דילוג לתוכן
מבזקים

כך הפך נתניהו את ישראל למעצמת על שהעולם כולו מתפעל ממנה, ובמקביל נזהר ומתחמש בטירוף כדי לסגור פערים

F222042F-B08F-4D53-8CBA-6C374AC80DDE

אם מישהו היה מתאר עובדתית את מצבה של ישראל לפני שנתיים במונחים יבשים זה היה נראה כך: קריסת תיירות, נדידת הייטק וסטארט־אפים, הגירה של רופאים, מהנדסים ואנשי מקצוע, שקל שנשחק, פגיעה קשה בסחר הימי, תעלת סואץ משותקת, בידוד מדיני חריף, מתקפה תודעתית עולמית, דיבורים גלויים על דיקטטוריזציה וכל כלכלן, בכל מקום בעולם, היה מגיע לאותה מסקנה: קריסה עלולה להגיע, והנה ובכל זאת, בסיכום 2025, המציאות מציירת תמונה הפוכה:

חוסן חריג, גביית מסים גבוהה, מערכת בנקאית רווחית, היעדר פאניקה פיננסית, שוק עבודה מתפקד, יכולת מימון ומעמד אשראי שמדינות רבות בעולם יכולות רק לקנא בו. והדולר, כן הדולר עומד על 3.18 שקלים לדולר – שפל של 7 שנים לפחות.

בואו נבדוק מה קרה כי זה לא נס אלא – זו לא אשליה סטטיסטית. קרה כאן הבלתי ייאמן והתוצאה המדהימה הזו לא עלתה אפילו בסיוטים הכי נוראיים של סינוואר, נסראללה, ראשי הכת החומייניסטית בטהרן ובמערות המסתור של ראשי החותים בתימן.

מה שקרה זו תוצאה של טרנספורמציה תודעתית־אימפריאלית, שנולדה באש – ושינתה את מיקומה של ישראל בעולם.

1. הרגע שבו סינוואר שבר את תקרת הזכוכית של ישראל היא יום ביצוע הטבח.

בלי להבין זאת, הוא עשה דבר עמוק בהרבה:

הוא שחרר את ישראל מהכבלים התודעתיים שכבלו אותה מאז הקמתה.

עד 7 באוקטובר ישראל חיה בדואליות:

  • מעצמה צבאית בפועל
  • מדינה מתנצלת תודעתית

חזקה, אך זהירה.

קטלנית, אך מרוסנת.

בעלת יכולות עצומות – אך תמיד עם רגל על הבלם.

הטבח מחק בן־לילה את הצורך בהעמדת פנים.

מאותו רגע, ישראל קיבלה לגיטימציה – פנימית וחיצונית – לפעול לא כ״מדינה קטנה שמגיבה״, אלא כישות שמעצבת מציאות.

זהו רגע לידת האימפריה.

2. ישראל חדלה להיות אהובה – והפכה להיות מפחידה

כאן מתחיל הפרדוקס שרוב הפרשנים מסרבים לראות:

הבידוד הבינלאומי של ישראל לא החליש אותה – הוא חיזק אותה.

בעולם האמיתי, מדינות אינן פועלות מתוך אהבה אלא מתוך פחד, אינטרס וזהירות.

מאז 7 באוקטובר:

  • חיסולים חוצי יבשות
  • פגיעה בכורים גרעיניים
  • חיסול מנהיגים וגנרלים בכל זירה
  • חדירה למעגלי כוח סגורים
  • מבצעי סייבר והטעיה בקנה מידה שלא נחשף מעולם
  • ניטרול סימולטני של רבבות אמצעי תקשורת (פרשת הביפרים)

העולם הפנים מסר אחד:

זו מדינה קטנה שלא מתנהגת כקטנה –

ולא משלמת מחיר על חריגה מהתבניות הישנות.

זו ההגדרה הקלאסית של אימפריה:

לא אהדה – שינוי התנהגות של אחרים.

