שיטת בן גביר פוגעת קשות במבצעיות המשטרה והכי חמור- ״ביבי משקשק ממנו״

התנגשות חזיתית בין בן גביר למפכ״ל: המשטרה מזהירה מפגיעה בפעילות המבצעית – ובג״ץ נכנס בעובי הקורה בהרכב חריג של תשעה שופטים

העימות החריף בין השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר לבין מפכ״ל המשטרה רנ״צ דני לוי הגיע בימים האחרונים לנקודת רתיחה. במשטרה עצמה כבר לא מסתירים את הדאגה: גורמים בכירים טוענים כי התערבותו הישירה של השר בפעילות הארגון חוצה קווים אדומים, מערערת את שרשרת הפיקוד ופוגעת ביכולת המבצעית של המשטרה בשטח. במקביל, בית המשפט העליון הוציא צו על תנאי המחייב את ראש הממשלה בנימין נתניהו לנמק מדוע אינו מפטר את בן גביר – והחליט לדון בסוגיה בהרכב חריג של תשעה שופטים, צעד שממחיש את חומרת המשבר.

זהו כבר אינו ויכוח תיאורטי על גבולות סמכות. מדובר במאבק כוח עמוק על דמותה של המשטרה, על עצמאותה המקצועית ועל השאלה מי באמת מקבל את ההחלטות במדינה.

עימות שהפך לשיטה

לפי דיווחים מצטברים מכלי תקשורת מרכזיים, במשטרה רואים בדפוסי הפעולה של בן גביר לא אירועים נקודתיים, אלא שיטה. השר, כך נטען, מקיים קשרים ישירים עם קצינים ומפקדים, לעיתים מעל ראשו של המפכ״ל, מעביר מסרים, “מחדד ביצוע” ואף מנסה להשפיע על אופן ההתנהלות באירועים רגישים – מהפגנות ועד סוגיות אכיפה מורכבות.

במשטרה רואים בכך פגיעה ישירה בשרשרת הפיקוד. קצין בשטח, כך מתארים גורמים בארגון, מוצא את עצמו מול דילמה בלתי אפשרית: האם לציית למפקדיו הישירים, או “לרוח השר” כפי שהוא מבין אותה. במערכת ביטחונית, זו נוסחה בטוחה לבלבול, לשיתוק ולעיתים גם לטעויות מסוכנות.

מדיניות מול אופרטיביות – הקו שנמחק

הוויכוח על סמכויות השר לביטחון לאומי אינו חדש. לפי התפיסה המוסדית הנהוגה בישראל, השר אמון על קביעת מדיניות, בעוד שהניהול האופרטיבי – הפקודות בשטח, ניהול חקירות, קבלת החלטות בזמן אמת – נתון בידי הדרג המקצועי של המשטרה. הטענה המרכזית נגד בן גביר היא שהוא אינו מסתפק במדיניות, אלא נכנס לעומק ההפעלה המבצעית.

היועצת המשפטית לממשלה התריעה כבר בעבר כי התנהלות כזו עלולה לפגוע בעצמאות המשטרה ולהפוך אותה לכלי פוליטי. חלק מהצעדים שקידם בן גביר אף נפסלו או צומצמו בעבר בפסיקות בג״ץ, אך לפי גורמים במערכת – הרוח הכללית לא השתנתה.

מינויים, לחצים ותרבות ארגונית

העימות אינו מתמצה בפקודות ובטלפונים. הוא נוגע גם בשאלת המינויים והקידומים בתוך המשטרה. מינויי קצינים בכירים, תפקידי מפתח במערך החקירות ובמחוזות השונים – כל אלה נתפסים כזירות שבהן מופעל לחץ פוליטי. במערכת מזהירים כי כאשר קצינים מתחילים לשאול את עצמם “מי יאהב את זה בלשכת השר”, נפגעת התרבות הארגונית כולה.

