דילוג לתוכן
מבזקים
יום ראשון, 25 בינואר 2026

קבלו בשורה – העדפת מכשיר הפלא הקטן על יחסים מעצבנים עם בני אדם היא העדפה בעלת יתרונות ניכרים

513F3FC1-DBB3-4269-B4D9-CB87DAD10791

קבלו בשורה שאף אחד לא מדבר עליה בקול רם, אבל היא נוכחת בכל מקום, חודרת לאט־לאט לכל תחום בחיינו ותופסת מקום מרכזי בחיי האדם העכשווי:

הבדידות כבר לא מפחידה כמו פעם – ולהפך. יותר ויותר בני אדם בוחרים בה מבחירה על פני המגע הבינאישי המוכר מקדמת דנא.

לא מתוך כישלון, לא מתוך ניכור, לא מתוך טראומה – אלא מתוך התאמה למציאות חדשה. והאמת – לרובנו ממש כייף עם זה וטוב שכך.

איך זה קרה? הטכנולוגיה יצרה את השילוש המקודש החדש ששינה הכול:

אינטרנט, טלפון חכם ואפליקציות.

שלושה רכיבים שמייתרים, כמעט לחלוטין, את הצורך הקיומי באדם אחר.

האדם התרגל במהירות מסחררת לייצר יחסים “מושלמים” עם המכשיר המופלא הזה – היישום המדויק ביותר של החזון שהניח סטיב ג’ובס בפני האנושות כשהציג את האייפון הראשון ב־2007.

מאותו רגע, החיבור האנושי חדל להיות תנאי – והפך לאופציה.

יפן הבינה ראשונה: בני אדם הם אפשרות, לא חובה

יפן, אולי החברה המתקדמת והבודדה בעולם, לא ניסתה להילחם בתופעה.

היא בחרה להקדים אותה.

שם מתקיימות כבר שנים מערכות יחסים עם:

  • בובות ריאליסטיות
  • רובוטים חברתיים
  • דמויות וירטואליות
  • ולעיתים עם עצמים דוממים שמקבלים שם, אופי ותפקיד רגשי

זה נשמע ביזארי למערב.

ביפן זה פתרון.

אין מריבות.

אין שתיקות עונש.

אין אלימות רגשית.

אין ציפיות סותרות.

הקשר יציב, צפוי, נטול דרמה – ובעיקר נשלט.

המסר הסמוי אך הברור:

הקשר האנושי אינו קדוש. השקט כן.

סין לקחה את הפחד – והפכה אותו לאפליקציה

בסין, כהרגלם, ויתרו על הרגש והלכו ישר ליישום.

כך נולדה אפליקציה שמבקשת מהמשתמש דבר אחד בלבד:

לאשר מדי יום שהוא עדיין חי.

לא “איך אתה מרגיש”.

לא “עם מי דיברת היום”.

לא “אתה צריך חיבוק”.

רק: אתה קיים.

האפליקציה אינה צינית.

היא אבחנה קרה של מציאות שבה מיליוני בני אדם חיים לבד, מתפקדים, עובדים, צורכים – ויכולים להיעלם בלי שאיש ישים לב.

הטכנולוגיה לא באה לנחם.

היא באה למלא חלל.

הבדידות החדשה: לא ניתוק – אלא שחרור

כאן מתרסק המיתוס הישן.

הבדידות של פעם הייתה:

  • דחייה
  • כישלון
  • הדרה
  • כאב

הבדידות של היום היא:

  • שליטה
  • שקט
  • חיסכון אנרגטי
  • היעדר חיכוך

האדם המודרני אינו מבודד.

הוא פשוט לא מחויב.

האדם הוא חיה חברתית – אבל האבולוציה לא עצרה

נכון, האדם הוא חיה חברתית מאז ימי השבט הקדום.

המוח שלנו בנוי למבט, למגע, לשייכות.

אבל האבולוציה לא קפאה.

היא עברה שכבה.

החברה כבר אינה בהכרח פיזית.

היא רשתית, דיגיטלית, מתווכת מסך.