3. נתניהו והמהלך התודעתי: מהתנגדות פוליטית ל״אנטישמיות״ כוללת

במקביל התחולל מהלך תודעתי פנימי־גלובלי ממדרגה ראשונה.

באופן מכוון, מתריס ועקבי, נתניהו המיר:

  • התנגדות לממשלת הימין הקיצוני
  • ביקורת על המלחמה
  • מחאה אזרחית

לנרטיב אחד כולל:

התנגדות לישראל = אנטישמיות

אנטישמיות = איום על יהודים בכל העולם

וישראל = מקלט אחרון

אפשר לבקר זאת מוסרית.

אפשר להתנגד פוליטית.

אבל האפקט הפסיכולוגי עצום.

התוצאה:

  • יהדות העולם מתכנסת רגשית סביב ישראל
  • האליטה הישראלית מבינה שבריחה עכשיו נתפסת תודעתית כנטישה בזמן מצור
  • ההגירה הכלכלית נבלמת לא בחוק – אלא בנפש

כלכלה אינה מתקיימת רק מכסף.

היא מתקיימת באמצעות איסור תודעתי על בריחה.

4. פסיכולוגיית ההמון בישראל: כלכלת מצור

הציבור הישראלי ב־2025 אינו מתנהג כצרכן רציונלי.

הוא מתנהג כקהילה תחת איום קיומי.

במקום:

פחד → משיכת כספים → קריסה

נוצר:

פחד → התכנסות → החזקה של המערכת

אנשים ממשיכים לעבוד, לשלם, לא להפיל בנקים ולא לשרוף את המטבע –

לא מאהבה, אלא מתוך הבנה תת־הכרתית שקריסה כלכלית עכשיו = חורבן מדינתי.

זו משמעת כלכלית קולקטיבית נדירה, שכמעט אינה קיימת בדמוקרטיות מערביות אחרות.

5. העובדה שמטלטלת את אירופה: לישראל יש היום הצבא החזק ביבשת

לא על הנייר של נאט״ו.

לא בהצהרות רשמיות.

בפועל.

מערכות הגנה אווירית ישראליות מגינות היום על גרמניה – ולמעשה על אירופה – מפני תרחישים רוסיים.

טילים ישראליים, טכנולוגיה ישראלית ותפיסות יירוט ישראליות הן שכבת ההגנה החדשה של היבשת.

זהו היפוך היסטורי:

מדינה שנזקקה בעבר להגנה –

הפכה למי שמגינה על אירופה מפני פוטין.

ומכאן נובעת הזהירות האירופית, גם כשהרטוריקה ביקורתית.

6. מקרון, פאריס והצביעות הקצרה

מקרון החרים את ישראל מתערוכת הנשק בפריז – מחווה תודעתית לצרכים פנימיים.

מאחורי הקלעים? צרפת מתחננת לחזרת ישראל.

כי כשאירופה מגלה מחדש מהו איום צבאי אמיתי,

היא מבינה מהר מאוד מי מספק פתרונות – ומי רק נואם.

7. פוטין, הבריטים והנייטרליות החכמה

פוטין שומר על קשר רציף עם נתניהו.

ישראל מקפידה על נייטרליות תבונתית במלחמת אוקראינה.

זו לא חולשה – זו עמדת כוח.

הבריטים נזהרים שלא לדרוך לנו על היבלות,

לא מתוך אהדה אלא מתוך הבנה.

8. ארדואן בפאניקה – והסיבה האמיתית לנאומיו

נאומיו החריפים של ארדואן אינם ביטוי לעוצמה – אלא לחרדה.

התרחיש שמטריד אותו:

  • ברית צבאית בין ישראל, יוון וקפריסין
  • העברת נשק, טכנולוגיה וידע ישראלי
  • טבעת לחץ אזורית סביב טורקיה

זו חרדה אסטרטגית, לא הצגה.