היחסים בין לשכת השר ללשכת המפכ״ל, כך מתואר, קרים ומינימליים. השיח מתנהל לעיתים דרך מסרים עקיפים, הדלפות ותגובות פומביות – סימן מובהק לשבר עמוק באמון.

בג״ץ מתערב: צו על תנאי והרכב חריג

לתוך הכאוס הזה נכנס בית המשפט העליון. הוצאת צו על תנאי נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו מחייבת אותו להסביר מדוע אינו מפטר את בן גביר או נוקט צעדים שימנעו את ההתערבות הנטענת. ההחלטה לדון בעתירה בהרכב של תשעה שופטים – מהלך נדיר – משדרת מסר חד: מדובר בסוגיה עקרונית הנוגעת ליסודות המשטר.

במרכז הדיון עומדת שאלה פשוטה לכאורה אך נפיצה: האם התנהלות השר לביטחון לאומי פוגעת פגיעה ממשית בעצמאות המשטרה ובאכיפת החוק, עד כדי הצורך בהתערבות שיפוטית חריגה?

נתניהו בין הפטיש לסדן

ראש הממשלה מוצא עצמו במצב רגיש במיוחד. מצד אחד, שותף קואליציוני מרכזי המאיים במשבר פוליטי אם יודח. מצד שני, מערכת משפטית שמציבה סימני אזהרה בולטים. נתניהו יידרש להסביר לא רק מה הוא עושה – אלא גם מה הוא לא עושה – כדי להגן על המשטרה מפני פוליטיזציה.

בתוך הקואליציה כבר נשמעות קריאות שלא “להתקפל” בפני בג״ץ. מנגד, גורמים בכירים במערכת האכיפה מזהירים כי המשך המצב הנוכחי עלול להביא לפגיעה ממשית בתפקוד המשטרה, במיוחד בתקופה רגישה של מתיחות ביטחונית וחברתית.

למה זה מסוכן דווקא עכשיו

העימות הזה מתרחש כאשר המשטרה מתמודדת עם עומסים כבדים: פשיעה גואה, מחאות, מתיחות לאומית ואירועים ביטחוניים. במצב כזה, משטרה שעסוקה במאבקי כוח פנימיים מתקשה למלא את ייעודה.

שלוש סכנות מרכזיות מרחפות מעל המערכת:

• פגיעה במבצעיות: בלבול פיקודי והיסוס בשטח.
• שחיקת המורל: קצינים שמבינים שהמקצועיות פחות חשובה מנאמנות.
• אובדן אמון הציבור: תחושה שהאכיפה מוכתבת משיקולים פוליטיים.

לא רק בן גביר – אלא מבחן למערכת כולה

הסיפור הזה חורג בהרבה מדמותו של שר אחד. הוא נוגע בשאלה כיצד מדינה דמוקרטית מאזנת בין דרג נבחר לבין גופים מקצועיים חמושים בכוח רב. האם המשטרה היא זרוע ביצוע פוליטית, או גוף מקצועי עצמאי הכפוף לחוק בלבד?

התשובה לשאלה הזו תעצב לא רק את יחסי השר והמפכ״ל, אלא את פני המשילות בישראל לשנים קדימה.

השורה התחתונה

העימות בין בן גביר למפכ״ל הוא סימפטום של משבר עמוק יותר – משבר אמון בין פוליטיקה לאכיפת החוק. הכרעת בג״ץ, והאופן שבו יגיב לה ראש הממשלה, יקבעו אם הקו שבין מדיניות לאופרטיביות יישמר – או יימחק.

הציבור ירגיש את התוצאה לא במסדרונות בתי המשפט, אלא ברחוב: בתחושת הביטחון, באמון במשטרה וביכולת של המדינה לאכוף חוק בלי מורא ובלי משוא פנים.

״עניין מרכזי״ חדשות וסקופים מאז 1999.

לחיצה על לייק תביא אותך לידיעה הבאה, שכנראה לא תמצא במקום אחר. מומלץ!