במערכת הביטחון הישראלית נשמעות בשבועות האחרונים אזהרות חריפות במיוחד: ראשי המוסד והשב״כ מזהירים מפני גל פיגועים חסר תקדים ברמה הבין-לאומית, שיכול לגעת לא רק בישראל אלא גם באזרחים ישראלים ברחבי העולם. במקביל, מחלקת המחקר של שב״כ מעלה מצב שבו הסיכון לחטיפת ישראלים עלה משמעותית, וזאת בשל מה שכינו בכירים “המחיר ששולם” על ידי ראש הממשלה נתניהו בעסקאות ובבריתות שונות בשנים האחרונות — עסקאות שעיצבו את התמונה הגלובלית בפוליטיקה, בזירה הביטחונית וביחסים בין מדינות.
הכותרת הזו אינה פרופגנדה — היא משקפת הערכת מצב ביטחונית שמגיעה מכמה מהרשויות המובילות במערכת הביטחון הישראלית, ולפי גורמים שנחשפים לניתוחים אלו מבפנים, המציאות היא חמורה ומסוכנת יותר ממה שנדמה לציבור הרחב.
🔥 המוסד מזהיר: “העולם במחוז אור” – פיגועים בכל העולם
גורמים בכירים במוסד הישראלי הצהירו כי מערך הטרור הבין-לאומי עובר רה-ארגון, עם רמות תיאום גבוהות יותר ויכולת לשלב תאים קטנים ברחבי העולם. לא מדובר רק באיום על שטח ישראל, אלא על יעדים מערביים ואזרחיים במדינות רחוקות:
- רחובות מרכזיים בערים אירופיות
- מרכזי קניות ותשתיות תחבורה ציבורית
- אזורים עם ריכוז תיירים כולל ישראלים
הערכת המודיעין מציינת כי תנועות קיצוניות ותאים מקומיים משתמשים בידע אסטרטגי מתקדם, עם חיבור לרעיונות תיאולוגיים ורדיקליים, כאשר אירועים טרוריסטיים קודמים משמשים כמודל אימונים נוספים.
המוסד מזהיר כי המרחב הבין-לאומי היום הוא בעל יכולת פעולה רחבה, שמאופיינת ב:
✔️ תיאום בין קבוצות טרור שמקופלות במדינות שונות
✔️ שימוש באמצעים טכנולוגיים (Dark Web, הצפנה וכו’)
✔️ מימון שמתבצע דרך שווקים אפלים
✔️ הכנה לווינויים סימולטניים במספר מוקדים
כל אלה יחד יוצרים, לפי המקור, פוטנציאל לפיגועים בהיקף שלא נראה זמן רב.
🛡️ שב״כ על הסיכון לחטיפות: “המחיר ששולם” והכפלת הסיכוי
בשב״כ, מסבירים בכירים בראייה רחבה בראיית ביטחון פנים, כי ישנה עלייה חדה בסיכוי לחטיפת אזרחים ישראלים — הן בתוך ישראל והן מחוצה לה.
למה זה קורה עכשיו?
ההערכות מציינות כמה סיבות מרכזיות:
- השתתפות ממשלתית בעסקאות בינלאומיות שמרחיבות את רשימות אויבים
לפי שב״כ, חלק מההסכמים והעסקאות שכללו תמיכה, בריתות או מגעים מול מדינות וגופים שונים גרמו לכך שיעדים ישראליים נתפסים כ”סיומת מטרה” כדי להפעיל לחץ על ישראל. - האפקט המדיני בעקבות צביון ה-ICC והסכסוך בפלסטין
צווי המעצר הבינלאומיים נגד דמויות ישראליות בכירות, כולל ראש הממשלה, הוסיפו לרטוריקה של גופים קיצוניים שמפרשים זאת כ”ציד פוליטי” והם תופסים כל אזרח ישראלי כ”טיעון במשחק”. - שימוש בריגול ואמצעים טכנולוגיים לאיסוף מידע על ישראלים פרטיים
המסגרות החדשות תופסות אנשים חפים מפשע ככרטיסי מיקוח, או כאמצעי ללחוץ על ממשלות מערביות.
📈 נתוני סיכון – מה אומרים המספרים?
לפי הערכות שב״כ (שהופצו ברמה גבוהה בתוך מערכת הביטחון):
- עלייה דו-ספרתית בסיכוי למעשי חטיפה בחמש השנים האחרונות
- מחשבה ויכולות של כוחות קיצוניים לפעול מחוץ לאזור מגוריהם
- שימוש ברשתות חברתיות ומידע פתוח כדי לזהות ולכוון לכאורה מטרות ישראליות
ההערכה אינה פאניקה, אלא דירוג סיכון מוגבר שהולך ומצטבר.
