ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט מחריף את מתקפתו על בנימין נתניהו לקראת הבחירות, מאשים את סביבתו הקרובה במעורבות חמורה בפרשת קטאר־גייט, דורש להכריז על קטאר כמדינת אויב ומזהיר כי ישראל נמצאת ב״מסע התאבדות ודאי״. בנט קובע כי נתניהו נושא באחריות למעשי יועציו, גם אם לא ידע עליהם, ומבטיח להחליפו בשלטון. במקביל הוא מציג אזהרה חמורה מפני התרחבותה של מה שהוא מכנה ״המדינה החרדית האנטי־ציונית״ בתוך ישראל.
בריאיון לרדיו אמר היום בנט כי הוא משוכנע שנתניהו יסיים את כהונתו לאחר הבחירות. ״אנחנו הולכים לנצח, להחליף את נתניהו. הוא הולך הביתה ואנחנו הולכים לתקן את מדינת ישראל, כי מדינת ישראל נמצאת באיום קונקרטי, מסע התאבדות ודאי״.
עיקר המתקפה הופנה לפרשת קטאר־גייט וליונתן אוריך, יועצו הקרוב של נתניהו. בנט התייחס לפרסום חדש שלפיו אוריך ידע על הקשרים עם קטאר ואף היה מעורב בהם באופן ישיר. לדבריו, משמעות הדברים היא שאנשים במעגל הקרוב ביותר לראש הממשלה פעלו לכאורה בשירות גורמים שקיבלו מימון מקטאר בזמן שישראל נלחמה בחמאס.
״מי שמימן את הנוחבות מימן גם את חבורת היועצים שסביב נתניהו, והוא עדיין שם. זה איום ונורא הדבר הזה״, אמר בנט.
ראש הממשלה לשעבר לא הסתפק בדרישה לחקירה. הוא הגדיר את המעשים המיוחסים ליועצים במילים החריפות ביותר: ״הפעולות של יועצי נתניהו הן הבגידה החמורה בתולדות מדינת ישראל. היו מעשי בגידה אחרים, אבל מעולם זה לא היה מתוך האקווריום של ראש הממשלה״.
מדובר בהאשמה פוליטית חמורה של בנט, ולא בקביעה משפטית. החשדות בפרשת קטאר־גייט מחייבים בירור ראייתי ומשפטי, ועצם קיומם של קשרים או תשלומים אינו מוכיח כשלעצמו עבירת בגידה. יש להבחין גם בין מעורבות לכאורה של יועצים לבין אחריות פלילית אישית של ראש הממשלה, שלא הוכחה.
בנט המחיש את עמדתו באמצעות דוגמה אישית: ״אם לי היה יועץ שאני מגלה שהוא מקבל משכורת, נניח מהולנד, והוא לא מספר לי — אני מעיף אותו לכל הרוחות כי הוא מחויב לנאמנות אליי ולמדינת ישראל״.
כשנשאל אם נתניהו אחראי לפעולות יועציו, השיב ללא היסוס: ״בוודאי שהוא אחראי, שהוא לא מעיף אותם לכל הרוחות״.
בנט הציג את הסוגיה כאיום על הביטחון הלאומי ולא רק כפרשה של שחיתות או ניגוד עניינים. ״איך הורים לחיילים אמורים להיות רגועים כשבמעטפת הכי קרובה שסובבת את ראש הממשלה יש אנשים שיושבים על משכורת קטארית? אולי גם עכשיו הם יושבים על משכורת קטארית״, שאל.
מכאן עבר לדרישה מדינית מרחיקת לכת: להגדיר את קטאר כמדינת אויב, להרחיק את נציגיה ומעורבותה ממערכות ישראל ולהפסיק את תפקידה ברצועת עזה. לדבריו, רק לאחר מכן אפשר יהיה להתקדם להכרעת חמאס.
הדרישה מעוררת שאלה מדינית וביטחונית משמעותית. קטאר מילאה תפקיד מרכזי בתיווך בין ישראל לחמאס ובמגעים להשבת חטופים ולהפסקות אש, ובמקביל עמדה במשך שנים במוקד ביקורת על קשריה עם הנהגת חמאס. הכרזה עליה כמדינת אויב תהיה שינוי יסודי במדיניות הישראלית, עם השלכות על ערוצי התיווך, היחסים עם ארצות הברית והמערכת האזורית.
החזית השלישית שבנט פתח נוגעת לעתיד היחסים בין הציבור החרדי למדינה. לדבריו, אם בתוך ארבע השנים הקרובות לא יפורק המבנה החברתי והכלכלי שהוא מכנה ״המדינה החרדית האנטי־ציונית שקמה בתוך מדינת ישראל״, המדינה תיקלע למשבר חמור.
״אין לנו מדינה. אין מדינה. המיסים יעלו״, הזהיר.
עם זאת, בנט הדגיש כי הציבור החרדי הוא חלק בלתי נפרד מהחברה הישראלית. ״בסוף החרדים הם אחים של כולנו, הם חלק מהמדינה״, אמר, וטען כי במקום לעודד השתלבות הדרגתית בשירות הצבאי ובשוק העבודה, המדיניות הנוכחית פועלת בכיוון ההפוך.
האזהרה של בנט נוגעת לאחת הסוגיות הכלכליות והחברתיות המרכזיות בישראל: כיצד ניתן לקיים לאורך זמן מערכת שבה חלק גדל מהאוכלוסייה אינו משתתף בשירות הצבאי ושיעורי ההשתתפות שלו בתעסוקה ובהכשרה מקצועית שונים מאלה של יתר האוכלוסייה. בנט מציג את הסוגיה לא רק כוויכוח על שוויון בנטל, אלא כאיום על יכולתה של המדינה לממן את ביטחונה ואת שירותיה הציבוריים.
שלוש החזיתות שבנט בחר להדגיש — פרשת קטאר־גייט, היחסים עם קטאר והסוגיה החרדית — משתלבות במסר המרכזי של מסע הבחירות שלו: הצורך בשינוי מדיניות בתחומי הביטחון, הממשל והכלכלה.
ההתפתחות החדשה בפרשת קטאר־גייט מעניקה לדבריו משמעות נוספת. בהתכתבויות שנחשפו אמש נטען כי אוריך היה מודע למעורבותם של אלי פלדשטיין וישראל איינהורן בפעילות לקידום תדמיתה של קטאר, בניגוד לגרסה שלפיה לא ידע על הפעילות. עם זאת, הממצאים עדיין מחייבים בירור משפטי, ואין לראות בחשדות הוכחה לאשמה. <Cite refs={[“turn889294search8”,“turn889294search2”]}/>
נתניהו מצדו הכחיש בעבר שידע על פעילות יועציו למען קטאר, וטען כי הפרשה היא חלק ממסע פוליטי נגדו. <Cite refs={[“turn889294search14”]}/>
נותרו כשבועיים לבחירות לכנסת, והעימות בין נתניהו לבנט צפוי להתמקד לא רק בשאלה מי יעמוד בראש הממשלה הבאה, אלא גם באחריותם של מנהיגים להתנהלות האנשים הקרובים אליהם, במדיניות כלפי מדינות המעורבות בסכסוך האזורי ובעתיד הסדרי הגיוס והתקצוב בישראל.
״עניין מרכזי״ חדשות וסקופים מאז 1999. לחיצה על לייק תביא אותך לידיעה הבאה, שכנראה לא תמצא במקום אחר. מומלץ!
