המתיחות מול איראן אינה נמדדת עוד בכותרות צורמות או באיומים רטוריים. היא נמדדת בשקט המדאיג של השחקנים המרכזיים – ובמיוחד של אלה שבדרך כלל ממהרים לדבר. דווקא הדממה היחסית של סעודיה ומדינות המפרץ, לצד אמירות מחושבות מאוד של טורקיה, ישראל וארצות הברית, הן הסימן הבולט לכך שהאזור מתקרב לנקודת הכרעה.
זו אינה דרמה מקומית. זהו משחק רב־זירתי, רב־שחקנים, שבו כל צעד קטן עשוי להצית שרשרת תגובות.
סעודיה ומדינות המפרץ: השקט שמדאיג יותר מכל איום
העמדה הסעודית היא נקודת המפתח להבנת המצב. ריאד, יחד עם איחוד האמירויות, קטר וכווית, משדרת בימים האחרונים מסר אחיד וברור:
לא מעוניינות במלחמה – אבל מתכוננות אליה.
מאחורי הקלעים, מדינות המפרץ פועלות בכמה מישורים מקבילים:
- הידוק ערוצי התיאום הביטחוני עם ארה״ב
- חיזוק מערכי ההגנה האווירית והימית
- מסר ברור לאיראן: כל פגיעה ישירה בתשתיות נפט או נמלים – תיחשב חציית קו אדום
הפחד הגדול של המפרץ אינו ישראל. הוא גם לא איראן עצמה – אלא איבוד השליטה: חסימת מצרי הורמוז, פגיעה בנתיבי נפט, או גל תקיפות שידחוף את הכלכלה העולמית לטלטלה חריפה.
ולכן, בניגוד לעבר, סעודיה אינה מעודדת פעולה צבאית. היא מנסה לעכב אותה. אבל היא גם לא תבלום אותה בכוח.
טורקיה נכנסת לתמונה: הצהרה חריגה שמעבירה מסר כפול
לתוך הוואקום הזה נכנס שר החוץ הטורקי, בהצהרה חריגה במיוחד, שנשמעה הרבה פחות מקרית ממה שנדמה:
טורקיה, כך אמר, לא תוכל לעמוד מנגד אם אזור שלם יידרדר למלחמה רחבה בעקבות תקיפה באיראן.
זה לא איום – זו אזהרה.
אנקרה מאותתת לשני כיוונים:
- לאיראן: אל תצפו לגיבוי אוטומטי
- לארה״ב ולישראל: אל תחשבו שהזירה תישאר “נקייה”
טורקיה של ארדואן רואה בעצמה כוח אזורי שאסור לו להידחק לשוליים, והיא לא מוכנה לקבל מלחמה שתשנה את המזרח התיכון מבלי שיהיה לה תפקיד בעיצוב התוצאה.
ישראל: איומים ברורים, בלי תאריך ובלי חתימה
בירושלים הטון שונה – חד, אך מדוד.
ראש הממשלה בנימין נתניהו הבהיר בימים האחרונים:
אם ישראל תותקף – התגובה תהיה חריפה, עמוקה ולא מוגבלת לזירה אחת.
אבל כאן חשוב הדיוק:
ישראל אינה מאיימת לתקוף ראשונה כרגע.
המסר הוא הרתעתי – לא הצהרתי.
במערכת הביטחון מדגישים:
- ישראל ערוכה לתרחיש רב־זירתי
- ההגנה האווירית מתוגברת
- יש מוכנות לפגיעה בתשתיות אסטרטגיות של אויבים, לא רק בכוחות בשטח
ובמקביל – דגש ברור על העורף. הדיבורים על שינוי אפשרי בהנחיות פיקוד העורף אינם מקריים. הם משקפים הבנה שהתגובה האיראנית, אם תגיע, לא תהיה בהכרח ישירה – אלא דרך שליחים.
חידת טראמפ: האיש שעוצר – ואז מחליט ברגע האחרון
וכאן מגיע הגורם הכי בלתי צפוי במשוואה: דונלד טראמפ.
לפני כשבועיים, כך על פי הדיווחים בישראל ובארה״ב, טראמפ בלם מהלך שהיה יכול להתפרש כאור ירוק לפעולה. לא בגלל חיבה לאיראן – אלא מתוך חישוב קר.
טראמפ רוצה שלושה דברים:
- הישג היסטורי
- תמונה של כוח אמריקני מוחלט
- מחיר מינימלי לארה״ב
בשלב הזה, הוא עדיין לא השתכנע שכל שלושת התנאים מתקיימים יחד.
הפריסה האמריקנית באזור – ימית, אווירית ולוגיסטית – יוצרת יכולת לתקיפה.
אבל יכולת אינה החלטה.
טראמפ משאיר את כולם בהמתנה:
- את ישראל – דרוכה
- את איראן – עצבנית
- את סין – מודאגת
- ואת העולם – דרוך כלכלית
סין: לא שותקת – אבל פועלת בשקט
סין אינה מעוניינת במלחמה. נקודה.
בייג׳ינג רואה באיראן:
- ספקית אנרגיה
- שותפה גיאו־פוליטית
- משקל נגד לארה״ב
בימים האחרונים הגיעו לאיראן משלוחי נשק – שעל פי ההערכות הם בעיקר הגנתיים: מערכות מכ״ם, הגנה אווירית, אמצעי לוחמה אלקטרונית.
המסר הסיני ברור:
אנחנו לא מעודדים תקיפה איראנית – אבל לא ניתן להפוך אותה לטרף קל.
סין אינה רוצה מלחמה.
אבל היא גם לא רוצה לראות את ארה״ב יוצאת ממנה כמנצחת בלעדית.
איראן: איומים, הכנות – והרבה עצבים
בטהרן האצבע על ההדק – אבל היד רועדת.
המשטר האיראני:
- מאיים בתגובה כוללת
- מדבר על “מלחמה אזורית”
- מציג מוכנות
ובמקביל:
- מבין שמלחמה רחבה עלולה לסכן את המשטר עצמו
- חושש מפגיעה אנושה בתשתיות
- יודע שבריחה של שחקנים כמו סין ורוסיה תהיה קטלנית עבורו
ולכן איראן נמצאת בפרדוקס:
אם לא תגיב – תיראה חלשה.
אם תגיב חזק מדי – תסתכן בהרס.
מה באמת צריך לקרות כדי שתפרוץ מלחמה?
לא כותרת. לא נאום. לא ציוץ.
שלושה דברים בלבד:
- תקיפה ישירה בתשתית אסטרטגית
- טעות חישוב בזירה משנית (לבנון, תימן, עיראק)
- החלטה אמריקנית אחת – חתומה, לא מרומזת
עד אז, העולם נמצא במצב ביניים מסוכן:
לא שלום – ולא מלחמה.
השורה התחתונה
זו לא שאלה של “האם מישהו רוצה מלחמה”.
כמעט אף אחד לא רוצה.
זו שאלה של:
- מי יאבד שליטה ראשון
- מי יטעה בפרשנות
- ומי ילחץ על הכפתור כי אין לו כבר דרך חזרה
המזרח התיכון עומד מול רגע שבו החלטה אחת – של אדם אחד – תכריע.
ועד שזה יקרה, כולם מחכים.
בדריכות.
ובשתיקה רועמת.
״עניין מרכזי״
חדשות וסקופים מאז 1999.
לחיצה על לייק תביא אותך לידיעה הבאה, שכנראה לא תמצא במקום אחר. מומלץ!
