טראמפ כפה על נתניהו הפסקת אש מיידית בלבנון — ובוושינגטון הגבילו את יכולת הנשיא לחדש את המלחמה באיראן ללא אישור הקונגרס.
שעות ספורות לאחר מכן הודיע חיזבאללה כי אינו מקבל את הפסקת האש כל עוד אינה כוללת נסיגת צה״ל משטחי לבנון אל מאחורי הגבול. בהמשך היום שוגרו רחפנים ורקטות לעבר ישראל ואזרחים בצפון נזעקו למקלטים. השטח עדיין נפיץ למרות ההכרזה החגיגית, המציאות בגבול הוכיחה עד כמה הפסקת האש שברירית.
זמן קצר לאחר כניסתה לתוקף הופעלו התרעות במספר יישובים בצפון בעקבות זיהוי כטב"ם שאבד עמו הקשר. האירוע הסתיים ללא נפגעים, אך הוא המחיש עד כמה מספיקה תקרית אחת כדי להצית מחדש את האזור כולו.
במקביל ספג טראמפ מכה פוליטית מבית כאשר בית הנבחרים האמריקני אישר החלטה המגבילה את יכולתו להמשיך או לחדש את המלחמה מול איראן ללא אישור מפורש של הקונגרס.
מדובר בשתי התפתחויות בעלות משמעות אסטרטגית עצומה: האחת משנה את המציאות הביטחונית בגבול הצפון, והשנייה עלולה להשפיע על כל מדיניות החוץ והביטחון האמריקנית במזרח התיכון בחודשים הקרובים.
טראמפ איבד סבלנות — ובלם את ההסלמה בלבנון עד שקם נעים קאסם ועל פי מה שנראה כפרודה מטהרן הודיע שאין הפסקת אש.
זה מגיע לאחר ימים של מתיחות גוברת, תקיפות בביירות ואזהרות איראניות כי המשך הפעילות הישראלית בלבנון עלול למוטט את המגעים האזוריים, יצאה וושינגטון למהלך דיפלומטי אינטנסיבי.
בתום סבב שיחות שנערך בבירת ארצות הברית פורסמה הודעה משותפת של ארצות הברית, ישראל ולבנון, שלפיה הצדדים הסכימו לחדש את הפסקת האש ולהקים אזורי ביטחון ניסיוניים בדרום לבנון. ההסכם מותנה בהפסקה מוחלטת של אש מצד חיזבאללה ובפינוי כל אנשיו מדרום לנהר הליטאני, כאשר הכוח שיתפרס בשטח יהיה צבא לבנון בלבד.
גורמים אמריקניים תיארו את ההתערבות של טראמפ כחריגה בעוצמתה. הנשיא, שחותר להשיג גם הבנות רחבות יותר מול איראן, הבהיר כי אינו מוכן לאפשר הסלמה נוספת שתסכן את המהלך המדיני כולו.
נתניהו נאלץ להתיישר עם וושינגטון
בירושלים לא הודו בפומבי שהופעל לחץ אמריקני, אך העובדות מדברות בעד עצמן.
גורמים מדיניים בישראל מדגישים כי ההסכם אינו מעניק חסינות לחיזבאללה וכי כל הפרה מצד הארגון תיענה בתגובה צבאית. מנגד, מבקרי המהלך טוענים כי מדובר בעוד ניסיון בינלאומי להגיע להסדר זמני מבלי לפתור את הבעיה הבסיסית של התעצמות חיזבאללה בדרום לבנון.
אבל השטח עדיין נפיץ
למרות ההכרזה החגיגית, המציאות בגבול הוכיחה עד כמה הפסקת האש שברירית.
עכשיו זה שוב נראה לא רציני התקווה שחיזבאללה אכן ייסוג מדרום לליטאני וצבא לבנון יתפוס בפועל את השליטה בשטח, ניתן יהיה לדבר על שינוי משמעותי. אם לא — הסבב הבא עשוי להיות קרוב מאוד.
בית הנבחרים אישר ברוב של 215 מול 208 החלטת סמכויות מלחמה שנועדה לחייב את הנשיא לקבל אישור של הקונגרס לפני המשך הפעילות הצבאית נגד איראן. ארבעה חברי קונגרס רפובליקנים הצטרפו לדמוקרטים והעניקו להצעה רוב מפתיע.
זהו אחד האתגרים המשמעותיים ביותר שהציב הקונגרס בפני טראמפ מאז תחילת המערכה מול איראן.
המסר של המחוקקים היה ברור: גם בעת מלחמה, סמכות ההחלטה על מעורבות צבאית ממושכת אינה נתונה לנשיא בלבד.
מה משמעות ההחלטה?
מבחינה מעשית, ההחלטה עדיין אינה חוק מחייב.
היא צריכה לעבור גם בסנאט, ואם טראמפ יטיל וטו, יידרש רוב של שני שלישים בשני בתי הקונגרס כדי לעקוף אותו. עם זאת, עצם העובדה שההצעה עברה בבית הנבחרים נחשבת הישג משמעותי למתנגדי המלחמה וסימן לאי־נוחות גוברת גם בתוך המחנה הרפובליקני.
חחלק מהמחוקקים טוענים כי הציבור האמריקני מתקשה לשאת את המחירים הכלכליים של המערכה, במיוחד על רקע עליית מחירי האנרגיה והחשש מהסתבכות ארוכת טווח במזרח התיכון.
המזרח התיכון בנקודת מפנה
השילוב בין הפסקת האש בלבנון לבין הניסיון של הקונגרס לרסן את סמכויות המלחמה של הנשיא עשוי לסמן תפנית רחבה יותר.
לראשונה מזה חודשים ארוכים מופעל לחץ משמעותי לא רק על אויביה של ישראל, אלא גם על מקבלי ההחלטות בוושינגטון ובירושלים. המגמה המסתמנת היא ניסיון אמריקני להעביר את מרכז הכובד מהזירה הצבאית אל הזירה המדינית.
השאלה הגדולה היא האם מדובר בתחילתו של הסדר אזורי רחב יותר — או רק בהפוגה קצרה לפני סבב הלחימה הבא.
טראמפ יכול לטעון שהצליח לעצור את האש בלבנון. אך במקביל הוא גילה שגם נשיא אמריקני חזק אינו יכול להתעלם לנצח מהקונגרס, מהלחצים הפוליטיים בבית ומהעייפות הציבורית ממלחמות בלתי נגמרות.
ל
עניין מרכזי – חדשות וסקופים מאז 1999
העיתון הישראלי העצמאי הנקרא ביותר בעולם היהודי
עורך ראשי: רמי יצהר
