיך בפריסה מסיבית באזור.
במקביל, איראן ממשיכה לשדר מסר כפול: מצד אחד איומים חריפים על ארצות הברית ומדינות המפרץ, מצד שני פתיחות זהירה להסדר זמני שיאפשר למשטר לנשום כלכלית ולמנוע קריסה פנימית.
בישראל עוקבים בדריכות עצומה אחרי ההתפתחויות — ולא רק בגלל הסוגיה האיראנית עצמה.
בירושלים מזהים שינוי דרמטי במבנה קבלת ההחלטות בבית הלבן.
אם בתחילת העימות טראמפ נחשב למי שפועל כמעט בתיאום מלא עם נתניהו, כעת מגיעים מוושינגטון מסרים אחרים לגמרי: הנשיא האמריקני מחליט לבד, מוקף במעגל מצומצם ביותר של יועצים, ופחות מושפע מלחצים ישראליים.
התחושה במערכת הפוליטית והביטחונית בישראל היא שהבית הלבן עבר משלב “שותפות מלאה” לשלב “הקשבה ישראלית מוגבלת”. במילים אחרות: ישראל עדיין בעלת ברית מרכזית — אבל לא זו שקובעת את קצב האירועים.
גורמים בישראל חוששים במיוחד מאפשרות שטראמפ יבחר בהסכם ביניים שיאפשר לאיראן הישגים מעשיים בלי פירוק אמיתי של יכולותיה האסטרטגיות.
בממשלה ובמערכת הביטחון קיימת דאגה עמוקה מכך שהאמריקנים עלולים להסתפק ב״שקט זמני״ במפרץ, פתיחת הורמוז והפחתת מחירי הנפט — גם אם המשמעות היא השארת חלק מהיכולות האיראניות על כנן.
וזה בדיוק לב הוויכוח כעת בין ירושלים לוושינגטון.
בזמן שטראמפ ממוקד בהשלכות הכלכליות והפוליטיות של מלחמה מתמשכת — כולל זינוק במחירי האנרגיה, לחץ ציבורי פנימי ועצבנות בשווקים — בישראל חוששים ממצב שבו איראן תרוויח זמן, תתאושש ותשוב חזקה ומסוכנת יותר.
בינתיים, מחירי הנפט ממשיכים להיות תנודתיים במיוחד. כל שמועה על הסכם גורמת לירידות חדות, וכל איום איראני חדש מקפיץ מחדש את החשש בשווקים.
גם באירופה גובר הלחץ לסיום המשבר. מדינות האיחוד האירופי, שכבר נפגעו מהזעזועים בשרשראות האספקה ומהחשש למחסור באנרגיה, מפעילות לחץ כבד על וושינגטון להימנע מהרחבת המלחמה.
בתוך כל זה, סין ורוסיה פועלות מאחורי הקלעים כדי למצב את עצמן כמתווכות “אחראיות”, תוך ניסיון ברור לשחוק את ההשפעה האמריקנית באזור ולהציג את טראמפ כמי שנאלץ לסגת מעמדותיו המקוריות.
והשאלה הגדולה כעת היא אחת בלבד:
האם טראמפ באמת מתכוון להסכם — או שהוא רק מנסה לקנות זמן לפני סבב התקיפות הבא?
כרגע אפילו בבית הלבן לא כולם יודעים את התשובה.
״עניין מרכזי״ חדשות וסקופים מאז 1999. לחיצה על לייק תביא אותך לידיעה הבאה, שכנראה לא תמצא במקום אחר. מומלץ! טראמפ בולם את ההתלהבות: “לא חושב שזה נכון” — אבל מאחורי הקלעים ארה״ב ואיראן כבר עמוק בתוך משחק מסוכן של הפסקת אש, הורמוז ומאבק שליטה מול נתניהו
וושינגטון, טהראן, בייג׳ינג וירושלים פועלות בשעות האחרונות בתוך כאוס דיפלומטי־צבאי חסר תקדים: מצד אחד טראמפ מכחיש בפומבי כי ארצות הברית ואיראן קרובות להסכם זמני, מצד שני יותר ויותר סימנים מעידים שמאחורי הקלעים מתנהל מו״מ אינטנסיבי שנועד למנוע הידרדרות מחודשת למלחמה כוללת במפרץ.
הנשיא האמריקני נשאל ביום רביעי לפנות ערב על הדיווח בניו יורק טיימס שלפיו וושינגטון וטהראן מתקרבות להפסקת אש זמנית שתאפשר פתיחת משא ומתן ממושך להסכם רחב יותר. תגובתו היתה קצרה, קרירה ומחושבת:
״לא חושב שזה נכון״.
