איראן נקטה בצעד חריף ובוטה כלפי האוכלוסיה כשניתקה הלילה לחלוטין את האינטרנט במדינה ללא הגבלת זמן. מדובר במהלך המצביע בעיקר על החשש הגובר בשלטון האייתולות מהצפוי ולאחר שהתברר כי המחאות מתרחבות ומתעצמות והגיעו גם לבירה טהרן ולערים הגדולות האחרות. המנהיג המסתמן של המחאה הזו הוא שנו הגולה של השאה הפרסי שהודח במהפכה החומייניסטית. ניתוק האינטרנט מנסה לבלום את קולו הדומיננטי הקורא להחריף את המאבק עד למיגור השלטון הקיים והחלפתו במשטר חדש.ֿ
כאמור ההפגנות נגד המשטר האיסלמי התפשטו לטהרן וערים מרכזיות אחרות, עם אלפי מפגינים צועקים “מוות לדיקטטור” ו”מוות לרפובליקה האיסלמית”. הניתוק המוחלט, שהחל ביום חמישי בערב (8 בינואר 2026), רק מוכיח כמה המשטר מפחד: זה לא רק למנוע תמונות ווידאו, זה גם כדי לתת כיסוי לדיכוי אלים יותר, הרחק מעיני העולם.
המחאות, שהתחילו לפני 12 ימים כשביתות סוחרים בטהרן על רקע משבר כלכלי עמוק (אינפלציה דוהרת, מטבע צונח, מחסור במזון ובדלק), הפכו למשבר פוליטי מלא. קריאה של הנסיך הגולה רזה פהלווי – בנו של השאה המודח – להפגנות המוניות בשעה 20:00 בערב הוציאה אלפי אנשים לרחובות, למרות האיומים. והתוצאה? לפחות 45 הרוגים (רובם מפגינים), 4 אנשי ביטחון נהרגו, וכ-2,260 עצורים, לפי נתוני Human Rights Activists News Agency (HRANA). זה לא סתם מהומות – זה אתגר ישיר למשטר, עם קריאות לתמיכה בשאה וקריאות “פהלווי יחזור”.
מהלך האירועים: ממשבר כלכלי למחאה פוליטית
המחאות התחילו בסוף דצמבר 2025, כשסוחרים בטהרן שבתו נגד האינפלציה (מעל 40% רשמית, הרבה יותר בפועל) והשפעת הסנקציות האמריקאיות. מהר מאוד, זה התפשט לערים כמו משהד, בושהר, שיראז ואספהאן – עם אלפי אנשים יוצאים לרחובות. ביום חמישי, אחרי קריאת פהלווי, השיא: שכונות בטהרן התמלאו בצעקות מהחלונות, ואלפים יצאו למחאות רחוב. וידאו שדלפו לפני הניתוק מראים הפגנות גדולות, הצתות מבנים, והתנגשויות עם כוחות הביטחון.
השלטון הגיב בדיכוי: כוחות משטרה, בסיג’, וגורמי ביטחון אחרים ירו באש חיה, השתמשו בגז מדמיע, ועצרו מאות. ראשי המשטר – השופט הראשי ומפקד המשטרה – איימו ב”תגובה קשה” נגד “מפירי סדר”. אבל המפגינים לא נשברים: הם קוראים לשינוי משטר, תומכים בשאה, ומאשימים את האייתולות בהרס הכלכלה.
דגש על ניתוק האינטרנט: “חושך דיגיטלי” כדי להסתיר את הדיכוי
הניתוק המוחלט החל בשעה 20:00 ביום חמישי – בדיוק כשהמחאות התחילו להתגבר. לפי NetBlocks, ארגון ניטור אינטרנט, זה “ניתוק ארצי” – כל הרשתות מנותקות, כולל שיחות בינלאומיות. זה לא פעם ראשונה: המשטר עשה זאת גם במחאות 2019 ו-2022, כדי למנוע תיעוד של אלימות. הפעם, זה קורה בזמן שפהלווי קורא להפגנות – מה שמעיד על פחד אמיתי.
לפי דיווחים, הניתוק מקשה על ארגון המחאות, אבל גם מונע מהעולם לראות את ההרוגים והאלימות. Human Rights Watch אומרת: “זה כיסוי לדיכוי”. ישראלי ציני יוסיף: אם המשטר חושב שזה יעצור את הסמארטפונים והסרטונים שדולפים דרך VPN – הוא חי בסרט. אבל בינתיים, זה מאפשר לכוחות הביטחון לפעול בחושך – פשוטו כמשמעו.
אבל מעבר להסתרת הדיכוי – ניתוק האינטרנט הוא נשק אכזרי במיוחד, שכל שליט יכול להפעיל בכל רגע נגד אזרחיו, והוא משבש את החיים ברמת הפרט בצורה הרסנית. דמיינו יום ללא אינטרנט: הבנקאות קורסת, אי אפשר להעביר כסף, לשלם חשבונות או לבדוק יתרות – מה שמשתק את הכלכלה היומיומית. עסקים קטנים, סוחרים ופרילנסרים מאבדים קשר עם לקוחות, הזמנות נתקעות, ומכירות צונחות. הורים לא יכולים לתקשר עם ילדים בבתי ספר, רופאים לא מגיעים למידע רפואי דחוף, וחולים כרוניים לא מזמינים תרופות אונליין. אפילו תחבורה ציבורית נפגעת – אפליקציות ניווט, כרטיסים דיגיטליים ותשלומים – הכל קופא.
