כשלה המזימה של גורמי שמאל ביוון וארגונים פלסטיניים לחולל מהומות רחבות היקף ברחבי יוון במחאה על ההתמשכות של מלחמת עזה.
ביוון ניסו אתמול ארגונים פרו-פלסטיניים להבעיר את הרחובות במסגרת קריאה בינלאומית ל”יום זעם” נגד ישראל על רקע המלחמה בעזה ומדיניות נתניהו. בפועל, התמונה בשטח הייתה רחוקה מגל מחאה סוחף – וברוב המוקדים נרשמה השתתפות דלה, לעיתים של עשרות בודדות בלבד.
המשטרה היוונית התייצבה בכוחות מתוגברים, והפעילה מערך פיזור יעיל שכלל נוכחות בולטת של יחידות ללוחמה בהתפרעויות, מחסומי דרכים, ופיקוח הדוק באמצעות מצלמות ומזל”טים. על פי מקורות ביטחוניים באתונה, לא נרשמו אירועים חריגים של אלימות משמעותית, אך היו מספר ניסיונות חסימת כבישים ומטחי קריאות נגד ישראל שהופסקו במהירות.
מוקדי ההפגנות הבולטים
- אתונה – כיכר סינטאגמה: כמה מאות מפגינים, רובם נופפו בדגלי פלסטין ונשאו שלטים באנגלית ויוונית הקוראים ל”סיום הכיבוש”. כוחות משטרה יצרו טבעת היקפית ומנעו צעדות לא מתואמות לעבר שגרירות ישראל.
- פיראוס: הפגנה של עשרות, שהתפזרה בתוך פחות משעה לאחר עימות מילולי עם שוטרים.
- סלוניקי: הפגנה עם כמה מאות משתתפים מול בניין עיריית סלוניקי, שכללה נאומים, שירת סיסמאות והנפת דגלים. המשטרה הקפידה לשמור על ריחוק בין המפגינים לעוברי אורח.
- פטרא: עשרות מפגינים בלבד, ללא תקריות מיוחדות.
- איי יוון – מיקונוס, סנטוריני, אמורגוס, זיוס, טינוס וסירוס: הפגנות קטנות של עשרות אנשים, ברובן תיירים ופעילים מקומיים.
מה אומרים המקורות היווניים?
באתרי חדשות מרכזיים ביוון, בהם Kathimerini ו־Proto Thema, נכתב כי “המשטרה הצליחה למנוע כל ניסיון להפוך את ההפגנות להתפרעויות רחבות”. בכתבה ב־ERT News צוטט קצין משטרה בכיר שאמר:
“המסר שלנו ברור – חופש הביטוי יישמר, אך כל ניסיון לאלימות או פגיעה בסדר הציבורי ייענה באפס סובלנות.”
התמונה הגדולה
הקריאה ל”יום זעם” הגיעה מתנועות פרו-פלסטיניות באירופה, אך ההיענות ביוון הייתה מוגבלת. גורמים פוליטיים יווניים הסבירו זאת בשילוב של עייפות ציבורית ממחאות ממושכות בשנים האחרונות, כמו גם התארגנות משטרתית מקדימה שחסמה מבעוד מועד אפשרויות לארגון תהלוכות המוניות.
עם זאת, בכמה מהנאומים באתונה ובסלוניקי נשמעו קריאות קשות נגד ממשלת ישראל וראש הממשלה נתניהו, תוך הדגשת טענות על “פגיעה באזרחים בעזה”. הדוברים הבהירו כי ימשיכו לנסות לארגן הפגנות נוספות “עד שתיפסק הלחימה”.
סיכום: יום המחאה ביוון היה רחוק מלהפוך לאיום ביטחוני – ויותר קרוב להפגנת נוכחות סמלית של תנועות פרו-פלסטיניות, כאשר המשטרה היוונית הציבה רף ברור: אין חופש להפוך את הרחובות לזירת אלימות.
רמי יצהר Rami Yitzhar
״עניין מרכזי״
www.news-israel.net
