העולם הערבי רותח: “גנבו לנו את המשחק כדי להציל את מסי” – סערת ענק סביב ניצחון ארגנטינה על מצרים ועוד אחרי שערוריית ההתערבות של טראמפ לבטל הרחקת כדורגלן אמריקאי.
בישראל עיקר המרוצים מהדחת מצרים הם אנשים שהפוליטיקה והלאומנות מעוורת את הראייה הצלולה שלהם. אבל אוהדי הכדורגל האובייקטיביים בעולם כולו תמימי דעים היום שאחרי ולקראת תחילת משחקי רבע הגמר שנגרם אמש עוול עצום למצרים ונעשה הכל כדי לעזור לליאו מסי לעלות לרבע הגמר.
בקהיר קוראים לזה “השוד של המונדיאל”. בעולם הערבי מדברים בגלוי על “המשחק שנלקח ממצרים”, וברשתות החברתיות כבר דורשים מפיפ”א לפתוח בחקירה. מה שהיה אמור להיות אחד ממשחקי שמינית הגמר הגדולים של מונדיאל 2026, הפך בן לילה לאחת מפרשות השיפוט הנפיצות ביותר שנראו בטורניר עולמי זה שנים.
ארגנטינה אמנם ניצחה 2:3 ועלתה לרבע הגמר, אך כמעט איש אינו מדבר על המהפך הגדול. כולם מדברים על השופט הצרפתי פרנסואה לטקסייה, על החלטות ה-VAR ועל התחושה הקשה שהאלופה המכהנת וליאו מסי זכו ליחס מועדף ברגעי ההכרעה.
המאמן המצרי חוסאם חסן לא הסתיר את זעמו.
“רימו אותנו,” אמר בסיום.
בהמשך החריף עוד יותר את דבריו:
“אולי רצו להשאיר את אלופת העולם בטורניר. הגביע מכוון לעבר ארגנטינה.”
ואז הטיל את הפצצה הגדולה ביותר:
“אני לא אצפה יותר במשחקי המונדיאל.”
המשפט הזה הפך מיד לכותרת ראשית כמעט בכל כלי התקשורת הערביים.
שתי החלטות ששינו את המשחק
המצרים אינם טוענים לקיפוח כללי. הם מצביעים על שתי החלטות שלטענתם הכריעו את ההתמודדות.
הראשונה הייתה פסילת שער מצרי לאחר התערבות VAR.
לטענת המצרים, מערכת ה-VAR חזרה לאחור לשלב מוקדם במהלך כדי לאתר עבירה שלא הייתה ברורה כלל, וביטלה שער חוקי לחלוטין.
השנייה הייתה בדקות הסיום.
מוחמד סלאח הוכשל ברחבה, לטענת המצרים באופן ברור, אך המשחק נמשך ללא שריקה וללא בדיקת VAR משמעותית. שניות לאחר מכן יצאה ארגנטינה להתקפה שממנה נכבש שער הניצחון הדרמטי.
במצרים טוענים שהפער בין שתי ההחלטות בלתי נתפס:
כאשר מדובר בשער של מצרים, מערכת ה-VAR מחפשת כל פרט כדי לפסול.
כאשר מדובר בפנדל אפשרי למצרים – היא לפתע שותקת.
ההתפרצות על כר הדשא
עם שריקת הסיום איבדו המצרים את העשתונות.
חוסאם חסן הסתער לעבר צוות השיפוט.
אנשי הצוות המקצועי ניסו להגיע אל השופט.
אחד מעוזרי המאמן הורחק בכרטיס אדום.
אנשי הביטחון נאלצו להפריד בין המצרים לבין צוות השיפוט.
“זה היה משחק מכור”
גם השחקנים לא חסכו במילים.
מוסטפא זיקו, שכבש את השער שנפסל, אמר לאחר המשחק:
“זה היה משחק מכור.”
ברשתות החברתיות הפכה האמירה הזו לוויראלית.
במצרים, בסעודיה, במרוקו, בירדן ובמדינות נוספות הציפו מיליוני אוהדים את הרשתות בטענות כי פיפ”א “עשתה הכול כדי שמסי ימשיך”.
גם בעולם מתחילים לשאול שאלות
הסערה כבר מזמן אינה מקומית.
פרשני שיפוט באנגליה תהו מדוע ה-VAR התערב במקרה אחד אך לא במקרה השני.
שופטי עבר הסבירו כי לפחות אחת מהחלטות מערכת הווידאו הייתה שנויה מאוד במחלוקת, והעובדה שהקריטריונים השתנו במהלך אותו משחק רק הגבירה את תחושת חוסר האמון.
גם כלי תקשורת באוסטרליה, הודו, ספרד, בריטניה ומדינות נוספות הקדישו כותרות לפרשה.
פיפ”א במשבר אמון
הסערה הזו אינה מתרחשת בחלל ריק.
פיפ”א ממילא נמצאת תחת ביקורת חריפה בעקבות שורת החלטות שנויות במחלוקת במהלך הטורניר.
פרשת ביטול השעייתו של חלוץ ארצות הברית פולרין באלוגון, לאחר התערבות פומבית של הנשיא דונלד טראמפ, כבר עוררה ויכוח עולמי על עצמאות הארגון.
כעת, מבחינת מיליוני אוהדים, מצטרפת גם פרשת מצרים לתחושה שהאמון במערכת נסדק.
גם מי שאינו מאמין בקונספירציות מתקשה להתעלם
אין ראיה פומבית לכך שהייתה הטיה מכוונת של המשחק, ופיפ”א דוחה את כל הטענות נגדה.
אבל בכדורגל, כמו בפוליטיקה, התחושה הציבורית חשובה לעיתים כמעט כמו העובדות.
כאשר מאמן נבחרת בכיר טוען שהטורניר “מכוון לארגנטינה”, כאשר שחקנים מדברים על “משחק מכור”, כאשר שופטי עבר מותחים ביקורת על השימוש ב-VAR וכאשר מיליוני אוהדים ברחבי העולם משוכנעים שנעשה עוול – הנזק התדמיתי כבר נגרם.
אין ספק שנבחרת מצרים, במשחק ההירואי שהציגה מול ארגנטינה, כבשה את לבם של אוהדי הכדורגל ברחבי העולם. בעיני רבים היא הייתה הנבחרת הטובה יותר במשך רוב שלבי המשחק, והעובדה שהודחה דווקא לאחר שרשרת החלטות שנויות במחלוקת רק העצימה את תחושת הקיפוח.
ארגנטינה אמנם עלתה לרבע הגמר, אבל היא עושה זאת כשהיא נושאת על גבה ענן כבד של ספקות, ביקורת וטענות קשות. בין אם יתבררו אי פעם כנכונות ובין אם לאו, דבר אחד כבר ברור: המשחק הזה לא ייזכר רק בזכות המהפך של מסי וחבריו, אלא בעיקר בגלל השאלה שתמשיך לרחף מעל המונדיאל כולו – האם הצדק הספורטיבי באמת ניצח?
״עניין מרכזי״ – חדשות וסקופים מאז 1999.
