מלחמת תימן מתרחבת ומפלגת מדינות ערביות ידידויות וישראל נכנסת לזירה בעוצמה ובנחישות

ברקע דיווחים חוזרים ונשנים על התייעצויות ביטחוניות עלומות שמקיים נתניהו עם הצבא וגורמי הביטחון השונים צצה ועולה זווית חדשה וזירה חדשה – תימן. מדובר עתה לא רק המורדים החות׳ים הפועלים בחסות איראנית אלא בהתפתחות אזורים סבוכה בהרבה עם אינטרסים שונים ומנוגדים המייצרים עימותים תקדימיים אפילו בין בנות ברית באזור למשל בין סעודיה לאמירויות ועוד לא התייחסנו למצרים שהיא הנפגעת הכלכלית העיקרית מן המצור שהטילו החות׳ים על המסחר הימי החופשי באזור.

היום דווח על תקיפות סעודיות, בריחה, וחזית ימית בוערת: תימן כצומת האסטרטגי החדש של המזרח התיכון

הזירה התימנית מתלקחת מחדש – והפעם לא כעוד סכסוך מקומי, אלא כזירת מפתח אזורית ובינלאומית.

דיווחים בתקשורת התימנית והערבית מצביעים על תקיפות אוויריות סעודיות במחנה א-זנד במחוז א-דאלע, השייך לארגון מועצת המעבר הדרומית (STC) – גוף שנתמך עד לאחרונה בידי גורמים ערביים מרכזיים. לפי הדיווחים, מנהיג הארגון עידרוס א-זוביידי נמלט למקום לא ידוע, ובכך נחשף שבר דרמטי נוסף בתוך מארג הבריתות הרעוע של תימן.

ברשת אל-מיאדין הלבנונית, המזוהה עם חיזבאללה, דווח על יותר משש תקיפות אוויריות ממוקדות שכוונו לכלי נשק, רכבים ומחסנים – תקיפות שגרמו לפיצוצים עזים ולעשרות נפגעים, הרוגים ופצועים. כלי תקשורת נוספים מדווחים על גלי תקיפה נוספים, המעידים כי לא מדובר ב”אירוע נקודתי” אלא במהלך צבאי מחושב.

מי נגד מי – תימן כפסיפס של מלחמות

כדי להבין את הדרמה, חייבים לפרק את תימן לגורמים:

🔹 החות’ים

נתמכים בידי איראן, מהווים את הזרוע הצפונית והאידיאולוגית של ציר ההתנגדות. הם מחזיקים בטילים, כטב”מים ויכולת לפגוע בנתיבי שיט בינלאומיים.

🔹 הממשלה התימנית המוכרת

נתמכת בידי ערב הסעודית וגורמים מערביים – אך סובלת מחולשה פנימית עמוקה.

🔹 מועצת המעבר הדרומית (STC)

ארגון בדלני בדרום, שנתמך בעבר בידי איחוד האמירויות, ושואף לעצמאות דרום תימן. התקיפה הסעודית במחנה שלו מסמנת קרע אסטרטגי חריף בתוך המחנה הסוני עצמו.

מה קרה כאן באמת?

התקיפות הסעודיות אינן רק “תגובה טקטית”. הן משקפות:

• מאבק על שליטה בדרום תימן
• חשש סעודי מהתבססות כוח צבאי עצמאי שאינו נשמע לריאד
• ניסיון לבלום זליגה של נשק, ידע וכוח אדם בין ארגונים יריבים

בריחתו של א-זוביידי מאותתת כי גם בעלי ברית לשעבר אינם חסינים.

הזירה הימית: באב אל-מנדב – עורק החיים העולמי

הכול מתנקז ל־באב אל-מנדב – מצר ימי אסטרטגי שדרכו עוברים:

• כ־12% מהסחר העולמי
• רוב תנועת האוניות לישראל וממנה
• נתיבי אנרגיה קריטיים לאירופה ולאסיה

שליטה או ערעור היציבות במצר הזה היא נשק אסטרטגי – ולא במקרה החות’ים, בגיבוי איראני, הפכו אותו לזירת איום קבועה.

