ארדואן מקצין את יחסו לממשלת נתניהו על רקע הסירוב העיקש של נתניהו לאפשר לטורקיה להשתתף בכוח הבינלאומי שיפקח על הפסקת האש בעזה. הנשיא הטורקי זועם בעיקר על רקע המאמץ האישי הגדול שהשקיע כדי ללחוץ על חמאס להסכים להפסקת האש הנוכחית ולשיחרור כל החטופים החיים והמתים בעוד שנתניהו ממשיך בהצהרות עליו ועל טורקיה.
ביום שישי הוציאה במפתיע הפרקליטות של איסטנבול צווי מעצר נגד 37 בכירים בישראל, כולל ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו, שר הביטחון ישראל כ״ץ, שר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, הרמטכ״ל אייל זמיר ומפקד חיל הים דוד סער סלמה, בחשד לביצוע עבירות של “רצח עם” ו”פשעים נגד האנושות” ברצועת עזה.
מה נכתב בהודעת הפרקליטות
- ההאשמות כוללות ביצוע שיטתי של פשעי מלחמה, פשעי נגד האנושות וכן רצח עם ברצועת עזה, החל מה־7 אוקטובר 2023.
- לשם הוצאת הצו נטען כי אלפים נרצחו, מאות מתקנים אזרחיים הושמדו, בתי-חולים הותקפו ואספקה הומניטרית הועכבה.
- עם האירועים שצוינו: פיצוץ בית-חולים “החברותי טורקי-פלסטיני” בחודש מרץ 2025.
מה אנחנו יודעים על מי שמופיעים ברשימה
- רשימת הצווים כוללת 37 שמות — אך לא פורסמה רשימה מלאה של כל הנאשמים והפרטים המדויקים של כל אחד מהם.
- שמות בולטים שנמנו בהחלטה: נתניהו, כ״ץ, בן גביר, זמיר, סלמה.
- הפרקליטות ציינה כי הנאשמים אינם נמצאים כיום בטורקיה, ולכן לא נעצרו.
תגובות מישראל ומהעולם:
שר החוץ גדעון סער:
התביעה הכללית של איסטנבול שכזכור באחרונה הביאה למעצרו של ראש העיר איסטנבול רק משום שהעז להתמודד נגד ארדואן – פירסמה ״צווי מעצר״ נגד בכירים ישראלים.
בתורכיה של ארדואן, מערכת המשפט הפכה מזמן לכלי לדיכוי יריבים פוליטיים ולמעצר עיתונאים, שופטים וראשי ערים.
ישראל דוחה בבוז את תעלול היח״צ האחרון מבית מדרשו של הרודן ארדואן.
- עוד אומרים בישראל: המהלך נדחה על-ידי גורמי ממשלה וביטחון כ”בלתי לגיטימי”, וכמו כן נטען כי מדובר בניסיון להפוך הליך משפטי לכלי פוליטי.
- מדינות ומוסדות בין-לאומיים: האירוע משלב מידת דרמטיות נדירה – משום שמדינה (טורקיה) משתמשת בצווים פליליים כנגד ראש ממשלה זוכה ובכירים צבאיים.
- הדגש עובר גם על פוטנציאל ההשפעה המשפטית הבינלאומית – האם מדובר בצעד סמלי בלבד, או בפתיחת דלת לחקירות חמורות.
המשמעות והסיכויים
- מבחינה משפטית: הצווים הם מקומיים לטורקיה בלבד, ולכן אין בהם מנגנון אכיפה גלובלי מיידי כל עוד אין שיתוף פעולה מדיני/בינלאומי.
- עם זאת ל-37 המצויינים הצווי המעצר תהיה בעיה להגיע למדינות המקיימות הסכמי הסגרה עם טורקיה.
- מבחינה מדינית: זהו צעד עם משקל תודעתי משמעותי — העברת המסר כי גם מנהיגים צבאיים ומדיניים אפשר לעמוד לדין.
- מבחינת העתיד: אם יקבלו צוים דומים מבית דין בינלאומי או אם מדינות אחרות יחליטו לשתף פעולה, יתכן שיתעורר תהליך משפטי אמיתי.
התחושה היא שהקו שמפריד בין מדיניות צבאית למעשים שייתכנו כחטא נגד האנושות מתעמעם — והיום הצו הטורקי מהווה אות אזהרה: גם מדינות ותיקות בעלות עוצמה לא חסינות מפני חקירה. בישראל, פתאום, לא מדובר רק על מדיניות ביטחונית, אלא גם על שאלת אחריות מוסרית ופלילית.
האם זה רק תמרור אזהרה – או הצעד הראשון בדרך להעמדה לדין אחרון? עתיד המשפט הבינלאומי מקרב.
״עניין מרכזי״
חדשות וסקופים מאז 1999.
לחיצה על לייק תביא אותך לידיעה הבאה, שכנראה לא תמצא במקום אחר. מומלץ!
