תעשיית הרכב העולמית נמצאת בתקופה סוערת במיוחד, כאשר מלחמת הסחר בין ארצות הברית לסין, לצד מדיניות מכסים תקיפה מצד ממשל טראמפ, יוצרות שרשרת תגובות שמשפיעות על יצרניות רכב, שווקים מקומיים וצרכנים ברחבי העולם. במקביל, חרמות ומגבלות חדשות מציבות אתגרים נוספים לענף, שכבר מתמודד עם מעבר איטי לחשמול, האטה בביקושים והתחזקות היצרנים הסיניים. הכתבה הזו, המיועדת לקוראי “עניין מרכזי”, סוקרת לעומק את ההתפתחויות האחרונות בתחום, תוך בחינה ביקורתית של המצב והשלכותיו.
הסלמת מלחמת הסחר: מכסים כבדים משנים את כללי המשחק
מלחמת הסחר בין ארה”ב לסין, שהחלה ב-2018, הגיעה ב-2025 לשיאים חדשים עם סבב מכסים דרמטי. ב-9 באפריל הטיל ממשל טראמפ מכסים של 104% על סחורות סיניות, כולל מכוניות חשמליות, ובתגובה סין העלתה את המכסים שלה ל-125% על מוצרים אמריקאיים, כולל כלי רכב. במקביל, טראמפ הטיל מכסים של 25% על יבוא מכוניות לארה”ב ממדינות כמו קנדה ומקסיקו, מהלך שנכנס לתוקף בשבוע שעבר וגרם לזעזועים מיידיים בתעשייה.
ההשפעות של המכסים האמריקאיים כבר ניכרות בשטח. לפי דיווח של הניו יורק טיימס, חברות כמו יגואר לנד רובר, אסטון מרטין ואאודי עצרו משלוחים מתוכננים לארה”ב, בעוד שסטלנטיס (חברת האם של קרייזלר, פיאט ופיג’ו) עצרה את הפעילות במפעלים בקנדה ומקסיקו ופיטרה כ-900 עובדים במישיגן ובמדינות נוספות. הנמלים בארה”ב מתמלאים במכוניות שלא מועברות לסוכנויות, והמחירים צפויים לעלות באלפי דולרים עבור הצרכן האמריקאי הממוצע. בכיר בתעשיית הרכב הגרמנית התבטא כי “חברות עדיין מנסות להבין את היקף המכסים – האם כל בורג במנוע יחויב במכס נפרד?” [].
במקביל, המכסים על חלקי רכב, שצפויים להיכנס לתוקף בחודש הבא, גורמים לחברות להסס בהשקעות חדשות בארה”ב. טראמפ קרא ליצרניות לפתוח מפעלים בארה”ב כדי להימנע מהמכסים, אך רוב החברות ממתינות לוודא שהמכסים קבועים לפני שישקיעו מיליארדים בייצור חדש. המהלך הזה מעלה שאלות לגבי האפקטיביות של מדיניות המכסים – האם היא באמת תחזיר משרות לארה”ב, או שמא תגרום לנזק כלכלי גדול יותר?
התגובה הסינית: מפעלים חדשים ודגמים היברידיים
היצרניות הסיניות, שכבר ספגו מכסים כבדים מצד ארה”ב ואירופה ב-2024, לא נשארות חייבות. במהלך 2024, ארה”ב הטילה מכסים של למעלה מ-100% על מכוניות חשמליות סיניות, ואירופה הגיבה במכסים של עד 38%, בטענה שהסובסידיות של ממשלת סין מעוותות את התחרות. בתגובה, היצרניות הסיניות הכריזו על הקמת מפעלי ייצור חדשים באירופה ובמקסיקו, שיאפשרו להן לייבא לארה”ב ללא מכסים דרך הסכמי סחר כמו USMCA. בנוסף, סין השיקה שורה של דגמים היברידיים-נטענים, שפטורים מהמכסים החדשים, מה שמאפשר להן לשמור על נתח שוק משמעותי [].
