סערת סחר חדשה מסעירה את השווקים הבינלאומיים
היום התחדשו התנודות בשווקים הפיננסיים לאחר שנשיא ארה״ב, דונלד טראמפ, הודיע על כוונה להטיל מכסים חדשים על מגוון מדינות אירופאיות (כולל דנמרק, בריטניה, גרמניה וצרפת) אם לא יתמכו ביוזמת ההשתלטות האמריקנית על גרינלנד.
טראמפ הודיע שהמכסים המוטלים על האירופים יעלו ב-10% ב־1 בפברואר ויטפסו ל-25% עד יוני — צעד שנחשב לחזרה לתקופת מלחמות הסחר והוביל לירידות צפויות במדדי מניות מרכזיים לפני פתיחת המסחר הבוקר.
המגמה הזו יוצרת חשש לתגובת נגד מצד האיחוד האירופי והחזיר את פריצת מלחמות הסחר לדיוני הכלכלה העולמית, עם השפעה גם על יחסי סחר בין אסיה, אירופה וארה״ב.
שווקים בעולם מתכוננים לתנודתיות רחבה
כתוצאה מהמתח בסחר, שווקי המניות והמטבעות מתכוננים לטלטלות בשבוע הקרוב, ותחזיות כלכליות עולמיות מזהירות כי הגלובליזציה נמצאת תחת לחץ של פרוטקציוניזם וגידול במכשולים המסחריים.
בנוסף, יש ביקוש גובר לנכסים “בטוחים” כגון זהב וכסף, לאחר שתחזיות קודרות והתחממות גיאופוליטית משכו משקיעים לצדדים פסיביים יותר של השווקים.
נטו:
תגובת אירופה לאולטימטום של טראמפ – עיקרי המהלכים וההצהרות נכון לשעות האחרונות
גרמניה — לשכת הקנצלר מבהירה כי “אירופה לא תתנהל תחת אולטימטומים”, אך במקביל ביקשה הערכת מצב דחופה ממשרד החוץ ודיון סגור בבונדסטאג בנושא היערכות ביטחונית וכלכלית מול וושינגטון. גורמים בברלין מודים בחדרים סגורים שזו “ההתנגשות הריאלית הראשונה של העידן החדש”.
צרפת — הנשיא הנחה את שר ההגנה להכין תרחישי עצמאות אסטרטגית מהירה ל-EU, כולל מימון משותף להגנה אווירית וסייבר. אליזֶה פרסמה הצהרה חריגה: “בריתות אינן נבנות על פחד”. בפריז מתקיים מאחורי הקלעים ניסיון לרכז את ההנהגה האירופית סביב קו אחיד.
איטליה — מגיבה בזהירות רבה יותר. רומא מדגישה את “הידידות ההיסטורית עם ארה״ב” אך מוסיפה כי אירופה “תגן על ריבונותה הכלכלית”. עסקים איטלקיים מבקשים בהלה לנתח את השפעת ההחלטה על יצוא לרוסיה, אמריקה וסין.
פולין והבלטיות — תומכות בטראמפ כמעט בגלוי. ורשה רואה באולטימטום “תיקון הכרחי לאחר שנים של עיוורון אסטרטגי באיחוד”, והמדינות הבלטיות מברכות על “חזרתה של אמריקה לעמדת מנהיגות קשוחה מול מוסקבה”. זה יוצר קו שבר פנימי בתוך אירופה.
ספרד — מנסה לתווך ולהוריד את הלהבות. מדגישה את הסיכון הכלכלי ומבקשת כינוס חירום של מועצת האיחוד האירופי.
בריסל – הנהגת האיחוד — קראה להתכנס לישיבת חירום כבר בתחילת השבוע הבא. לפי הדלפות, שלושה צירים עיקריים על השולחן:
- תגובה משותפת
- הערכת עלות צבא אירופי עצמאי
- ניסיון לפתוח מו״מ שקט עם וושינגטון
נאט״ו — מזכ״ל הברית מקפיד על טון טכני: “אנו מעריכים את מחויבות ארה״ב אך עלינו להבטיח אחדות ויציבות של הברית”. בפועל מתנהלים שיחות חוץ־פרוטוקוליות בין טורקיה, פולין וארה״ב.
רוסיה וסין — מנצלות את הרגע ללא בושה:
• מוסקבה מודיעה ש“אירופה צריכה להיגמל מהתלות האמריקאית”.
• בייג׳ינג מציעה לאיחוד “פתרונות השקעה ואנרגיה חלופיים”.
זה מדאיג מאוד את גרמניה ואת טווח האספקה האירופי.
