פוטין ממטיר אש על קייב: מאות רחפנים, עשרות טילים, ייאוש זלנסקי וחוסר אונים מערבי
המתקפה הרוסית הקטלנית ביותר מאז פרוץ המלחמה באוקראינה: יותר מ־500 כתב״מים ועשרות טילי שיוט נורו בבת אחת לעבר קייב וערים נוספות, והפכו את שמי אוקראינה לשדה קרב לוהט.
ההגנה האווירית האוקראינית הצליחה ליירט חלק מהאיומים, אך לא מנעה את הפגיעה הקשה – ארבעה אזרחים נהרגו, בהם ילדה בת 12, עשרות נפצעו, בתי מגורים קרסו ומרפאה קרדיולוגית נפגעה ישירות.
זלנסקי, נשיא אוקראינה, נשמע מיואש מתמיד. ״אין לנו מספיק מיירטים כדי לעמוד מול הסופה הזאת,״ זעק כשהוא מתחנן לנאט״ו ולמערב לשלוח סוללות פטריוט ומערכות הגנה מתקדמות נוספות. אלא שנאט״ו, שוב, מגיבה בהצהרות ריקות מתוכן ובדיונים אינסופיים, בעוד האוקראינים נאלצים להתמודד עם אש רוסית יום־יום ולילה־לילה.
בבתי החולים בבירה קייב התמלאו חדרי המיון בפצועים, ובהריסות הבניינים חיפשו לוחמי החילוץ ניצולים עד שעות הבוקר. אוקראינה מדברת על ״מתקפת ענק שנועדה לשבור את רוח האזרחים״ – והאמת היא שהשפעתה ניכרת: עוד לילה של חרדה, עוד בוקר של לוויות.
אירופה רועדת, טראמפ חוגג
בברלין, בפריז ובוורשה נשמעים קולות חרדה. מנהיגי אירופה חוששים שהאש תזלוג מערבה ותצית עימות כולל מול רוסיה. מערכי ההגנה האווירית במדינות אלו כבר מתחזקים, אך ההיסוס לשלוח נשק כבד לאוקראינה נמשך. הפחד מהסתבכות ישירה מול פוטין גובר על הצהרות הנחישות.
על רקע זה, טראמפ, נשיא ארה״ב, מתייצב כמי שמנצל את השעה: הוא מבטיח לשלוח סוללות פטריוט – אך מצהיר בגלוי שהאירופים ישלמו. עבורו, המלחמה הזו היא לא רק שדה קרב אלא גם הזדמנות כלכלית. מיליארדי דולרים נשפכים על עסקאות נשק אמריקניות, וטראמפ לא מהסס להתגאות בכך בפומבי.
וישראל מתמהמהת
באוקראינה כבר מצביעים על ישראל באצבע מאשימה. הדרישה: לשלוח סוללות פטריוט מיידית כדי להגן על קייב. בירושלים ממשיכים להסס – שילוב של שיקולים ביטחוניים, תלות באמריקנים וחשש ממתח מול מוסקבה. התוצאה: עיכוב שנתפס בקייב כבגידה של עם שידע היטב מהי עיר מופגזת.
השורה התחתונה
פוטין לא עוצר; זלנסקי מתבכיין שהוא כסאו מתנדנד, נאט״ו מהססת; אירופה רועדת; טראמפ סופר מיליארדים; ישראל מתלבטת. ובינתיים – קייב מתפוררת, אוקראינים מתים, וההיסטוריה נכתבת בדיו של דם ואש.
״עניין מרכזי״ – מזכיר לקוראיו: השאלה הגדולה היא לא רק מה יקרה מחר באוקראינה, אלא האם העולם החופשי בכלל מסוגל לעמוד מול ברזל רוסי עטוף בציניות אמריקנית.
״עניין מרכזי״