9. צה״ל, ארה״ב והניצחון בלי ארונות קבורה

זהו אולי ההישג האסטרטגי החשוב מכולם.

במערכה שבה:

  • אף חייל אמריקני לא נהרג
  • אף מטוס אמריקני לא הופל

הניצחון הישראלי נזקף גם לארצות הברית.

9א. אמריקה הייתה צמאה לניצחון – וישראל סיפקה אותו

וזה הממד שחייב להיאמר בגלוי:

ארצות הברית הייתה זקוקה נואשות לניצחון צבאי.

לא “ניהול משבר”.

לא “ייצוב אזורי”.

ניצחון.

אחרי שורת טראומות אסטרטגיות:

  • לאוס
  • קוריאה
  • איראן
  • עיראק
  • כוויית
  • אפגניסטן
  • לוב

אמריקה סבלה משחיקה עמוקה בדימוי “שוטר העולם”.

ואז הופיע צבא יהודי קטן אחד –

עם עליונות טכנולוגית, מוח יהודי, ועקשנות הישרדותית של עם קטן ונרדף

שהגויים מנסים להשמידו כבר אלפיים שנה –

והחזיר לאמריקה את תחושת הניצחון בלי טיפת דם אמריקני.

צה״ל סיפק לארה״ב:

  • ניצחון ברור
  • מודל מלחמה חדש
  • עליונות מודיעינית וטכנולוגית
  • הישג אסטרטגי נטול מחיר פוליטי פנימי

זה נכס אדיר בוושינגטון.

ומכאן נובעת זהירות אמריקנית – וגם עולמית – בכל אמירה נגד ישראל.

10. העולם הערבי: כוח, לא רגשות

למרות עזה, למרות הזעם ברחוב הערבי:

  • הסכמי אברהם שרירים וקיימים
  • אף מדינה ערבית ידידותית לא הפכה אויבת
  • להפך – הביקוש לנשק אמריקני מזנק

כפי שנאמר תמיד:

הערבים מבינים כוח.

וכשישראל משדרת כוח חסר תקדים –

התגובה אינה מרד אלא הסתגלות.

11. הכלכלה: תוצר לוואי של אימפריה

כאן נסגר המעגל.

הכלכלה הישראלית אינה מחזיקה למרות המצב –

אלא בגללו.

  • מדינת חירום מזרימה ביקושים
  • תעשיות ביטחון, סייבר ומודיעין פורחות
  • ישראל מייצאת ידע הישרדותי לעולם מסוכן
  • העולם קונה כוח, לא תיירות

זו לא כלכלה ליברלית.

זו כלכלת אימפריה במצב מצור.

השורה התחתונה – התמונה הגדולה באמת

סינוואר ביקש להשמיד את ישראל.

בפועל, הוא הפך אותה לאימפריה חסרת תקדים בהיסטוריה המודרנית.

שנואה – כן.

מבודדת רטורית – כן.

אבל:

  • מפחידה
  • חיונית
  • ונערצת בסתר

והכלכלה?

היא רק המדד לכך שהעולם מבין זאת – גם אם הוא מסרב להודות.

השאלה היחידה שנותרה פתוחה, ו״עניין מרכזי״ עוד יעסוק בה רבות, היא:

כמה זמן מדינה שנולדה להיות בית יכולה לשאת על גבה אימפריה שהיא כמרגע שנואה, מבודדת, ומנצחת: כי כך נולדות אימפריות — וכך ישראל מצאה את עצמה שם. אם זה טוב או לא – העתיד יגיד.

עניין מרכזי״ — חדשות וסקופים מאז 1999.

לחיצה על לייק תביא אותך לידיעה הבאה, שכנראה לא תמצא במקום אחר. מומלץ!

שתפו את המאמר

הורידו עכשיו את האפליקציה שלנו בחינם!

ותהנו ממגוון תכנים בזמן אמת לנייד שלכם