שוקי ההון — תנודתיות:
• האירו נחלש מול הדולר
• חוזים על ביטחוניות אירופיות עלו
• אנליסטים מדברים על “שבר פוסט-אטלנטי”
הערכת מצב קצרה:
אירופה קרועה בין פחד גיאופוליטי, השפלה תרבותית, אילוץ כלכלי, והכרח אסטרטגי.
וכמעט כולם מבינים — אם טראמפ יתמיד, אירופה תצטרך לבחור:
או להתכופף — או להתבגר.
ימשיך להתעדכן
תחזיות הצמיחה הגלובלית — יציבות עם רמיזות לחשש
למרות אי הוודאות, עדכון של קרן המטבע מאשר כי הצמיחה הגלובלית צפויה להישאר סביב 3.1%–3.2% ב-2026, עם האטה קלה לעומת השנים האחרונות. המשק העולמי צפוי לשמור על יציבות יחסית, אם כי ישנם צדדים עם סיכונים כלפי מטה, לרבות מגמות הגבלת השקעות ופגיעה באמון ההשקעות.
במקביל, דיווחים נוספים מציינים שבחלק מהמדינות המתפתחות המצב עדיין קשה: ברבים מהן התוצר לנפש נמוך מזה שהיה לפני משבר הקורונה, נתון שמעיד על פערים גדולים בהתאוששות הכלכלית העולמית.
🇮🇱
חדשות כלכליות מרכזיות בישראל
מסחר בינלאומי והקלה על חברות לישראל-ארה״ב
במהלך יום כלכלי פעיל, ראש הממשלה נפגש עם יו״ר רשות ניירות ערך האמריקאית (SEC) על מנת לקדם מנגנון רישום הדדי שיקל על חברות ישראליות להיסחר בארה״ב — מה שצפוי להגדיל את האפשרויות של חברות טכנולוגיה מישראל לשלב הון זר בבורסה המקומית והאמריקאית כאחד.
הייטק והשקעות
בעולם ההייטק הישראלי דווח על רכישות והשקעות משמעותיות, כולל רכישת חברה בידי קבוצת קומיט במיליוני דולרים ועליונות במיזמים לשילוב עובדים ממדינות אפריקה לתוך שוק העבודה הטכנולוגי בישראל.
שוק ההון בת״א
הבורסה לניירות ערך בתל אביב יצאה לאחרונה בירוק משביע רצון והצביעה על יציבות מסוימת בשווקים המקומיים, לצד גידול בפעילות.
🌍
מגמות עולמיות נוספות שמשפיעות על הכלכלה
מימון בינלאומי וטריטוריות חדשות
בעולם הגדול מתפשטים דיווחים על חברות בינלאומיות המרחיבות את פעילותן בתחום ההשקעות בתשתיות וחקלאות, בעיקר בזכות מה שנחשב “דיפלומטיה כלכלית” שמנסה למצוא שווקים מוכנים לסחר חופשי למרות תנאי אי־ודאות.
גורמים נוספים לשקול
- פורום הכלכלי העולמי בדאבוס כולל השנה שיח על נושא יציבות כלכלית, אוטומציה, אינטגרציה של בינה מלאכותית בשווקים ופיתוח בר-קיימא; האירוע מושך מנהיגים וחברות מובילות מכל העולם.
- דיווחים נוספים מצביעים על מחירי זהב ושילוב נכסים פיננסיים חדשים בשווקים הבינלאומיים, מה שמדגים את הרצון של משקיעים לגוון נכסים בזמנים של אי־וודאות.
📊
מה זה אומר לצרכן ולמשק הישראלי?
ההשלכות המיידיות כוללות:
🔹 לחץ על מחירי המוצרים והיצע הסחורות עקב עימותי סחר, מה שעלול להגיע לצרכן בסוף השרשרת הזמינה.
🔹 הזדמנות לצמיחה בשווקים מסוימים, כמו טכנולוגיה ואשראי, בתנאי שניתן לגשר על מחסומים רגולטוריים.
🔹 ווידוא יציבות פיננסית חייב להישאר בראש סדר העדיפויות, הן בממשלה והן אצל משקיעים פרטיים.
📌
הערכה כוללת:
הכלכלה העולמית עדיין מנסה למצוא יציבות בין לחצי סחר, אי־וודאות גיאופוליטית, ציפיות צמיחה ושווקים תנודתיים. בישראל המשק ממשיך לנוע בקצב מתון עם דגש על חדשנות ושילוב בין שווקים מקומיים לבין תשתיות סחר גלובליות.
״עניין מרכזי״