האם האזרחים יעמדו בניתוק כזה שמשבש את חייהם? בטווח הקצר – כן, כי אנשים מתאימים עצמם: חוזרים לשיחות טלפון, משלמים במזומן, ומפיצים מידע מפה לאוזן. אבל בטווח הארוך – זה נשק שובר רוח, כי הוא מבודד, מייאש ומדכא. במדינה כמו איראן, שבה 70% מהאוכלוסייה משתמשת באינטרנט יומיומי, ניתוק כזה פוגע בכל: לימודים מקוונים נעצרים, עבודה מרחוק קורסת, וחברויות מתנתקות. זה לא רק טכני – זה פסיכולוגי: תחושת בידוד בעולם מחובר, שמעצימה את הזעם נגד השלטון. והישראלי הציני יוסיף: זה הנשק המושלם לדיקטטור – זול, יעיל, ובלתי נראה – אבל בסוף, זה עלול להתפוצץ בפניו, כי אנשים לא שוכחים מי כיבה להם את האור.
סטטיסטיקה והרוגים: מחיר הדם של המחאות
• הרוגים: לפחות 45 מפגינים, 4 אנשי ביטחון (נתוני HRANA עד 9 בינואר 2026). חלק מההרוגים מירי ישיר, אחרים מגז מדמיע.
• עצורים: כ-2,260, כולל עיתונאים, פעילים וסטודנטים.
• היקף המחאות: התפשטו ללפחות 10 ערים גדולות, עם אלפי משתתפים בכל אחת. בטהרן לבד – אלפים צועקים מהחלונות.
• נזק כלכלי: שביתות סוחרים גורמות להפסדים של מיליארדים, על רקע אינפלציה של 40%+ ומחסור בדלק ומזון.
• היסטוריה: מחאות דומות ב-2019 גבו 1,500 הרוגים; ב-2022 (אחרי מות מהסא אמיני) – 500 הרוגים. הפעם, זה עלול להיות גרוע יותר.
המספרים מזעזעים, אבל הישראלי יודע: מאחורי כל מספר – סיפור של משפחה הרוסה, ותקווה שמתפוצצת מול דיכוי.
תגובות: איומים מהמשטר, קריאות מהגולה – ואיומי טראמפ להתערב
• ראשי המשטר: השופט הראשי גולאם-חוסיין מוחסני-אז’יי איים: “לא נסבול מפירי סדר”. מפקד המשטרה: “תגובה קשה נגד כל הפרה”. שר החוץ האיראני, עבאס עראקצ’י, הזהיר מפני “התערבות זרה” וטען כי צבא איראן מוכן לפעולה מונעת.
• רזה פהלווי (גולה): “מיליוני איראנים דרשו חירות הלילה” – הוא קרא להפגנות, והצליח להוציא אלפים לרחובות.
• ארגוני זכויות: Amnesty International: “הניתוק מאפשר דיכוי ללא עדים”. HRW: “זה כיסוי להרג”.
• עולם: ארה”ב תומכת במפגינים, האיחוד האירופי קורא לריסון. רוסיה וסין מגנות “התערבות זרה”. הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ איים במפורש להתערב צבאית אם המשטר ימשיך לירות באזרחים: “אם איראן תהרוג מפגינים שלווים, ארה”ב תבוא להצלתם – אנחנו נעולים וטעונים, מוכנים ללכת”. דיווחים מדברים על תגבור צבאי אמריקני באזור – פריסת נושאות מטוסים ויחידות מיוחדות – כדי להיות מוכנים להתערבות מהירה אם הדיכוי יסלים.
• ישראל: ישראל עוקבת מקרוב ומכינה תרחישים – דיווחים על היערכות צבאית מוגברת, כולל תרגילי אוויר ומודיעין, מחשש שהכאוס באיראן יגלוש להתקפות נגד ישראל או התחזקות חיזבאללה. ישראל רואה במחאות הזדמנות להחלשת המשטר, אבל גם סיכון להסלמה אזורית.
ניתוח: למה זה קורה, והאם זה סופו של המשטר?
המחאות התחילו ממשבר כלכלי – סנקציות אמריקאיות, שחיתות, ניהול כושל – אבל הפכו פוליטיות: קריאות לשינוי משטר, תמיכה בשאה. הניתוק מוכיח פחד: המשטר יודע שווידאו יכולים להפיל ממשלות, כמו ב-2011 בעולם הערבי. אבל זה גם מלכד את המפגינים – הם מוצאים דרכים חלופיות, כמו שיחות לוויין או VPN.
הישראלי הציני יוסיף: המשטר האיסלמי שורד 45 שנה בזכות דיכוי, אבל הפעם זה שונה – הכלכלה קורסת, הצעירים לא מפחדים, והגולה (פהלווי) מצליח להשפיע. האם זה סופו? ספק, אבל אם המחאות יימשכו – זה עלול להיות “אביב פרסי” מאוחר.
מבט קדימה: הסלמה או דעיכה?
המחאות צפויות להימשכו, למרות הניתוק והדיכוי. אם המשטר יפעל באלימות רבה יותר – זה עלול להצית מרד מלא. העולם צופה: ארה”ב עשויה להתערב אם הדיכוי יסלים, ישראל מתכוננת, ואירופה קוראת לריסון. אבל בטהרן, החושך הדיגיטלי עלול להיות רק ההתחלה של סופה גדולה.
״עניין מרכזי״ חדשות וסקופים מאז 1999.
עורך – רמי יצהר Rami Yitzhar
