נשיא ארצות הברית הכריז בחגיגיות על הסכם להפסקת התקיפות נגד מתקני אנרגיה ברוסיה ובאוקראינה, אלא ששני הצדדים לא אישרו את קיומו. זלנסקי הופתע, הקרמלין התחמק מאישור, והטילים והכטב״מים המשיכו להתפוצץ. מאחורי העימות מסתתר מאבק גדול בהרבה: מחירי הדלק, הבחירות בארצות הברית, הסרת הסנקציות על הסולר הרוסי והניסיון האמריקני לעצור את אחת הדרכים היעילות של אוקראינה לפגוע במכונת המלחמה של פוטין.
מאת רמי יצהר Rami Yitzhar
הפסקת האש האנרגטית שעליה הכריז נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ בין רוסיה לאוקראינה התבררה כהכרזה שאין מאחוריה הסכם מאומת. נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי הודיע שלא ידע על הסכמה כלשהי, הקרמלין נמנע מלאשר שהושגה הבנה, והצבא הרוסי המשיך לתקוף מתקני אנרגיה אוקראיניים. במקביל הבהירה קייב כי לא תוותר על תקיפת תעשיית הנפט הרוסית כל עוד מוסקבה ממשיכה לפגוע בתשתיות החשמל, הגז והחימום שלה.
טראמפ הודיע ביום ראשון ברשת החברתית שלו כי רוסיה ואוקראינה הסכימו להפסקת אש אנרגטית שתיכנס לתוקף מיידי. הוא אף הזהיר את הצדדים שלא להפר אותה. אלא שזלנסקי הגיב בתדהמה והבהיר כי שמע על ההסכם לראשונה מהתקשורת. לדבריו, אם פוטין אכן התחייב להפסקת התקיפות, אוקראינה מוכנה לנהוג באותה דרך, ובלבד שתהיה הדדיות אמיתית.
התגובה הרוסית הייתה משמעותית לא פחות. דובר הקרמלין דמיטרי פסקוב לא אישר שהושג הסכם, ומוסקבה לא פרסמה התחייבות פומבית לעצור את תקיפותיה. בשטח לא נרשמה הפוגה. זלנסקי דיווח על פגיעות בשישה מתקני אנרגיה לפחות, ובין היתר הותקפו מתקנים באזור חרקוב. אזרחים המשיכו לסבול מהפסקות חשמל וממים שאינם זורמים כסדרם, דווקא לקראת החורף המתקרב.
מבחינת אוקראינה, הסיפור אינו רק עוד כישלון דיפלומטי. מדובר בשאלה של הישרדות לאומית. רוסיה מפעילה זה זמן רב מערכה שיטתית נגד תחנות כוח, מתקני גז ורשתות חשמל, מתוך מטרה לפגוע בתפקוד המשק וביכולת האוכלוסייה האזרחית לעבור את חודשי החורף. מנגד, אוקראינה פיתחה יכולת תקיפה ארוכת טווח נגד בתי זיקוק, מתקני אחסון דלק ותשתיות נפט רוסיות.
התקיפות האוקראיניות אינן רק פעולות תגמול. הן פוגעות ביכולת רוסיה לייצר, לעבד ולשווק דלק, משבשות את פעילות המשק ומכבידות על מימון המלחמה. לכן הדרישה האמריקנית מאוקראינה להפסיק לתקוף בתי זיקוק רוסיים, בלי התחייבות רוסית מקבילה ומאומתת, נתפסת בקייב כניסיון ליטול ממנה אמצעי לחץ צבאי וכלכלי מרכזי.
כאן נכנסת לתמונה הפוליטיקה האמריקנית. טראמפ ניצב מול משבר אנרגיה עולמי, עלייה במחירי הדלק ולחץ ציבורי גובר לקראת בחירות אמצע הכהונה בנובמבר. העימות עם איראן והשיבושים באספקת האנרגיה העולמית החריפו את הבעיה. במצב הזה כל חבית נפט וכל טונה של סולר הופכות לא רק לסחורה אסטרטגית אלא גם לעניין פוליטי פנימי בארצות הברית.