המהלך הזה ממחיש את העמידות של התעשייה הסינית, שממשיכה להתחזק למרות הלחץ הבינלאומי. עם זאת, יש מי שמטיל ספק בטענות המערב על “סובסידיות לא הוגנות”. ממשלות מערביות, כולל ארה”ב ואירופה, מעניקות סובסידיות משמעותיות לתעשיות שלהן – בין היתר בתחום הרכב החשמלי – אך נראה שהמונח “תחרות הוגנת” מופעל באופן סלקטיבי נגד סין. האם מדובר בהגנה לגיטימית על תעשיות מקומיות, או בניסיון לעצור את התחזקותה של סין כמעצמת רכב עולמית?
האטה בחשמול: יצרניות מתקשות לעמוד ביעדים
מלחמת הסחר והמכסים מוסיפות שמן למדורה של אתגרים קיימים בתעשיית הרכב, במיוחד בתחום החשמול. ב-2024 דווח כי יצרניות רכב גדולות מתקשות לעמוד ביעדי החשמול שלהן, על רקע ירידה בביקוש למכוניות חשמליות. תערוכת הרכב בפריז באוקטובר 2024 הדגישה את המחסור בחדשנות מצד היצרניות האירופיות, שמתקשות להתחרות מול הדגמים הסיניים הזולים והמתקדמים [].
בישראל, הירידה בביקוש למכוניות חשמליות נמשכת גם ב-2025, למרות שמחירי הדגמים לא עלו משמעותית ואף ירדו בחלק מהמקרים. נתונים ראשוניים של יבואני רכב מראים כי המכירות מתמקדות בעיקר בציי רכב וחברות סחר, ולא בלקוחות פרטיים. הסיבה המרכזית, לפי כלכליסט, היא חוסר בידול בין המותגים הסיניים וחסמים נוספים, כמו תשתיות טעינה לקויות וחששות מהטווח של כלי הרכב החשמליים []. עם זאת, היבואנים ממשיכים להאשים את העלאת מס הקנייה (שנשמר ב-2025 על 45%) כגורם מרכזי לירידה, טענה שמוטלת בספק לאור הירידה במחירים.
המצב הזה מעלה שאלות לגבי עתיד החשמול בתעשיית הרכב. בעוד ממשלות ברחבי העולם ממשיכות לדחוף למעבר לכלי רכב חשמליים, הלחץ הכלכלי שיוצרים המכסים והחרמות עלול להאט את התהליך עוד יותר. יצרניות כמו פולקסווגן, שהובילה בעבר בתחום החשמול עם פלטפורמת MEB, נאלצות להתמודד עם עלויות ייצור גבוהות יותר בשל המכסים, מה שפוגע ביכולתן להתחרות במחירים [].
זעזועים בתעשייה: מיזוגים, סגירות ומפעלים חדשים
מלחמת הסחר והמכסים הביאו גם לשינויים מבניים בתעשיית הרכב. ב-2024 ניסאן ניצלה מסגירה בזכות מיזוג עם הונדה, מהלך שנבע מהלחץ הכלכלי העצום על יצרניות הרכב היפניות. המיזוג הזה ממחיש את האתגרים שבהם נתקלות יצרניות מסורתיות מול התחרות הסינית והמכסים המערביים [].
במקביל, חברות ישראליות כמו רבל, שמספקת חלקים ליצרניות גדולות כגון פולקסווגן, מרצדס וניסאן, מדווחות על השפעות שליליות של המכסים. לפי דו”ח שפורסם במרץ 2025, רבל צופה עלייה בעלויות הייצור במפעליה בארה”ב, סין, קנדה ומקסיקו, וכן שיבושים בשרשראות האספקה וירידה בביקוש בשווקים המושפעים ממכסים. המצב הזה פוגע במיוחד בספקים קטנים יותר, שמתקשים להתחרות כאשר המתחרים שלהם אינם נתונים לאותם מכסים [].