המוח הסתגל:

  • דופמין מהתראה
  • שייכות מלייק
  • הכרה מתגובה

הקשר קיים –

פשוט בלי הסיכון.

למה זה מרגיש כל כך נכון?

כי הקשר האנושי, עם כל יופיו, הוא גם:

  • מתיש
  • לא צפוי
  • רווי אכזבות
  • דורש פשרות

והבדידות המודרנית מציעה עסקה אחרת:

אתה לא לבד – אבל אתה גם לא חייב כלום לאף אחד.

זו עסקה שמיליוני בני אדם חותמים עליה מדי יום, בלי טקס ובלי הצהרה.

עבודה, כסף, חיים: לזוגיות כבר אין יתרון תפקודי

העולם התעסוקתי המודרני מחזק את הבדידות:

  • עבודה מרחוק
  • קריירות נזילות
  • חוסר יציבות
  • דרישה לזמינות מתמדת

זוגיות, נישואין והורות הפכו למעמסה תפקודית.

לא אידיאולוגית – מעשית.

הבדידות משתלבת טוב יותר עם עולם תחרותי, מהיר, יקר ומלחיץ.

השינויים הדרמטיים בחיים האישיים

הנתונים מדברים:

  • ירידה חדה בילודה
  • סירוב לנישואין
  • דחיית זוגיות או ויתור עליה
  • עלייה חדה בחיים סוליסטיים

לצד זה:

  • פמיניזם ששבר מודלים ישנים
  • גברים רבים שבוחרים בריחה שקטה מזוגיות, מתוך עייפות, פחד מתוקפנות רגשית או מחיר משפטי
  • נשים שמעדיפות עצמאות מוחלטת על פני פשרות

לא שנאה.

עייפות הדדית.

הנדסת תודעה: הבדידות משתלמת – למישהו

אי אפשר להתעלם מהאינטרס הכלכלי.

אדם בודד:

  • צורך יותר
  • זמין יותר
  • מחובר יותר למסך
  • קל יותר להשפעה

הרשתות והאפליקציות מטיפות להיצמדות לא מתוך דאגה – אלא מטעמי מיסחור.

הבדידות הפכה למודל עסקי.

ומה בישראל? מואץ, צפוף, ומודחק

ישראל היא מיקרוקוסמוס מואץ:

חברה שמדברת “ביחד” – וחיה לבד.

תל אביב מלאה, רועשת, צפופה –

ומלאה באנשים שחיים סולו, מתקשרים דרך מסך, ומנהלים קשרים זמניים.

זוגיות הפכה לנטל.

נישואין לסיכון.

והלבד – למנגנון הגנה.

כמו יפן, רק בלי להודות בזה.

ואף אחד לא באמת לבד – בתנאי אחד

והנה האמת שאיש לא מעז לומר בפשטות:

בעולם מחובר תמידית, אף אחד לא באמת בודד – כל עוד יש לו אינטרנט.

האינטרנט הוא:

  • קהילה
  • תחליף קשר
  • זהות
  • משמעות

הבדידות החדשה אינה ריק.

היא צורה אחרת של מלאות.

אם אתה לבד, מחובר למסך, רגיל לשקט, ומעדיף את המכשיר על עוד שיחה ריקה –

אתה מותאם.

אתה פועל בהרמוניה עם העולם החדש.

קריאת הכתבה הזו הייתה שווה לך

אלף נידנודים של מישהו

שכבר לא משרת את חייך.

או גרסה עוד יותר חדה, “טריינרית”:

אם אתה בוחר בשקט, בנוכחות דיגיטלית ובקשרים מדודים –

אתה מדויק.

העולם השתנה, ואתה השתנית איתו.

״עניין מרכזי״

חדשות וסקופים מאז 1999.

לחיצה על לייק תביא אותך לידיעה הבאה, שכנראה לא תמצא במקום אחר. מומלץ

שתפו את המאמר

הורידו עכשיו את האפליקציה שלנו בחינם!

ותהנו ממגוון תכנים בזמן אמת לנייד שלכם