🚨 העולם במוקד: לא רק ישראל נמצאת בסכנה
הסכנה אינה מוגבלת רק לישראל — לפי המוסד יש איומים אמתיים גם ברחבי העולם:
- מערב אירופה (פריז, מדריד, בריסל)
- צפון אמריקה (ניו-יורק, לוס אנג׳לס)
- דרום מזרח אסיה
- מרכזי תיירות בינלאומיים
ההערכה היא כי לאתגרים אלה יש פוטנציאל למשוך פעילים מקומיים שפועלים בשתוף עם גורמים רדיקליים רחבים יותר.
✈️ ואזרחי ישראל בעולם: “לא בטוחים מאליו”
שב״כ מעריך באופן זהיר כי ישראלים שוטפים בחו״ל — תיירים, סטודנטים, עובדים — עלולים להוות מטרה לניסיונות חטיפה או פעילות טרור, בין השאר מסיבות הבאות:
✔️ זהות לאומית בולטת
✔️ חוסר מודעות לסביבה
✔️ פגיעות בתנאי מקום ללא הגנה משמעותית
✔️ שימוש ברשתות חברתיות שמעידות על נוכחות בחו״ל
הודעת שב״כ כוללת הערכות סיכון ספציפיות לאזרחים שכניסה למדינה שאינה חברות באמנת רומא אינה מגנה מפני ניסיון חטיפה — כלומר, גם במקומות שלא חוזרים צווי מעצר אין הגנה מוחלטת על שלום ישראלים.
🧠 “המחיר ששולם” — מה זה אומר בפועל?
הביטוי הזה, שמופיע בדיווחים של בכירים במערכת הביטחון, מתייחס לכמה ממדים:
📍 מדיני
עסקאות וגופים שבישראל נטענה תמכה בהם בעבר, עשויים לאהוב היום לראות בהנהגה הישראלית פגיעה. התמיכה במהלכים אלה הותירה טביעות אלקטרוניות ונטיות פוליטיות שמקורן בעשור האחרון.
📍 משפטי
צווי המעצר הבין-לאומיים נגד בכירים ישראלים – כולל ראש הממשלה – נחשבים כסוג של “בירור זהות” פוליטי, ובעיני כמה ארגונים קיצוניים הם מייצגים “תיוג של אויב”.
📍 תקשורתי
הכחשה, וויכוח, ומלחמות של מידע ציבורי יצרו תחושת מחלוקת אצל קהלים רחבים, כולל בקרב פעילים קיצוניים, שפיתחו מסרים של “נגד ישראל”.
🚓 חדירה לפעילות מבצעית – מודלים מתקדמים של טרור
הערכת המודיעין מצביעה על כמה מגמות שנוצרו בשנתיים האחרונות:
🔹 מבנה מבוזר של ארגוני טרור
🔹 שימוש בכלים טכנולוגיים לאיתור ישראלים לפי מיקום
🔹 הכשרה עצמית דרך רשתות מקוונות (Dark Web)
🔹 פוטנציאל לפעולה בבתים פרטיים ואירועים ציבוריים
הדברים אינם בגדר היפרבולה — אלא אסטרטגיה מבוססת ראיות שמדברות על עלייה ברמות הסיכון.
📌 המלצות רשמיות לציבור
על פי הערכות בשטח, הנה מספר הנחיות שהוצגו באמצעי הבטחון:
✔️ להירשם בשגרירויות לפני נסיעה
✔️ לא לחשוף מידע אישי או מסלולי נסיעה
✔️ להמנע מאזכורים פומביים של ישראליות במרחבים ציבוריים רגישים
✔️ לשמור על קשר רציף עם הרשויות במקרה של חשד לפעילות חשודה
🧠 נקודת סיכום
המוסד והשב״כ מסמנים תמונת מצב מסוכנת ביותר — תחת הכותרת של שינויים גלובליים במודיעין, יכולת טרור מתקדמת, ושינוי זהותיים ודיפלומטיים בעקבות החלטות פוליטיות של ישראל בשנים האחרונות.
הזהירות אינה פחדנית — היא תגובה מבוססת לנתונים מודיעיניים. גם אזרחים מחוץ לגבולות ישראל נחשבים לפוטנציאל לפגיעה או חטיפה, ולכן הערכות הסיכון קיבלו תוקף רשמי.
המסר המשותף למוסד ולשב״כ הוא כמעט חד-משמעי:
הסכנה של פעולות טרור בינלאומיות וחטיפות לא הייתה ברמה הזו בעשור האחרון — והדבר מחייב מודעות, זהירות ותכנון, הן במישור המדיני והן ברמת הפרט.