השפעות מקומיות בישראל: ירידה בביקוש ומלאים תקועים
בישראל, שוק הרכב ממשיך לסבול מהשלכות המלחמה שהחלה ב-2023, לצד ההשפעות העקיפות של מלחמת הסחר. ב-2023 נרשמה ירידה של 34% במסירת מכוניות חדשות, כאשר באוקטובר אותה שנה נמסרו רק 11,777 כלי רכב לעומת 18,119 בספטמבר. התוצאה הייתה מלאי של 60,000 כלי רכב שלא נמכרו אצל היבואנים []. ב-2024, המלחמה יצרה גם מחסור בכלי רכב חדשים, מה שהשפיע על שוק הליסינג המסורתי, שמתמודד עם ביקוש גובר לדגמים חשמליים אך נתקל בקשיים בשרשרת האספקה [].
נשיא התאחדות התעשיינים, ד”ר רון תומר, התריע ב-9 באפריל 2025 כי המכסים של טראמפ עלולים לפגוע ביתרון היחסי של ישראל מול מדינות אחרות. הוא הציע מספר צעדים לסגירת פערי סחר עם ארה”ב, כולל הגדלת יבוא חומרי גלם מארה”ב, רכש מטוסים מבואינג על ידי אל על, והפחתת מכסים על גבינות קשות מארה”ב תוך פיצוי הרפתנים. בין היתר, הוא המליץ לתעדף יבוא מכוניות אמריקאיות על פני סיניות, שעשויות להיות זולות ב-30%-40%, כחלק ממאמץ לסגור פער סחר של 1.5-2 מיליארד דולר []. עם זאת, הפער הכולל עומד על 4 מיליארד דולר, מה שמראה כי הפתרונות המוצעים אינם מספיקים.
מבט ביקורתי: מי באמת מרוויח מהמכסים?
מדיניות המכסים של טראמפ נתפסת על ידי תומכיו כדרך להגן על התעשייה האמריקאית ולהחזיר משרות לארה”ב. עם זאת, ההשפעות בפועל מעלות ספקות לגבי יעילותה. עצירת משלוחים, סגירת מפעלים ופיטורי עובדים בקנדה ובמקסיקו מראים שהמכסים פוגעים גם בבעלות ברית של ארה”ב, כמו גם בשרשראות אספקה גלובליות. יתרה מכך, העלייה הצפויה במחירי המכוניות בארה”ב עלולה להכביד על הצרכן האמריקאי, מה שסותר את ההבטחה של טראמפ להגן על הכלכלה המקומית.
במקביל, היצרניות הסיניות ממשיכות להתחזק, והמכסים לא בהכרח עוצרים את התרחבותן. הקמת מפעלים חדשים באירופה ובמקסיקו מאפשרת להן לעקוף את המגבלות, בעוד שהדגמים ההיברידיים שלהן ממשיכים להציע תחרות במחירים נמוכים. נראה כי המכסים, שנועדו להגן על התעשייה המערבית, דווקא מאיצים את ההשתלטות הסינית על שווקים גלובליים, תוך שהם פוגעים ביצרניות המסורתיות ובצרכנים.
סיכום: עתיד לא ברור לתעשיית הרכב
תעשיית הרכב העולמית נמצאת בצומת דרכים. מלחמת הסחר והמכסים יוצרים לחץ כלכלי עצום על יצרניות, ספקים וצרכנים, בעוד שהמעבר לחשמול נתקל בקשיים מבניים ושוקיים. היצרניות הסיניות ממשיכות להתחזק, למרות המכסים, בעוד שיצרניות מערביות נאלצות להתמודד עם עלויות גבוהות יותר ותחרות עזה. בישראל, שוק הרכב סובל מהשפעות המלחמה ומפערי סחר, והפתרונות המוצעים עדיין אינם מספיקים.
השאלה הגדולה היא לאן מועדות פני הדברים: האם המכסים יצליחו להגן על התעשייה המקומית במערב, או שמא הם יאיצו את ההשתלטות הסינית על שוק הרכב העולמי? בינתיים, הצרכנים משלמים את המחיר – תרתי משמע – בעוד הענף כולו ממתין לבהירות שתגיע, או לא תגיע, בשנים הקרובות.
״עניין מרכזי״
