לפי דיווחים שונים בארצות הברית, באירופה ובתקשורת הערבית, ההצעה שהועברה דרך איסלמבאד עדיין מותירה מחוץ למסמך כמה מהנושאים הנפיצים ביותר: עתיד מאגרי האורניום המועשר, פירוק הצנטריפוגות, והשליטה האיראנית במיצר הורמוז – עורק האנרגיה הקריטי של העולם.
וזה לא הכול.
האיראנים ממשיכים, לפי אותם מקורות, לדרוש הסרת סנקציות מלאה, שחרור כספים מוקפאים ופיצויים על נזקי המלחמה. מבחינת וושינגטון, מדובר בדרישות שמזכירות יותר ניסיון לכפות כניעה אמריקנית מאשר פשרה אמיתית. גורמים המקורבים לבית הלבן הגדירו חלק מהתנאים הללו כ”לא ריאליים”.
המהלך הפקיסטני עצמו אינו מקרי. פקיסטן הפכה בתקופה האחרונה לצינור התיווך המרכזי בין וושינגטון לטהרן, לצד מעורבות מצרית וטורקית. טראמפ אמנם מאפשר לערוץ הזה להתקיים, אך במקביל ממשיך להפעיל לחץ צבאי וכלכלי אגרסיבי. מבחינתו, עצם העובדה שאיראן שולחת שוב ושוב הצעות דרך מתווכים היא הוכחה שהלחץ עובד.
בבית הלבן חוששים במיוחד מהניסיון האיראני “למרוח זמן”. לפי דיווחים ב”וול סטריט ג’ורנל”, טהרן מציעה מודל הדרגתי: קודם הפסקת אש, אחר כך פתיחה חלקית של הורמוז, ורק לאחר מכן דיונים על הגרעין במשך 30 יום לפחות. וושינגטון, לעומת זאת, דורשת התחייבויות מוקדמות וברורות לפני כל הקלה משמעותית.
במוקד המחלוקת עומד האורניום המועשר. האמריקנים דורשים הוצאה מוחלטת של החומר מאיראן או השמדתו, לצד עצירת ההעשרה לשנים רבות. האיראנים מסרבים. לפי חלק מהדיווחים, הם מוכנים לדלל חלק מהמאגר ולהעביר חלק למדינה שלישית – אך רק בתנאי שיוחזר אליהם אם ההסכם יתמוטט בעתיד.
הסוגיה הזאת היא מבחינת טראמפ “קו אדום מוחלט”. הנשיא האמריקני חוזר שוב ושוב על המסר שלפיו “איראן לא תהיה גרעינית – נקודה”. מבחינתו, כל נוסחה עמומה או הבטחה כללית ללא מנגנון אכיפה קשיח היא למעשה ניסיון איראני לשמר יכולת פריצה עתידית לפצצה.
ובינתיים העולם כולו מחכה.
מחירי הנפט מגיבים כמעט לכל שמועה על התקדמות או קריסה במגעים. שוקי האנרגיה מבינים היטב שהשאלה האמיתית אינה רק אם תהיה הפסקת אש – אלא אם איראן תוותר בפועל על קלף הגרעין ועל השימוש במיצר הורמוז כאמצעי סחיטה אסטרטגי.
נכון לעכשיו, נראה שהאיראנים מנסים להציע ניסוח שיאפשר לכל צד להציג הישג פוליטי פנימי: טהרן תוכל לטעון שלא נכנעה, וטראמפ יוכל להציג עצירת גרעין איראני. אלא שהפער בין “התחייבות כללית” לבין פירוק אמיתי של תוכנית הגרעין עדיין עצום.
ולכן, גם אם מאחורי הקלעים יש תנועה דיפלומטית משמעותית – קשה לראות את טראמפ מסתפק במסמך שמבוסס בעיקר על “רצון טוב”.
״עניין מרכזי״ חדשות וסקופים מאז 1999. לחיצה על לייק תביא אותך לידיעה הבאה, שכנראה לא תמצא במקום אחר. מומלץ
