יוקר המחיה בישראל הפך מזמן לשגרה. כבר לא צריך להראות נתונים: כולנו מרגישים את זה כשאנחנו עומדים מול הקופה בסופר, מול העגלה בקנייה אונליין, או מול החשבון בסוף החודש. השאלה היא לא האם זה יקר – אלא איך אפשר להוריד את המחיר.
ואם יש אוכלוסייה אחת שיכולה ללמד אותנו דבר או שניים על חיסכון חכם – זו לא ועדת המחירים, לא כלכלנים בטלוויזיה, אלא דווקא סטודנטים. לא בגלל שיש להם יותר זמן לחפש הנחות – אלא בדיוק בגלל שאין להם. לא זמן, לא כסף, לא רשת ביטחון כלכלית. ובתוך המגבלות האלה, הם מפתחים הרגלים שמשרתים אותם ויכולים לשרת גם אותנו.
הרגל צרכני שאימצו סטודנטים – ושווה לאמץ גם אתם
רבים מהם שומרים לעצמם סימניות לאתרי קופונים שהם סומכים עליהם. אחד האתרים הבולטים שצץ מתוך השטח הוא קופונים בין סטודנטים. זה לא אתר מסחרי מהסוג הרגיל, אלא יוזמה עצמאית של סטודנטים שמרכזים קופונים אמיתיים – כאלה שנבדקו ידנית בעמוד התשלום ונמצאו תקפים. לא רק לסטודנטים – לכולם.
לסטודנטים אין תקציב לניסויים. הם לא יכולים להרשות לעצמם להזמין ואז לגלות שהייתה הנחה של 20% שלא ניצלו. מבחינתם, כל קנייה צריכה להיות מדויקת.
ולכן, הם לא פותחים אתר קניות בלי לעצור רגע לבדוק האם יש קופון, האם שווה להירשם לניוזלטר כדי לקבל הנחה, האם שווה לדחות את הקנייה ליום שבו יש קוד מאסטרקארד או מבצע חגים.
"חוק ההשהיה" – טריק קטן, תוצאה גדולה
אחת השיטות הכי פשוטות שהתחלתי לאמץ מהם, היא לדחות רכישה במכוון. הם קוראים לזה "לשמור בעגלה". ברגע ששמים את המוצר בעגלה ומחכים יום-יומיים – לא רק שמקבלים זמן לחשוב, אלא שגם לפעמים החנות עצמה שולחת קופון "נטישת עגלה".
זה קורה במיוחד באופנה, קוסמטיקה ואתרי לייפסטייל. לפעמים זה 10%, לפעמים משלוח חינם – אבל בשורה התחתונה, החיסכון מגיע רק בגלל שהייתם סבלניים.
חיסכון קבוצתי: למה לקנות לבד?
כשאתה סטודנט, כל שקל נחשב. לכן, אם יש מינימום לקנייה או רף למשלוח חינם, מזמינים ביחד: שותפים לדירה, חברים לשיעור, אפילו קבוצת וואטסאפ קטנה. זה הגיוני במיוחד כשמבינים עד כמה יוקר המחיה בישראל מקשה על צעירים.
זה נכון גם להורים: למה שכל אמא לא תתאגד עם שתי שכנות ותקנה במשותף חומרי ניקוי או חיתולים? אותן שיטות של סטודנטים עובדות נהדר גם בשכונות משפחתיות. רק צריך יוזמה וזה כל ההבדל.
המיינדסט: לא רק להוזיל – להבין מה שווה
אצל סטודנטים יש גם משהו אחר – הם לא רואים בקופון מטרה. הם רואים בו כלי. ולכן, גם כשהם רואים קוד של 10% הנחה, הם בודקים מה המחיר לפני, מה המחיר אחרי, האם יש קנייה מינימלית, והאם משתלם יותר לקנות בלי קופון במבצע אחר.
הרגלי ההשוואה שלהם הרבה יותר מדויקים ממה שרובנו עושים. וזה אולי ההבדל הכי גדול: הם לא רק מחפשים לחסוך, הם שואלים איך כדאי לקנות.
קופונים זה לא קסם – זו אחריות
זה אולי המשפט הכי חשוב שלמדתי מהשיח הצרכני שצמח סביב אתרי הקופונים החדשים: קופון טוב הוא לא תוצאה של מזל – אלא של בדיקה אמינה, תיעוד מדויק, ותנאים ברורים.
ולכן, כשאתר כמו קופונים בין סטודנטים מבהיר שכל קוד נבדק ידנית, נכתב עם תאריך בדיקה, כולל דוגמה לחיסכון אמיתי והסבר ברור על תנאי ההפעלה – זו לא פריבילגיה. זו נורמה צרכנית שכולנו היינו רוצים לראות בכל אתר.
לסיום: סטודנטים מלמדים אותנו צרכנות בריאה
אם פעם צרכנות חכמה נראתה כמו תחום ליודעי דבר, היום אפשר לראות שדווקא האנשים שנאבקים כלכלית – מייצרים פתרונות יעילים, שקופים, וקהילתיים.
הם לא מחכים שמישהו יסדר להם את המחירים. הם פשוט לומדים לשלם פחות – כי הם לא יכולים להרשות לעצמם לשלם יותר.
והם עושים את זה ביחד, בדרך שקטה, בלי כותרות. אולי הגיע הזמן שגם אנחנו נלמד מהם – לא רק כדי לחסוך כסף, אלא כדי לאמץ צרכנות חכמה, מודעת וקהילתית יותר.
נכתב על ידי יובל בן צור, יועץ תקשורת וכתב צרכנות עם התמחות ביוקר מחיה והתנהגות צרכנית.