אבל בוושינגטון עצמה מבינים שהמציאות מורכבת בהרבה מההכחשה הנשיאותית.
גורמים אמריקניים, אירופיים ואסיאתיים מדווחים על תנועת שליחים קדחתנית בין איסלאמבאד, עומאן, דוחא ובייג׳ינג. הסינים מפעילים לחץ אדיר כדי למנוע חסימה ממושכת של מצרי הורמוז, שעדיין מטלטלת את שוק האנרגיה העולמי ומאיימת להכניס את הכלכלה הגלובלית לסחרור מחירים חדש.
לפי הדיווחים האחרונים, ארצות הברית אף האטה חלקית את מבצע הליווי הימי האמריקני באזור המפרץ כדי לאפשר חלון דיפלומטי מוגבל. עם זאת, הסגר האמריקני על הייצוא הימי האיראני לא בוטל, והצי האמריקני ממשיך בפריסה מסיבית באזור.
במקביל, איראן ממשיכה לשדר מסר כפול: מצד אחד איומים חריפים על ארצות הברית ומדינות המפרץ, מצד שני פתיחות זהירה להסדר זמני שיאפשר למשטר לנשום כלכלית ולמנוע קריסה פנימית.
בישראל עוקבים בדריכות עצומה אחרי ההתפתחויות — ולא רק בגלל הסוגיה האיראנית עצמה.
בירושלים מזהים שינוי דרמטי במבנה קבלת ההחלטות בבית הלבן.
אם בתחילת העימות טראמפ נחשב למי שפועל כמעט בתיאום מלא עם נתניהו, כעת מגיעים מוושינגטון מסרים אחרים לגמרי: הנשיא האמריקני מחליט לבד, מוקף במעגל מצומצם ביותר של יועצים, ופחות מושפע מלחצים ישראליים.
התחושה במערכת הפוליטית והביטחונית בישראל היא שהבית הלבן עבר משלב “שותפות מלאה” לשלב “הקשבה ישראלית מוגבלת”. במילים אחרות: ישראל עדיין בעלת ברית מרכזית — אבל לא זו שקובעת את קצב האירועים.
גורמים בישראל חוששים במיוחד מאפשרות שטראמפ יבחר בהסכם ביניים שיאפשר לאיראן הישגים מעשיים בלי פירוק אמיתי של יכולותיה האסטרטגיות.
בממשלה ובמערכת הביטחון קיימת דאגה עמוקה מכך שהאמריקנים עלולים להסתפק ב״שקט זמני״ במפרץ, פתיחת הורמוז והפחתת מחירי הנפט — גם אם המשמעות היא השארת חלק מהיכולות האיראניות על כנן.
וזה בדיוק לב הוויכוח כעת בין ירושלים לוושינגטון.
בזמן שטראמפ ממוקד בהשלכות הכלכליות והפוליטיות של מלחמה מתמשכת — כולל זינוק במחירי האנרגיה, לחץ ציבורי פנימי ועצבנות בשווקים — בישראל חוששים ממצב שבו איראן תרוויח זמן, תתאושש ותשוב חזקה ומסוכנת יותר.
בינתיים, מחירי הנפט ממשיכים להיות תנודתיים במיוחד. כל שמועה על הסכם גורמת לירידות חדות, וכל איום איראני חדש מקפיץ מחדש את החשש בשווקים.
גם באירופה גובר הלחץ לסיום המשבר. מדינות האיחוד האירופי, שכבר נפגעו מהזעזועים בשרשראות האספקה ומהחשש למחסור באנרגיה, מפעילות לחץ כבד על וושינגטון להימנע מהרחבת המלחמה.
בתוך כל זה, סין ורוסיה פועלות מאחורי הקלעים כדי למצב את עצמן כמתווכות “אחראיות”, תוך ניסיון ברור לשחוק את ההשפעה האמריקנית באזור ולהציג את טראמפ כמי שנאלץ לסגת מעמדותיו המקוריות.
והשאלה הגדולה כעת היא אחת בלבד:
האם טראמפ באמת מתכוון להסכם — או שהוא רק מנסה לקנות זמן לפני סבב התקיפות הבא?
כרגע אפילו בבית הלבן לא כולם יודעים את התשובה.
״עניין מרכזי״ חדשות וסקופים מאז 1999. לחיצה על לייק תביא אותך לידיעה הבאה, שכנראה לא תמצא במקום אחר. מומלץ!