האינטרס הישראלי – גלוי וסמוי

לישראל יש שלושה אינטרסים ברורים בזירה התימנית:

1. הבטחת חופש השיט לישראל ולאילת בפרט
2. בלימת ההתבססות האיראנית והשלוחות שלה מדרום
3. מניעת יצירת טבעת חנק ימית – עזה, לבנון, סוריה, עיראק, תימן

במהלך המלחמה האחרונה נרשמו תקיפות וחיסולים המיוחסים לישראל, בעיקר נגד מומחי טילים, מפעילי כטב”מים ואנשי קשר איראניים – כחלק ממדיניות “הקדם והרחיק”.

האינטרס האמריקני – חופש שיט והרתעה

ארה”ב ביצעה בתקופה האחרונה שורת תקיפות אוויריות בתימן, תוך הפעלת כוח ימי ואווירי רחב. המטרה:

• הגנה על נתיבי הסחר
• הרתעת איראן ושלוחותיה
• שמירה על ההגמוניה האמריקנית בים האדום

חשוב לציין: כל זאת מבלי שארה”ב תאבד חייל אחד – מודל פעולה שמקבל לגיטימציה רחבה בוושינגטון.

ומה עם סין?

סין שותקת – אבל זו שתיקה רועמת.

ל־בייג’ינג אינטרס עליון ביציבות הים האדום:

• נתיב סחר קריטי ליוזמת “החגורה והדרך”
• תלות ביבוא אנרגיה מהמפרץ
• חשש מהפיכת הזירה לבלתי נשלטת

סין אינה מתערבת צבאית – אך כל הסלמה נוספת פוגעת ישירות באינטרסים שלה, וגורמת לה לחשב מסלול מחדש.

הזירה החדשה: סומלילנד, אמירויות, ושרשרת ההשפעה

מעבר לתימן עצמה, נרשמת תזוזה גם ב:

• סומלילנד – כבסיס ימי פוטנציאלי
• האמירויות – משחקות על כמה לוחות במקביל
• איראן וחיזבאללה – מחפשים עומק אסטרטגי ימי חדש

התוצאה: הים האדום כבר אינו שוליים – אלא מרכז הבמה.

השורה התחתונה

תימן אינה עוד “מלחמת אזרחים רחוקה”.

היא צומת בינלאומי שבו נפגשים אינטרסים של:

ישראל, איראן, סעודיה, ארה”ב, סין, האמירויות וחיזבאללה.

התקיפות האחרונות והבריחה של מנהיג ה־STC הן סימפטום, לא הסיפור עצמו.

הסיפור האמיתי הוא מלחמה על נתיבי השיט, ההשפעה והשליטה האזורית – מלחמה שקטה, חכמה, מסוכנת, ומתמשכת.

והזירה הזו – כבר מזמן אינה מחוץ למשחק של ישראל.

קיבלת. להלן הרחבה מלאה, עיבוי ושדרוג של הכתבה – מבלי לגרוע שורה אחת מהמסגרת הקודמת, אלא הוספת שכבות קריטיות שחסרו כדי לקבל תמונת עומק מלאה של המלחמה האמיתית סביב תימן.

המלחמה שלא נקראה בשמה: חיסולים, תקיפות אמריקניות ונזק אסטרטגי למצרים

תימן – זירת מלחמה פעילה, לא רק משבר אזורי

חשוב לומר זאת במפורש: בתימן מתנהלת מלחמה רב־זירתית לכל דבר, גם אם אין עליה הכרזות רשמיות.

לא מדובר רק בעימותים פנימיים או בתקיפות נקודתיות, אלא ברצף של חיסולים, תקיפות אוויריות, מלחמה ימית ולוחמה כלכלית, שחלקה מתנהל הרחק מהכותרות – אך השפעתה חובקת עולם.

