זה מתחיל להצטייר כמו קללה שמיימית.
ושוב מכבי חיפה סופגת בתוספת הזמן ושוב אינה מנצחת בפעם השישית ברציפות כולל פעמיים תיקו עלוב עם המאמן החדש ישן נושן ברק בכר. הפעם 2:2 עלוב במיוחד מול הפועל ירושלים בסמי עופר.
ירוק מדכא במיוחד.
מכבי חיפה במשבר עמוק: שוב ספיגה בתוספת הזמן, שוב ללא ניצחון — 2:2 מביך מול הפועל ירושלים בסמי עופר
אשליות החזרה התרסקו: בכר על הקווים — אבל השדים נשארו. שישה משחקים ללא ניצחון, יתרון 0:2 שקורס, וקהל שמתייאש. הירוק כהה — והלב כבד.
סמי עופר, חיפה — לילה ירוק שהפך לירוק־שחור
היה רגע, בתחילת המחצית השנייה, שבו נראה היה שמכבי חיפה חוזרת להיות מכבי חיפה.
יתרון כפול, לחץ, קהל מתעורר, תחושת “זה חוזר”.
אבל אז — כמו קללה שמיימית, כמו סיפור שחוזר על עצמו בעקשנות אכזרית —
שער בתוספת הזמן, עוד קריסה מנטלית, ושוב שתי נקודות חומקות בין האצבעות.
מכבי חיפה – הפועל ירושלים: 2:2.
הפעם, זה לא חוסר מזל. זה דפוס. זה מחלה. וזה מסר מסוכן לעונה שלמה.
מהלך המשחק — התקווה, הגאווה, האגרוף בבטן
מחצית ראשונה: חיפה שלטה אבל שוב נראתה כבדה, מתוחה, ללא ביטחון.
הקהל, שחיכה לפריצה מנטלית תחת ברק בכר, ראה בעיקר תקיעה.
ואז הגיעה הדקה ה-50:
טריבנטה סטיוארט השתחרר נהדר, סיים עם קור רוח וקבע 0:1.
עשר דקות אחר כך — פנדל, אותו סטיוארט: 0:2.
סמי עופר בער. בכר חייך.
ואז — הכדורגל, כמו רקדן אכזר, שינה כיוון.
דקה 70: אווקה אשטה מצמק ל-2:1.
חיפה רעדה. דווקא אז היה צריך לסגור עניין, ללחוץ, להרוג את המשחק.
דקה 95 — תוספת הזמן הארורה:
איליי מדמון מוצא את הרשת, והאצטדיון נאנק. שוב הכל נופל בגרבג’־טיים.
2:2. לא תיקו — החמצה צורבת.
מה זה אומר?
- 📉 שישה משחקי ליגה ללא ניצחון
- 🧠 משבר מנטלי חמור — אובדן יציבות, פחד מסיום משחקים
- 🧯 יתרון 0:2 בבית על הפועל ירושלים היה צריך להסתיים ב-0:4
- 😡 הקהל מאבד אמון — אנחות, מחאות, מבטים קפואים
- ⚠️ בכר או לא בכר — זה עמוק יותר ממאמן
חיפה נראית לא כמו מועמדת לאליפות — אלא כמו קבוצה שמנסה לא לטבוע.
איפה הכשל? ניתוח עומק
מנטליות
כל פעם שהשעון עובר את הדקה ה-90 —
הרגליים כבדות, הלב קופא, השכל נעלם.
זה לא פיזי, זה לא טקטי — זה בראש.
טקטית
בכר דחף גבוה, שיחק התקפי, החילופים היו הגיוניים —
אבל הקבוצה שלו מתכווצת במקום להתבגר במשחק.
ככה לא לוקחים נקודות. ככה לא שומרים על מועדון גדול.
שחקנים מפתח
- טריבנטה סטיוארט — שני שערים, היחיד שנראה חי
- הקישור — בלי שליטה בשלב הקריטי
- ההגנה — מפורקת בדקות שמכריעות עונה
- שוער — שוב נשאר ללא תשובות בסיום
הקהל — אוהב, פצוע, מיואש
הירוקים הגיעו לעוד ערב שבו ״בכר יחזיר את הנשמה״.
הם יצאו בתחושת “יש אלוהים — אבל הוא נגדנו”.
ככה זה כשחלום הופך לפצע.
והפצע הזה נפתח כל שבוע מחדש.
מה הלאה?
המציאות ברורה:
אם מכבי חיפה לא מנצחת מיד — הספינה מתהפכת.
- חדר ההלבשה מתחיל לשאול שאלות
- הליגה לא מחכה לאף אחד
- איבוד הניצוץ יכול להפוך לעונה אבודה
הזמן לתירוצים נגמר.
היום — יותר מבכל תקופה — חיפה צריכה מנהיגות, אופי ונשיכה.
מהפכה. לא פלסטר.
משפט הסיכום של ״עניין מרכזי״
מכבי חיפה לא איבדה רק נקודות —
היא איבדה אמון, רגיעה, ויכולת להאמין שמחר טוב יותר.
כל עוד הפחד מנהל את הדקות האחרונות,
כל עוד הקבוצה משחקת כדי לא להפסיד במקום כדי לנצח —
הירוק הזה יישאר ירוק של החמצה.
והשאלה ל-2025 כבר על השולחן:
זו תקלה זמנית — או סוף עידן הבטחון העצמי של הירוק.
״עניין מרכזי״
