דקות ספורות לפני שפג תוקפם של המכסים הזמניים שהנהיג ממשל טראמפ, פרסם משרד נציב הסחר האמריקני את אחת ההחלטות הכלכליות המשמעותיות ביותר של התקופה האחרונה: הטלת מכסים חדשים בשיעורים של 10% ו־12.5% על יבוא מעשרות שותפות הסחר המרכזיות של ארצות הברית, ובהן גם במפתיע גם על ישראל. הצעד נכנס לתוקפו מיד עם חצות שעון ארצות הברית, והוא מסמן שלב חדש במדיניות הסחר התקיפה של הנשיא דונלד טראמפ.
המהלך שצפוי לפגוע משמעותית בייצוא ישראלי חשוב לארצות הברית ולייקר אותו מצטרף לכמה מהלכים של הנשיא האמריקני המבטאים את הסתייגותו הגוברת מנתניהו: סירוב הנשיא לארח עתה את נתניהו בבית הלבן, הסכמת טראמפ למכור מטוסי אף 35 לארדואן, האישור של הנשיא לסעודיה לפתח תעשיית גרעין בסעודיה ועוד. בישראל מתחילים להבין שתם עידן ביבי בוושינגטון והדבר נכר גם בסקרי סוף השבוע שבהם הליכוד מצטמק ובחלק מהם יורד מתחת ל-20 מנדטים זאת בצד התחזקות של איזנקוט, שהפך המועמד המוביל להיות ראש ממשלה, נפתלי בנו ואביגדור ליברמן המתחזקים גם הם.
נחזור למכסים החדשים. רשמית, המהלך נועד להיאבק בייבוא מוצרים שיוצרו בעבודת כפייה ולעודד מדינות להקשיח את האכיפה בתחום. אולם בפועל מדובר בהרבה יותר מזה. טראמפ ממשיך לבסס את תפיסת “אמריקה תחילה”, שלפיה המכסים הם כלי מרכזי להגנה על התעשייה האמריקנית, לצמצום הגירעון המסחרי ולהפעלת לחץ על מדינות זרות לשנות את מדיניותן הכלכלית.
מבחינת ישראל, ההחלטה מעוררת דאגה מיוחדת. ארצות הברית היא שוק היצוא הגדול והחשוב ביותר של המשק הישראלי, ובעיקר של חברות הטכנולוגיה, התעשייה המתקדמת, הציוד הרפואי, האלקטרוניקה ורכיבים תעשייתיים שונים. כל תוספת מכס עלולה לפגוע בכושר התחרות של היצואנים הישראלים, להקטין רווחיות ולהקשות על חברות המבקשות להרחיב את פעילותן בשוק האמריקני.
אבל מעבר למשמעות הכלכלית עולה גם שאלה מדינית: מדוע ישראל לא הוחרגה מן המהלך? במשך שנים נהנתה ירושלים ממעמד מיוחד בוושינגטון, ולעיתים קרובות הצליחה להשיג התאמות והקלות גם כאשר הופעלו צעדים רוחביים נגד מדינות אחרות. הפעם זה לא קרה.
קשה להתעלם מהעובדה שבחודשים האחרונים התרבו הסימנים למערכת יחסים מורכבת יותר בין טראמפ לבין ראש הממשלה בנימין נתניהו. חילוקי דעות בסוגיות אזוריות, מתחים סביב אופן ניהול המלחמה והתרחקות אישית שעליה דווח לא אחת, יוצרים רקע פוליטי שאי אפשר להתעלם ממנו כאשר ישראל מוצאת את עצמה באותה רשימת מכסים עם עשרות מדינות אחרות.
אין הוכחה פומבית לכך שהמכסים הוטלו כצעד שנועד להעניש את ישראל או את נתניהו, אולם גם אין להתעלם מן האפשרות שהיחסים הפחות חמים בין שני המנהיגים צמצמו את נכונותו של הממשל להעניק לישראל יחס מועדף או להחריג אותה מן המהלך. לעיתים, בוושינגטון, גם מה שלא נעשה חשוב לא פחות ממה שנעשה.
בקהילה העסקית בישראל כבר נערכים לבחון את ההשלכות. חברות יצוא צפויות לבדוק מחדש את מבנה העלויות, הסכמי האספקה והמחירים מול לקוחות אמריקנים. אם המכסים יישארו לאורך זמן, חלק מהחברות עשויות אף לשקול הרחבת פעילותן מתוך ארצות הברית עצמה או שינוי בשרשראות הייצור כדי לצמצם את הפגיעה.
גם בעולם עוקבים בדריכות. מדינות רבות רואות במהלך האמריקני צעד פרוטקציוניסטי רחב, העלול להצית סבב חדש של מלחמת סחר עולמית. אם חלק מהמדינות יבחרו להגיב במכסי נגד, הנפגעים לא יהיו רק היצואנים אלא גם הצרכנים, שיתמודדו עם התייקרות מוצרים, פגיעה בשרשראות האספקה והמשך אי־הוודאות הכלכלית.
עבור טראמפ, זהו מהלך הממחיש את נחישותו להמשיך ולעצב מחדש את כללי הסחר העולמי בהתאם לאינטרסים של ארצות הברית. עבור ישראל, זו תזכורת לכך שגם ידידות קרובה אינה מבטיחה חסינות מפני החלטות כלכליות קשוחות. בשבועות הקרובים יתברר אם ירושלים תצליח להשיג הקלות באמצעות מגעים שקטים עם וושינגטון, או שמא תיאלץ להתמודד עם מציאות חדשה שבה גם בעלת הברית הקרובה ביותר אינה זוכה עוד ליחס מיוחד.
״עניין מרכזי״ – חדשות, ניתוחים וסקופים מאז 1999.