על הרקע הזה הודיע טראמפ על הקלות בסנקציות על יצוא הסולר הרוסי, מהלך שנועד להגדיל את ההיצע בשוק העולמי ולרסן מחירים. אלא שבקייב רואים במהלך הזה הישג כלכלי עבור פוטין. הכנסות נוספות ממכירת מוצרי נפט עשויות לסייע לרוסיה לממן את המערכה הצבאית שלה, גם כאשר ארצות הברית מצהירה שהיא מעוניינת להביא לסיומה.
העימות בין טראמפ לזלנסקי כבר חרג ממחלוקת על מתקני אנרגיה. הנשיא האמריקני מתח ביקורת חריפה על המנהיג האוקראיני ואף קרא להחלפתו. זלנסקי השיב כי בחירת נשיא אוקראינה היא עניינו של העם האוקראיני, והציע לקיים בחירות בתנאי שרוסיה תסכים להפסקת אש כוללת למשך 60 יום. מוסקבה לא נענתה להצעה.
הפער בין העמדות עמוק. טראמפ מבקש להביא במהירות להישג מדיני ולייצוב מחירי האנרגיה. זלנסקי דורש ביטחונות והדדיות. פוטין ממשיך להציב תנאים מדיניים וצבאיים להסדר, ובינתיים אינו מוותר על הפעלת כוח. שלוש המטרות הללו אינן מתלכדות רק משום שהבית הלבן מודיע שהושג הסכם.
המתיחות גוברת גם בין וושינגטון לבעלות בריתה האירופיות. מדינות אירופה ממשיכות לתמוך באוקראינה ולדרוש לחץ כלכלי על רוסיה, בעוד שהממשל האמריקני מקל חלק מן ההגבלות על הסולר הרוסי. האיחוד האירופי אף הכריז על חבילת סנקציות נוספת נגד מוסקבה, בניסיון למנוע ממנה ליהנות מהכנסות שיאפשרו לה להמשיך במלחמה.
המשמעות האסטרטגית רחבה במיוחד. אם ארצות הברית תמשיך ללחוץ על קייב להפסיק לתקוף מתקני נפט רוסיים בלי להבטיח הפסקה מקבילה של ההתקפות הרוסיות, עלול להיווצר חוסר איזון צבאי וכלכלי לטובת מוסקבה. מנגד, המשך המתקפות האוקראיניות על תעשיית הדלק הרוסית עלול להחריף את המחסור ואת התנודתיות בשוק האנרגיה העולמי.
זהו גם החיבור הישיר בין המלחמה באוקראינה למשבר במזרח התיכון. הפגיעה בנתיבי אספקת הנפט והגז, לצד התקיפות על מתקני אנרגיה ברוסיה ובאוקראינה, יוצרת מערכת לחצים בינלאומית שבה כל זעזוע אזורי משפיע על מחירי התחבורה, החשמל, המזון והייצור התעשייתי במדינות רחוקות משדות הקרב.
נכון לעכשיו אין הפסקת אש אנרגטית מוסכמת ומאומתת. יש הכרזה אמריקנית, הכחשה אוקראינית של עצם ההסכמה, היעדר אישור רוסי והמשך לחימה בפועל. זלנסקי כבר הבהיר כי אם רוסיה תמשיך לפגוע בתשתיות האנרגיה של ארצו, אוקראינה תגיב בהתאם.
החשש כעת הוא שהחורף הקרוב יהפוך את מלחמת האנרגיה לאכזרית עוד יותר. רוסיה יכולה להגביר את הלחץ על רשת החשמל האוקראינית, ואוקראינה עשויה להמשיך ולנסות לשבש את תעשיית הנפט הרוסית. זו אפשרות ממשית, גם אם הסלמה נוספת אינה בלתי נמנעת.
השורה התחתונה פשוטה: הפסקת אש אינה נוצרת באמצעות הודעה ברשת חברתית. היא מחייבת הסכמה של הצדדים, מנגנון פיקוח, התחייבויות הדדיות ובעיקר הפסקה אמיתית של האש בשטח. אף אחד מן התנאים האלה לא הוכח במקרה הנוכחי.
טראמפ הכריז על שקט. פוטין וזלנסקי ממשיכים להתכונן למלחמה. ובינתיים, מי שמשלמים את המחיר הם אזרחי אוקראינה, הכלכלה הרוסית וצרכני האנרגיה ברחבי העולם.
״עניין מרכזי״ חדשות וסקופים מאז 1999. לחיצה על לייק תביא אותך לידיעה הבאה, שכנראה לא תמצא במקום אחר. מומלץ!
