מזה עשרות בשנים נזהרת ישראל בכל הנוגע להכרה רשמית ברצח העם הארמני במלחמת העולם הראשונה בידי הטורקים. נתניהו עצמו הכשיל ב-2018 את הכרת הכנסת בנושא. עכשיו, פתאום וללא הכנה מוקדמת נפל נתניהו בפח שטמן לו מגיש פודקאסט אמריקני ששאל אותו לפתע וללא הקדמה מוקדמת מדוע ישראל אינה מכירה ברצח העם הארמני בידי הטורקים. תחילה הגיב ביבי בבלוף שיקרי לפיו הכנסת עדתה זאת המראיין לא הירפה ואמר הכנסת הכירה אבל מה עם ראש הממשלה? ונתניהו הגיב אינסטינקטיבית ובפזיזות מטופשת: ״אז הנה אני מכיר״. ומכאן צמחה מהומת ענק שהשלכותיה רעות לגבי ישראל.
בצעד היסטורי שמסמן שינוי אפשרי במדיניות החוץ הישראלית, ראש הממשלה בנימין נתניהו הכיר לראשונה ברצח העם הארמני, האשורי והיווני שביצעה האימפריה העות’מאנית במלחמת העולם הראשונה. ההתבטאות נאמרה בראיון לפודקאסט האמריקני PBD Podcast, בהנחיית פטריק בט-דייוויד, והציתה תגובה חריפה מאנקרה, שראתה בה ניסיון “לנצל טרגדיות היסטוריות למטרות פוליטיות”. ההכרה מגיעה על רקע מתחים גוברים בין ישראל לטורקיה, בעקבות תמיכתה של אנקרה בחמאס והאשמות הדדיות בג’נוסייד.
ההתבטאות בפודקאסט: “אני מכיר בכך עכשיו”
הראיון, ששודר ב-26 באוגוסט 2025, התמקד בנושאים כמו הסכסוך הישראלי-פלסטיני, יחסי ישראל עם ארצות הברית והמזרח התיכון. בט-דייוויד, ממוצא אשורי-איראני, העלה את נושא רצח העם הארמני – אירוע שבו נרצחו כ-1.5 מיליון ארמנים, אשורים ויוונים על ידי העות’מאנים בין 1915 ל-1923 – והשווה אותו להכחשת שואה. הוא שאל את נתניהו מדוע ישראל, שסבלה משואה, לא הכירה רשמית ברצח העם הזה, למרות החלטת הכנסת מ-2018 שקראה לכך.
נתניהו השיב: “למעשה, אני חושב שעשינו זאת, כי הכנסת העבירה החלטה בנושא”. כשהמארח לחץ והזכיר שאין הכרה רשמית, נתניהו הוסיף: “אני עושה זאת עכשיו. אני מכיר בכך”. זו הפעם הראשונה שנתניהו, כראש ממשלה מכהן, מכיר במפורש ברצח העם, לאחר שנים שבהן ישראל נמנעה מכך כדי לשמור על יחסים עם טורקיה. ההתבטאות כוללת גם את רצח העם האשורי והיווני, מה שהופך אותה למקיפה יותר מהצפוי.
תגובות מאנקרה: “ניסיון להסתיר פשעים בעזה”
משרד החוץ הטורקי מיהר להגיב בהודעה רשמית ב-27 באוגוסט, ודחה את דברי נתניהו כ”ניצול טרגדיות העבר למטרות פוליטיות”. בהודעה נאמר: “ההתבטאות של נתניהו בנוגע לאירועי 1915 אינה תואמת עובדות היסטוריות ומשפטיות, ואנו דוחים אותה בתוקף”. טורקיה, שמכחישה את רצח העם ומתארת אותו כ”אירועי מלחמה”, האשימה את נתניהו בניסיון להסיט את תשומת הלב מה”ג’נוסייד” שהוא מבצע, לדבריה, בעזה. “נתניהו, שמואשם בפשעים נגד האנושות, מנסה לכסות על פשעיו”, נכתב.
נשיא טורקיה רג’פ טאיפ ארדואן, שכבר השווה בעבר את נתניהו להיטלר, לא הגיב אישית עד כה, אך מקורות באנקרה רמזו על אפשרות להחרפת הסנקציות נגד ישראל, כולל הגבלות מסחריות נוספות. התגובה מצטרפת למתחים קיימים, לאחר שארדואן איים להפסיק יחסים דיפלומטיים בעקבות המלחמה בעזה והתמיכה הטורקית בחמאס.
הרקע ההיסטורי והדיפלומטי
רצח העם הארמני הוא אחד הפרקים השנויים במחלוקת בהיסטוריה המודרנית. יותר מ-30 מדינות, כולל ארצות הברית, צרפת וגרמניה, הכירו בו כג’נוסייד, אך טורקיה מתנגדת לכך בתוקף ומאיימת בסנקציות על מדינות שמכירות בו. ישראל נמנעה מהכרה רשמית במשך עשרות שנים, בעיקר בשל שיקולים אסטרטגיים: טורקיה הייתה בעלת ברית חשובה עד להתדרדרות היחסים בעשור האחרון, על רקע תמיכת ארדואן בארגונים פלסטיניים.
ההחלטה של נתניהו מגיעה בעיתוי רגיש: יחסי ישראל-טורקיה בשפל היסטורי מאז אוקטובר 2023, עם האשמות הדדיות. טורקיה הפסיקה ייצוא לישראל במאי 2024, וישראל הגיבה בהגבלות על טיסות טורקיות. בנוסף, ההכרה עשויה לחזק את יחסי ישראל עם ארמניה, יוון וקפריסין – מדינות שמתנגדות לטורקיה במזרח הים התיכון.
השלכות: שינוי מדיניות או צעד טקטי?
מומחים רואים בהתבטאות צעד משמעותי, אך לא בהכרח שינוי רשמי. “זה יכול להיות תחילתה של מדיניות חדשה, במיוחד אם הכנסת תאמץ החלטה מחייבת”, אומר ד”ר אייל זיסר, מומחה למזרח תיכון מאוניברסיטת תל אביב. עם זאת, אחרים רואים בכך צעד טקטי נגד ארדואן, שתומך בחמאס ומארח את מנהיגיו.
בקהילה הארמנית בישראל ובחו”ל, ההתבטאות התקבלה בשמחה. “זה צעד חשוב לצדק היסטורי”, אמר נציג הקהילה הארמנית בירושלים. מנגד, בטורקיה, הפגנות קטנות פרצו באיסטנבול נגד ישראל.
האירוע מדגיש את השבר במזרח התיכון: בעוד נתניהו מכיר בג’נוסייד היסטורי, טורקיה מאשימה אותו בג’נוסייד עכשווי. האם זה יוביל להסלמה נוספת? הזמן יגיד, אך ברור שהיחסים בין ירושלים לאנקרה רחוקים משיקום.
עניין מרכזי