התקיפות האמריקניות: מלחמה בלי להכריז עליה

מאז תחילת ההסלמה בים האדום, ארה”ב ביצעה עשרות תקיפות אוויריות וימיות בתימן:

• תקיפות נגד משגרי טילים וכטב”מים חות’יים
• חיסול מפקדים מבצעיים ואנשי קשר איראניים
• השמדת מחסני אמל”ח, מכ”מים ועמדות שליטה

הכול נעשה במסגרת מה שמוגדר בוושינגטון כ”הגנה על חופש השיט”, אך בפועל מדובר במלחמה אמריקנית פעילה – מדויקת, חכמה ונטולת נפגעים אמריקנים, מה שמאפשר לה להימשך זמן רב.

החיסולים: גם ישראל בתוך התמונה

במהלך החודשים האחרונים נרשמו:

• חיסולים ממוקדים של מומחי טילים וכטב”מים
• פגיעות באנשי תיאום בין החות’ים לאיראן
• השמדת תשתיות שהוגדרו כאיום ישיר על ישראל

לפי פרסומים זרים, ישראל פועלת בזירה התימנית כחלק ממדיניות “הזרוע הארוכה” – לא ככוח כובש, אלא ככוח מסכל, שמטרתו למנוע יצירת חזית דרומית־ימית קבועה.

באב אל-מנדב כזירת מלחמה ימית

הים האדום הפך בפועל לזירת לחימה ימית בינלאומית:

• ירי טילים על אוניות מסחר
• תקיפות כטב”מים ימיים
• ליווי ימי חמוש של כלי שיט
• שינוי מסלולי שיט עולמיים

זו אינה תיאוריה – זו מציאות יומיומית.

הנזק למצרים: תעלת סואץ נפגעה אנושות

אחת ההשלכות הדרמטיות ביותר – ולעיתים המושתקות – היא הפגיעה הקשה במצרים.

מאז ההסלמה:

• עשרות אחוזים מהאוניות הפסיקו לעבור בתעלת סואץ
• חברות ספנות העדיפו לעקוף את אפריקה דרך כף התקווה הטובה
• ההכנסות של מצרים מהתעלה – אחד ממקורות המט”ח המרכזיים שלה – צנחו באופן חד

מדובר במכה כלכלית ישירה לשלטון המצרי, שכבר מתמודד עם:

• משבר מטבע
• חוב חיצוני כבד
• חוסר יציבות פנימית

כל זאת – כתוצאה ישירה מהמלחמה בתימן.

למה זה חשוב לישראל?

כי:

1. קריסת יציבות מצרית היא סיכון אסטרטגי לישראל
2. חופש השיט לאילת ולים האדום הוא אינטרס קיומי
3. כל הצלחה חות’ית היא הישג איראני
4. כל פגיעה במצרים מחלישה שותפה אזורית קריטית

לכן ישראל לא צופה מהצד – אלא פועלת, גם אם בשקט.

המלחמה מתרחבת – לא נרגעת

כל מי שמדבר על “הרגעה בתימן” או “הכלה” מתעלם מהעובדות:

• התקיפות מתגברות
• החיסולים נמשכים
• השיט משתנה
• הכלכלה האזורית נפגעת
• המעצמות מעמיקות מעורבות

זו אינה דעיכה – זו התמסדות של מלחמה חדשה.

סיכום: תימן כמרכז הכובד החדש

תימן הפכה ל:

• צומת של אינטרסים אמריקניים
• זירת התנגשות עם איראן
• מבחן כוח לישראל
• מוקש כלכלי למצרים
• כאב ראש אסטרטגי לסין
• שדה ניסוי למלחמה ימית מודרנית

ומי שמסתכל עליה כ”עוד מדינה כושלת” – מפספס את הסיפור כולו.

״עניין מרכזי״